מה זה בעצם חרדה?
חרדה היא הפעלה של מערכת ההישרדות בגוף – המערכת הסימפתטית. הגוף נכנס למצב דרוך: הדופק מואץ, השרירים נמתחים, הנשימה מתקצרת – גם אם בפועל אין סכנה. "הגוף מתכונן לברוח או להילחם", מסביר הפסיכיאטר. "אבל כשהתגובה הזו חוזרת שוב ושוב – זו כבר חרדה שדורשת התייחסות".
איך מזהים התקף פאניקה?
התקף פאניקה הוא גל חרדה קיצוני שמתבטא בצורה פיזית: קוצר נשימה, דופק מהיר, סחרחורת, רעידות ולעיתים תחושת מוות מתקרב. "זה מלחיץ מאוד – אבל לא מסוכן. חשוב לזכור שזה יעבור. בטווח הקצר, רצוי להאט את קצב הנשימה ולקרקע את עצמנו – זה מה שעוזר".
אם אני כבר נוטל תרופה – אבל לא מתפקד, האם מותר להעלות מינון?
"לא לבד. גם אם התרופה מוכרת לכם – מינון לא משנים בלי אישור רפואי. לעיתים יש צורך בהתאמה מחודשת בשילוב עם טיפול רגשי, או החלפת תרופה. אבל זה נעשה יחד עם גורם מקצועי".
אם בעבר לקחתי תרופה והפסקתי, ובינתיים החרדה חזרה, האם כדאי לחדש את המרשם?
"ייתכן שכן. אבל גם כאן – לא לבד. מה שעבד אז, לא בהכרח יתאים עכשיו. חידוש טיפול נעשה בשיחה עם פסיכיאטר, אחרי אבחון מעודכן של המצב".
למי פונים בזמן מלחמה? התורים ארוכים...
"נכון, אבל יש גם פתרונות. קופות החולים מרחיבות שירותים – כולל קווים מיוחדים ותורים מיידיים. גם עמותות כמו ער״ן ו-"חוסן" הנותנות מענה נפשי מיידי. בנוסף, אפשר לפנות לפסיכיאטרים פרטיים או באונליין".
מה עוד אפשר לעשות מלבד נטילת תרופות?
"תרופה היא לא קסם – והטיפול לא אמור להסתיים שם. הליכות יומיות, שינה מסודרת, מדיטציה, חיות מחמד, זמן משפחתי איכותי – כל אלה עוזרים להוריד דריכות נפשית. שילוב של טיפול תרופתי עם שיפור אורח חיים וטיפול רגשי – הוא המתכון הכי נכון ליציאה מהמעגל".
