מחקר חדש שפורסם בכתב העת Menopause מצא כי נטייתן של נשים לכעס פוחתת עם הגיל, החל מתקופת הפרי-מנופאוזה. הן הגיל הכרונולוגי והן הגיל הביולוגי-רבייתי ממלאים תפקיד מפתח בשינוי זה. המחקר ניתח נתונים מיותר מ-500 נשים בגילאי 35 עד 55, מה שאיפשר למדענים לעקוב בפעם הראשונה אחר השינויים בנטייה לכעס עם הגיל ושלבי ההזדקנות הרבייתית.
הממצאים מרמזים כי ככל שנשים מתקדמות לכיוון אמצע החיים, הן עשויות לפתח ויסות רגשי וחוסן גדולים יותר. רוב מדדי הכעס, כולל מזג, תגובה, ביטוי תוקפני ועוינות, פחתו עם הגיל, במיוחד בקרב נשים בשלב הרבייתי המאוחר ומעבר לו.
צורות של כעס
כעס מודחק, המתואר כשווה הערך הרגשי לסיר בישול איטי, היה יוצא מן הכלל; הוא לא היה קשור לגיל. החוקרים ציינו כי בעוד שצורות שונות של כעס פחתו עם הגיל, כעס מודחק נשאר ללא שינוי, מה שמרמז שהיבטים מסוימים של ביטוי כעס עשויים להתמיד ללא קשר לגיל.
המחקר מדגיש את חשיבות המחקר הנוסף על כעס נשי, במיוחד כדי להבין טוב יותר את ביטוייו בחיי היומיום של נשים באמצע החיים ולפתח אסטרטגיות יעילות לניהול רגשות. "הצד של בריאות הנפש במעבר המנופאוזה יכול להשפיע משמעותית על חייה האישיים והמקצועיים של האישה", אמרה ד"ר מוניקה כריסטמס, מנהלת רפואית משנה באיגוד המנופאוזה, על פי Newsweek. היא הוסיפה, "יידוע נשים על שינויי מצב רוח אפשריים וניהול פעיל של תסמינים יכולים לשפר משמעותית את איכות החיים והבריאות".
מחקרים קודמים קשרו את הנטייה של נשים בגיל העמידה לכעס ועוינות עם לחץ דם גבוה, מחלות לב, והתעבות דופן העורקים, שהיא מנבא של טרשת עורקים.
כדי להבין טוב יותר כעס אצל נשים, החוקרים השתמשו במדד מאפייני הבעת הכעס (STAXI), כלי בן 44 פריטים שפותח למדידת כעס. סוגים שונים של כעס הוערכו בהתאם אליו וחולקו לתתי-סולמות כמו כעס מצבי (עוצמת תחושות הכעס ברגע מסוים), כעס תכונתי (נטייה לכעס), מזג כעסני (נטייה להרגיש ולבטא כעס ללא הבחנה), תגובת כעס (נטייה לבטא כעס כשמבקרים), וכעס מודחק (תדירות בה הכעס מוכל או מודחק).
המחקר השתמש גם בתת-סולם העוינות של מדד ה-SCL-90, המעריך תסמינים הקשורים לתוקפנות, עצבנות, התפרצויות כעס ודחפים תוקפניים.
המשתתפות היו נשים בגילאים 35 עד 55, לא בהיריון, בעלות רחם שלם ולפחות שחלה אחת, שחוו לפחות וסת אחת בשנה האחרונה, ובעלות יכולת לקרוא ולהבין אנגלית. סך הכל 271 נשים נכללו בניתוחים ספציפיים יותר אחרי עמידה בקריטריונים אלה.
בעוד שמחקרים קודמים התמקדו בעיקר בדיכאון במהלך המנופאוזה, מעט היה ידוע על האופן בו נשים חוות רגשות עזים אחרים, כמו כעס, במהלך גיל המעבר.
"שינויים בריכוזי הורמונים במהלך תקופות שלאחר לידה, וכן במהלך גיל הפוריות המתאים למחזורי הווסת ובמהלך הפרי-מנופאוזה, אכן יכולים לגרום לתנודות במצב הרוח הקשורות לכעס ועוינות. לכן, יידוע נשים לגבי האפשרות של שינויי מצב רוח אלה וניהול תסמינים יכולים להשפיע משמעותית על איכות החיים והבריאות באופן כללי", אמרה ד"ר כריסטמס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו