גברים נמצאים בסיכון כמעט כפול למות מתסמונת הלב השבור בהשוואה לנשים, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת של האגודה האמריקנית ללב. המחקר ניתח כמעט 200,000 מבוגרים אמריקאים שאושפזו עם קרדיומיופתיה מסוג טקוצובו בין השנים 2016 ל-2020, מה שהופך אותו לאחת ההערכות הגדולות ביותר של שיעורי תמותה וסיבוכים של המצב בבתי חולים, כך דווח ב-NBC News.
קרדיומיופתיה מסוג טקוצובו, המוכרת גם כתסמונת הלב השבור, מתרחשת כאשר תפקוד השאיבה של הלב נחלש בשל לחץ רגשי או פיזי, כמו אירוע טראומטי כגון גירושין או מוות של אדם אהוב. למרות שהיא נפוצה יותר בקרב נשים - כאשר כ-83% מהמאושפזים הן נשים - גברים נמצאים בסיכון כמעט כפול למות ממנה. שיעור התמותה היה 5.5% בקרב נשים ו-11.2% בקרב גברים, מה שמצביע על כך שהנוף הטיפולי הנוכחי אינו מספק.
מצב הגברים גרוע יותר
"נראה שזו תופעה עקבית שגברים לא מקבלים תסמונת טקוצובו לעתים קרובות, אבל כשהם כן מקבלים אותה, מצבם גרוע יותר", אמרה ד"ר הרמוני ריינולדס, על פי NBC News. הסיבות המדויקות לתסמונת הלב השבור עדיין אינן ידועות לרפואה, ובעוד שלחץ הוא גורם, הוא אינו הגורם היחיד, מה שמסבך את המניעה והטיפול.
תסמיני תסמונת הלב השבור דומים לאלה של התקף לב, כולל כאב חזה עז, קוצר נשימה וחולשה פתאומית. "אי אפשר להבדיל בין זה לבין התקפי לב מסורתיים עד שמגיעים לבית החולים ועוברים סדרת בדיקות", אמרה ד"ר ריינולדס, המדגישה את הקושי באבחון קרדיומיופתיה מסוג טקוצובו. היא גם ציינה, "אז זה לא חכם להישאר בבית כשיש לך כאבים בחזה".
תסמונת הלב השבור נחשבת כמופעלת על ידי לחץ פיזי או רגשי, המשחרר התפרצויות של הורמוני לחץ כמו אדרנלין שמונעים מהלב להתכווץ כראוי. אצל נשים, המצב מופעל בדרך כלל על ידי גורמי לחץ רגשיים, בעוד שאצל גברים, הוא נגרם בדרך כלל על ידי גורמי לחץ פיזיים כמו ניתוח או שבץ.
"אנשים שהיו בלחץ מסיבות רגשיות וקיבלו את התסמונת מתאוששים די טוב", אמר ד"ר אילן ויטשטיין. הוא הוסיף, "לחץ לבדו עשוי לא להספיק כדי לגרום לתסמונת הלב השבור. חלק מהאנשים פשוט מתוסכלים קצת בעבודה, או מישהו עשה ריצה קצת יותר אינטנסיבית, או מישהו פשוט נתקע ברמזור אדום והתעצבן". ד"ר ויטשטיין מאמין כעת שלחלק מהמטופלים עשויה להיות רגישות בסיסית לתסמונת הלב השבור.
יש גברים רגישים יותר
מחקריו של ד"ר ויטשטיין מרמזים שהורמוני לחץ יכולים לכווץ את כלי הדם הזעירים סביב הלב, מה שמפחית את זרימת הדם. זה עלול להפוך אנשים מסוימים, כמו אלה עם לחץ דם גבוה או כולסטרול גבוה, לרגישים יותר לתסמונת הלב השבור, לפי ד"ר ויטשטיין. "אנשים עדיין מחפשים את גביע הקודש של מה שגורם למצב הזה", הוא אמר.
מחקרים הראו שנשים לאחר גיל המעבר נוטות יותר לתסמונת הלב השבור. "הרגישות המוגברת הזו נובעת, בחלקה, מירידה באסטרוגן, שעוזר להרחיב את כלי הדם הזעירים סביב הלב", אמר ד"ר ויטשטיין. עם זאת, ד"ר ריינולדס אמרה שאין מספיק מחקר כדי לדעת בוודאות אם הורמוני מין מעורבים בתסמונת הלב השבור. "ברמה מסוימת זה ברור שהורמוני מין מעורבים אבל לנסות ליצור את הקשר הזה ובאמת לחבר את הנקודות, עדיין לא הגענו לשם", היא אמרה.
קרדיולוגים אמרו שהתעלומות סביב תסמונת הלב השבור יכולות להקשות על מניעה או טיפול. רופאים לעתים רושמים תרופות המשמשות לבעיות לב אחרות, כמו חוסמי בטא. ד"ר מוחמד מובהד ציין שלגברים עשוי להיות קשה יותר להתאושש מתסמונת הלב השבור בשל פחות תמיכה חברתית, מה שיכול להשפיע על ניהול הלחץ שלהם. "אם יש לך את הטריגר הלחוץ הזה, והלחץ לא נעלם, זה כנראה ימשיך להזיק ללב, או לפחות יפחית את הסיכוי להתאוששות", אמר ד"ר מובהד."לא מצאנו עד כה - שום תרופה, שום טיפול ספציפי - שיכול להפחית סיבוכים או להפחית תמותה", אמר ד"ר מובהד בנוגע לטיפול בתסמונת הלב השבור.
המחקר גם מצא כי שיעור התמותה ושיעורי הסיבוכים מקרדיומיופתיה מסוג טקוצובו נשארו ללא שינוי בין 2016 ל-2020, מחזקים מחקרים קודמים שהראו שיעורי תמותה גבוהים יותר בקרב גברים. שיעור התמותה הגבוה המתמשך מקרדיומיופתיה מסוג טקוצובו נחשב מדאיג, ומרמז על כך שנדרש מחקר נוסף לאפשרויות טיפול טובות יותר.
קרדיומיופתיה מסוג טקוצובו יכולה להוביל לכשל חמור וקצר-טווח של שריר הלב ועלולה להיות קטלנית, כאשר סיבות המוות כוללות הלם קרדיוגני ואי ספיקת לב גדשתית. בתקופת המחקר, סיבוכים מקרדיומיופתיה מסוג טקוצובו כללו אי ספיקת לב גדשתית, שהתרחשה ב-35.9% מהאנשים, פרפור פרוזדורים, שהתרחש ב-20.7%, שבץ ב-5.3%, ודום לב ב-3.4%.
"יש לנטר מטופלים אלה לסיבוכים חמורים ולטפל בהם במהירות", הדגיש ד"ר מובהד. הוא ציין, "חלק מהסיבוכים, כמו שבץ תסחיפי, עשויים להיות ניתנים למניעה עם התחלה מוקדמת של תרופות נוגדות קרישה במטופלים עם שריר לב מוחלש משמעותית או עם קצב לב לא סדיר הנקרא פרפור פרוזדורים המגביר את הסיכון לשבץ". הסיבה לפער בתמותה בקרדיומיופתיה מסוג טקוצובו אינה מובנת במלואה, ונדרש מחקר נוסף בנוגע לניהול המטופלים והסיבות להבדלים בשיעורי התמותה בין גברים לנשים.