"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שימו עין: הסימן המטריד שיעזור לכם לזהות פסיכופתים

למי שמחפש סימנים מוקדמים לזיהוי אנשים קרי רוח בעלי התנהגות אימפולסיבית וחוסר אמפתיה, יש ממצא מחקרי שיגרום לכם להרים גבה • "זאת הפעם הראשונה שיש בידינו ראיה פיזיולוגית לא פולשנית לליקוי רגשי שקשור לעבריינות פסיכופתית", אומרים החוקרים

,עודכן
0השמעה
ג'פרי דאהמר. צילום: AP

הדרך לזהות פסיכופתים כבר לא עוברת דרך פשע מזוויע או מונולוג קריפי בסדרה של ריאן מרפי. לפעמים כל מה שצריך זה מבט, פשוטו כמשמעו. חוקרים מאונירסיטת סוונסי ואוניברסיטת קארדיף בווילס מצאו שהאישון, אותו שריר קטן שבעין שמתרחב כשאנחנו נבהלים, מתרגשים או נדלקים נשאר קפוא וסטטי אצל מי שנושא את "המטען" הפסיכופתי.

במסגרת מחקר שפורסם לראשונה ב־2018 ביקשו החוקרים לבדוק תגובות גופניות לאירועים מעוררי אימה אבל לא דרך דופק ולא דרך סריקות מוח יקרות רק דרך האישונים.

החוקרים הראו לנבדקים סדרה של תמונות: חלקן חיוביות או נייטרליות ואחרות מטרידות במיוחד כמו כלבים מאיימים, פציעות חמורות וגופות מרוטשות. בזמן שהתמונות הוקרנו, המצלמות עקבו אחר תגובת האישון. אצל הנבדקים ה"נורמטיביים", כצפוי, האישונים התרחבו משמעותית מול תמונות מעוררות פחד. אצל אלה עם נטייה פסיכופתית לא קרה כלום, לפחות לא ברמה הפיזיולוגית וזה לא בגלל קהות רגשית גורפת: כשהם צפו בתמונות חיוביות (תינוקות, פרחים, חיוכים), גם אצל הפסיכופתים נרשמה תגובה תקינה.

צ'ארלס מנסון ב-1971,צילום: AP

כלומר הפסיכופתיה אינה חוסר מוחלט ברגש, היא בעיקר ליקוי בתגובה לאיום וסבל. המערכת לא שבורה היא פשוט מכוונת ומחווטת אחרת. "קל להיראות נועז כשאתה לא מרגיש פחד. קל להיות קר דם כששום רגש לא מפריע לך באמצע", הסביר פרופסור רוברט סנודן הפסיכולוג הראשי מקרדיף.

הגילוי הזה הוא לא רק תובנה מרתקת מבחינה נוירופסיכולוגית, זו גם התחלה של מהפכה שקטה. במקום להסתמך על שאלונים, סריקות מוח או שיחות נפש, אפשר להתחיל לבדוק פסיכופתיה בעזרת כלי אחד פשוט: מצלמה רגישה לעין האנושית. וזה לא נגמר שם.

"זאת הפעם הראשונה שיש בידינו ראיה פיזיולוגית לא פולשנית לליקוי רגשי שקשור לעבריינות פסיכופתית", הוסיפה ואמרה פרופ’ ניקולה גריי מאוניברסיטת סוונסי. "זו עדות אובייקטיבית ראשונה לכך שהתגובה המאיימת פשוט לא עוברת דרך המערכת שלהם. העובדה שאפשר לזהות את זה דרך האישון בלבד בלי סריקות פולשניות או ציוד יקר היא לא פחות ממהפכנית".

העין מגלה את הכל. אילוסטרציה,צילום: freepik

הדבר מחזק את ההבנה שפסיכופתים לאו דווקא לא מרגישים אלא פשוט לא מרגישים פחד וזה יכול להסביר הרבה: קור רוח קיצוני, התנהגות אימפולסיבית, חוסר אמפתיה מוחלט. בדיוק מה שהופך אותם למסוכנים.

האם אפשר לאבחן פסיכופתיה בעין בלתי מזוינת? עדיין לא. כיום, מדובר באבחון שמתבצע באמצעות רשימת תסמינים מוגדרת - PCL-R (ראשי תיבות של Psychopathy Checklist Revised כלי הערכה פסיכולוגי המשמש למדידת רמות פסיכופתיה אצל בני אדם באמצעות שאלון בן 20 פריטים) ולא נחשב לאבחנה קלינית כמו הפרעת אישיות אנטי חברתית, אבל ממצאים כאלה בהחלט מקרבים אותנו ליום שבו אבחון פסיכופתיה יהיה פשוט יותר ואולי אפילו מדויק יותר. ולמי שמחפש סימנים מוקדמים - קחו עצה ישנה בגרסה מדעית: תסתכלו להם בעיניים. לפעמים, זה באמת כל הסיפור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר