האח הגדול בלי מצפון: נשיות רעילה מקבלת כרטיס חופשי

בתרבות שמקדשת רייטינג, "האח הגדול" שוב חושף את הסדק העמוק במוסר הציבורי: כשגבר מרים קול הוא עף, כשאישה יפה צורחת, משפילה ומפעילה אלימות מילולית ובריונות היא נשארת, שוב ושוב.

זו לא טעות של הפקה, זו בחירה. בחירה שמעדיפה מראה על פני ערכים, מגדר על פני צדק, ומחנכת דור שלם שצדק הוא לא עניין של עקרונות, אלא של פריוולגיה.

מאור ברוכמן, הדיירת שמאז כניסתה הגולשים והמבקרים כאחד טוענים כי הפכה לסמל של נשיות רעילה, זוכה ל"חנינה" קבועה לא למרות ההתנהגות שלה אלא בגללה. כי היא מביאה רייטינג, כי היא נראית טוב, ובעיקר, ופה הבעיה שלנו כחברה, כי היא אישה. והקהל? כבר לא קונה את זה.

"פריווילגיית יופי"

הדמות של מאור אולי עושה את העונה אבל גם מעלה סוגיות חברתיות ותרבותיות טעונות והוא כבר מזמן לא רק סיפור של ריאליטי - הוא תמרור אזהרה חברתי.

מחקרים בפסיכולוגיה חברתית מראים שנשים הנתפסות כיפות נהנות מ"פריווילגיית יופי" - (Pretty Privilege) הן זוכות ליחס סלחני, לעיתים גם כשהן פוגעות, משקרות או מתנהגות בבריונות. בתוכניות ריאליטי, ובמיוחד בפורמטים כמו "האח הגדול", המנגנון הזה הופך לאוטומט: המתמודדת שמייצרת דרמה, מושכת מצלמה ומספקת כותרות, זוכה ליחס מועדף גם כשההתנהגות שלה חוצה גבולות.

ההפקה לא לבד: גם הקהל, לעיתים נופל בפח. "היא דרמטית, אבל לפחות היא מעניינת", נכתב מחד בתגובות הגולשים המציפות את הרשת באלפים מאז עלתה העונה.

"בלי מאור, אין טלוויזיה" נכתב שוב ושוב בתגובות המציפות את הרשת, אבל לצד הסלחנות, גובר הזעם: "אם גבר היה מתנהג ככה, הוא היה עף מזמן", "מאור היא הפריווילגיה בהתגלמותה", נכתב על ידי אחרים. "כל עונה יש אחת כזו, שמותר לה הכול". וזה לא נגמר פה.

גם לאחר הסילוק של גלעד אתמול (רביעי) על מה שכונה "התנהגות לא סבירה שהפרה את חוקי הבית", הוא הפך כמעט לנון אישיו ומי ששוב תפסה את כל הכותרות הייתה מאור שהזעם על כך שטרם מצאה את דרכה החוצה רק הלך והתגבר: "איך ייתכן שהפקה בסדר גודל כזה עוצמת עיניה מהתנהגותה המשפילה של הגברת?", דרשה גולשת זועמת להבין את התנהלות ההפקה שחטפה ריקושטים זועמים לא פחות ממאור.

"מאמינה שכאשר זה ייבדק, וזה ייבדק, אז האדמה תרעד", הוסיפה. "איזה קל זה לבוא על גברים דומיננטיים למען יראו וייראו בזמן שיש נשים בבית שמתנהגות בצורה אלימה רעילה ומחרימה הרבה יותר. מבאס מאוד" כתב גולש נוסף ואחרים חיזקו באלפים: "במקום לזרוק את הביריונית הראשית מאור, הוצאתם את גלעד - ביזיון".

וזה לא נגמר שם: "את הבריונית הדורסנית הראשית לא זרקו ואת גלעד כן בושה של תוכנית. נותנים במה לביריונות דורסנות וחרמות", זעמו אחרים. "בריונית שמתעללת מילולית באנשים שם, משפילה, מלבינה, מורידה ומה לא, אותה משאירים?! מעניין איזו דוגמא אתם מעבירים לכל מי שצופה בזה. מה לא תעשו בשביל רייטינג".

"מה בדיוק לא הבנתם שם באח הגדול?! הצופים נגעלים מהתנהגות כזו. העם עייף ממלחמות ורוצה לראות אנשים טובים, כאלה שעושים טוב אחד לשני. חלאס ללהק כל פעם אנשים שבטוחים שאם יקטינו אחרים אז ככה הם "יגדלו"'. "לא משנה מה קרה בין גלעד לטל, ההתנהגות של מאור לא יכולה לעבור לסדר היום וזה הזמן להראות שאנשים כאלו מקומם מחוץ לפריים ומחוץ למקומות שבהם ילדים צופים ולומדים. "כמה חסרה התמימות של פעם. אתם מנרמלים בריונות במקום למנוע אותה. "אנשים אוהבים רוע על המסך וגם די ברור שהיא קשורה להפקה".

לא רק בישראל

ההטיה הזו אינה ייחודית לישראל. בעונה 15 של "האח הגדול" בארה"ב לדוגמה, המתמודדת ארין גרייז, שגם היא בדומה למאור הציגה חזות מתוקתקת להפליא, עוררה סערה עם הערות גזעניות ובריוניות לאורך העונה אך נשארה בבית שבועות ארוכים, בין היתר בגלל המראה החיצוני והפופולריות שלה. לעומתה, גברים באותה עונה הודחו במהירות על התנהגות דומה. גם בגרסה הבריטית של האח נרשמו מקרים דומים: מתמודדות שבלטו ביופיין ובהתנהגותן התוקפנית שרדו עימותים והאשמות, בעוד שגברים נענשו בחומרה.

הסלחנות כלפי נשים יפות, במיוחד במדיה, מחלחלת לחברה כולה. מחקרים מצאו כי נשים הנתפסות כמושכות נהנות מיחס סלחני יותר במקומות עבודה, בבתי משפט ואפילו במערכת החינוך, גם כשמדובר בהתנהגות בעייתית. התוצאה: נורמליזציה של החפצה, עידוד "נשיות רעילה" ותחושת אי צדק שמחלחלת לכל תחום אפשרי.

הפרדוקס של העידן הנוכחי הוא שנשים, במיוחד כאלו שמבינות את כוח המראה, יודעות לנצל את המערכת. מומחים ליחסים מגדריים מסבירים כי "נשיות רעילה היא הפעלת מניפולציה, שליטה ובריונות, בידיעה שהחברה תסלח כי את אישה, כי את נראית טוב, כי את 'שוברת מוסכמות'". מאור, כך נראה, כמו רבות לפניה, לא רק מנצלת את ההטיה היא מדגימה אותה בלייב.

אבל מאחורי כל עימות וכל התפרצות, מסתתר מסר מסוכן הרבה יותר: בחברה שבה היופי והמגדר קובעים מי נשאר ומי עף, גם הצדק הופך למטבע עובר לסוחר - כל עוד נמשיך להעדיף "מאני מייקר" על פני עקרונות, נישאר עם ריאליטי אבל בלי מצפון.