בימים של מלחמה אנו נוהגים להשאיר את הטלוויזיה, ההודעות והפושים פתוחים. בכל רגע נתון מתקבלות הודעות שמנסות לחזות את העתיד,כשברקע פאנל טלוויזיוני מנתח את העבר. מה עושים עם הודעות דרמטיות ולא דרמטיות שאומרות הכל ולא כלום, ובעיקר גורמות לחרדה?
בכל מקום נראה שיש מישהו שאומר שעומדים להיות לפנינו ימים שלא היו, כי זה מצב חדש שכדאי להיערך אליו נפשית. פיקוד העורף מוציא הנחיות מדויקות של מה כדאי ולא כדאי לעשות ומעדכן אותן לפי הצורך. חשוב לומר שלעדכונים השוטפים של פיקוד העורף יש ערך כפול: גם לתת המלצות מצילות חיים אבל גם להגביר בנו את החוסן – כשאנחנו יודעים לקראת מה הולכים, זה יכול לסייע לנו לגייס את משאבי ההתמודדות שלנו ולתת לנו תחושת שליטה, שתוביל להתנהלות טובה יותר בשעת האירוע.
עם זאת, לצד הנחיות מצילות חיים, אמצעי התקשורת לא מפסיקים להפציץ בפאנלים של מומחים, ידיעות מתפרצות או שמועות שאומרות שמישהו בכיר מאוד ומקורב מאוד, אמר שתכף יקרה דבר איום ונורא כמותו לא חווינו.
במצבים כאלה, אנחנו נשארים עם "ידיעה" שלא באמת נתנה לנו שום מידע, אלא העלתה את החרדה והגבירה אצלנו את תחושת חוסר הוודאות. אנחנו לא מבנים למה אנחנו מסיימים את היום מותשים יותר, ממוקדים פחות ועם רגשות חזקים יותר של דיכאון וחרדה.
איך מתמודדים?
בזמן כזה חשוב להזכיר שאמצעי התקשורת עושים את הונם מתשומת לב של כמה שיותר אנשים. כדי למשוך את תשומת הלב, יש צורך בכותרות פרובוקטיביות שימשכו צופים אל הערוץ על פני הערוץ המתחרה. ככל שכותרות יותר בומבסטיות, פרובוקטיביות, מפחידות ומלחיצות, כך יש סיכוי שאתם תמשיכו לצפות או לצרוך את התוכן של הערוץ הזה.
אבל המוח שלנו, שצריך להילחם גם כך בתקופה ארוכה של חוסר וודאות וחרדה, מתקשה להילחם במידע החדש ולקבל או לדחות אותו. הדבר חמור יותר היות והמידע הזה לא מגיע רק למבוגרים שמנגנוני ההגנה שלהם בשלים, אלא גם לילדים שלא יודעים איך לצרוך את המידע הזה ולהצביע על כך שהוא מיותר, או לאנשים שגם כך מצבם הנפשי מורכב יותר כרגע.
בעיה נוספת במצב הזה היא שאנחנו צריכים לסייע למוח שלנו לחוש מעט יותר וודאות. אנחנו חושבים בטעות שנסייע על ידי הצפה במידע שיאפשר לנו להתארגן לקראת הבאות ולהתכונן לעתיד, אך למעשה המידע יותר מעורר חרדה ממסייע ומקשה על קבלת החלטות אפקטיביות לגבי דרכי הפעולה המתאימות. אז מה עושים כדי להתמודד ולהפחית את רמת החרדה?
בקרה על תכנים: כדאי להחליט מאיפה אנחנו צורכים את התוכן שלנו, לבטל אפליקציות מיותרות או ערוצי מידע בטלגרם שלא נותנים מידע רלוונטי ומעוררים מתח. לבחור מקור אחד של סמכות (למשל, פיקוד העורף) ולהבין ששאר המקורות הם בגדר הגיגים לא רלוונטיים.
הילדים שלנו חשופים לאותו מידע, אך מנגנון ההגנה שלהם פחות בשל להתמודד עם ההצפה הזו. חשוב לנצל את ההזדמנות כדי לדבר עם הילדים שלנו על מקורות מידע אמינים, דרכים לבדוק מידע, למה כדאי להתייחס וממה להתעלם. לעבור איתם על האפליקציות וערוצי המידע שהם מנויים עליהם ולבטל ערוצים שעושים יותר נזק מתועלת. בנוסף, יש להסביר להם שלא כל מה שאומרים זה נכון ותקף וללמד אותם להקשיב לדמויות סמכות שהמידע שהן אומרות הוא נכון ומקובל.
לא להפיץ מידע לא מאומת שעלול להעצים את החרדה של אנשים אחרים.
להחליט שכשרואים חדשות מתמקדים בעדכונים החשובים בלבד ולא בהשערות של הפאנל. כשרואים שאין מידע חשוב או חדש, מנסים לעזוב את המרקע ולעשות משהו אחר.
להקפיד ואפילו להכריח את עצצמכם לעשות משהו שעושה לכם טוב, גם אם אין לכם ראש לזה. הערך של הזנה עצמית בדברים שמאזנים אותנו הוא גבוה מאוד, במיוחד פעילות גופנית כמו הליכה, ריצה, יוגה או כל פעילות שמתחברת אליכם. פעילות גופנית משחררת אנדורפינים שמסייעים לשיפור מצב הרוח ולהפחתת חרדה. אם אתם לא מרגישים בטוחים לצאת החוצה, תמצאו פעילות שאפשר לעשות בבית. הרשת מלאה באימונים שלא מצריכים יציאה.
אל תשכחו לנשום. זה נראה אולי מובן מאליו, אבל נשימות במקצב מסויים משדרות למח שהכל בסדר המקצב הכי יעיל: לנשום לספירת 4, להחזיק בריאות לספירת 7 ולנשוף לספירת 8, למשך 3 דקות לפחות.
לדבר על זה: דברו על החרדה והרגשות שלכם עם אנשים שיכולים להכיל אתכם. שיתוף התחושות והחרדות עם חברים ובני משפחה יכול להקל על המתח ולעזור לכם להתמודד עם המצב. אם החרדה הופכת למשמעותית וקשה לניהול, יש לפנות לעזרה מקצועית. מטפלים מוסמכים יכולים לספק כלים מקצועיים להתמודדות עם חרדה.
החשיפה המוגברת לחדשות ולהודעות דרמטיות יכולה בהחלט להשפיע על ההרגשה האישית ועל מצב רוחנו, נוסף לתחושת החרדה הקיומית שאופפת את כולנו. ניהול נכון של ההתראות, יחד עם מודעות עצמית לפעול להורדת מתח והרגעה, יכולים לסייע רבות לשמירה על שקט ושלווה פנימיים.
הילה מעוז שפיצר היא מומחית בדרמה תרפיה ובבריאות נפש קהילתית, דוקטורנטית במעבדה לנוירוביולוגיה התנהגותית ומנהלת ברשת "עוצמות – פסיכותרפיה אינטגרטיבית" https://otsmot-psy.co.il/
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו