טיפול נפשי אמור להיות אחד המרחבים הבודדים נטולי השיפוטיות, שבו אתם מרגישים חופשיים לומר כל מה שעולה על רוחכם, על כל אחד שתרצו. אולי זה המקום הבטוח לפרוק תסכולים על אמא דומיננטית שבלתי אפשרי לרצות, או על אח או אחות שסוחבים את כל הבעיות האישיות שלהם אליכם. אז מה קורה כשהמטפל שסומכים עליו, מטפל גם בהורה שלכם? באחות? בבן או בבת הזוג?
זה בדיוק המצב של שתיים ממשפחת קרדשיאן. לאחרונה, קלואי חשפה שהיא וקים הולכות בנפרד לאותה מטפלת. הווידוי הזה אולי מרים גבות, אבל לפי קלואי עצמה, זה עובד נהדר. "קים הכירה לי אותה", היא אמרה בפודקאסט "Call Her Daddy". "קים אמרה לי 'אני הולכת אליה, אני חושבת שהיא תועיל לך מאוד'. וזה באמת נכון".
זה אולי נשמע כמו מתכון לאסון (או הסיוט הגרוע ביותר שלכם), אבל עבור הקרדשיאנס, העובדה שיש מישהו שמבין את שני הצדדים של מערכת היחסים שלהן היא דווקא יתרון ולא חיסרון. "המטפלת מבינה את הדינמיקה שלנו ברמה עמוקה יותר כי היא מכירה את קים, והיא שומעת את הגרסה של קים לילדות שלנו, וגם את הגרסה שלי", הסבירה קלואי.
אז האם כדאי שבני משפחה יטופלו אצל אותו מטפל? רק כי זה מצליח עבור האחיות המפורסמות לא אומר שזה רעיון טוב עבור רובנו. הנה מתי (ואיך) החפיפה הזו עלולה להסתבך.
זה עובד לקרדשיאנס – אבל האם גם למשפחה שלכם?
ישנם מטפלים משפחתיים שלא מטילים ספק שהסידור הלא-שגרתי הזה עשוי להיות יעיל עבור סלבס כמו הקרדשיאנס - "הם חיים חיים מפורסמים מאוד, ורוב האנשים לא דואגים שהמטפל שלהם ידליף מידע", אומרת ארין ראנט, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מצ'יקגו למגזין SELF. "אז סלבריטאים כנראה צריכים לבדוק אנשים ביסודיות כדי לסמוך עליהם" - ולכן המלצה מהאחות שלך יכולה להוות יתרון.
מה לגבי אנשים רגילים כמונו? תיאורטית, מישהו שמכיר את שתי הגרסאות של אותה בעיה עשוי להציע פרספקטיבה "ניטרלית" יותר - או לפחות לחסוך לכם את הטרחה להסביר את הדינמיקה המשפחתית שלכם מאפס. "הבנת ההקשר המשפחתי- למטפל שמכיר את שני הצדדים, יכולה להיות ידיעה עמוקה יותר של הדינמיקה המשפחתית", מסבירה לנו אתי יעקב, עובדת סוציאלית קלינית, "מה שיכול לעזור לו להבין טוב יותר כל אחד מהם בהקשר הרחב".
בנוסף, יכולה להיווצר שפה טיפולית משותפת - שיכולה לעזור בתקשורת בין בני המשפחה. "אם עולה הצורך, ניתן גם לעבור לפגישות משותפות", מוסיפה יעקב.
אבל למרות שזה נשמע מבטיח, הסיכונים הפוטנציאליים עבור רוב המשפחות הרגילות נוטים לגבור על היתרונות, לדברי המומחים.
ראשית, קשה שלא להתחיל לחשוב על זה יותר מדי. בשונה מרופא משפחה או רופא שיניים משותף, אתם עלולים לדאוג מדברים כמו - האם המטפל/ת יזכירו את התלונות שלכם על אחיכם במהלך הפגישה, או אולי המטפל/ת יגרמו לכם לחשוב פעמיים על הדרך שבה התמודדתם בריב עם בן/בת משפחה - אבל האם זה אומר שהם בהכרח לוקחים את הצד שלהם?
אין ספק: כל מטפל טוב ומכובד אמור להגן על פרטיותכם ולהישאר נטרלי בנסיבות מורכבות כאלה, לדברי פטריס לה גוי, דוקטור לפסיכולוגיה ומטפלת זוגית מלוס אנג'לס. "האחריות היא באמת על המטפל/ת לשמור על גבולות", היא אומרת ל-SELF. אבל אפילו המטפלים הכי מקצועיים והכי נאמנים ומיומנים, הם עדיין אנושיים, ונדרשת עבודה רבה כדי למנוע חפיפה בין כל אחת מהפגישות שלכם. אחרי הכל, קל לשכוח מי אמר מה - כשעובדים עם אנשים מאותה משפחה או לפלוט בטעות "אני יודע", "שמעתי", או "אני זוכרת".
מה גם שהמידע שמטפל משותף לומד מכל צד יכול לסבך את הקשר הטיפולי שלכם - במיוחד אם מדובר בדברים שאתם עצמכם לא חשפתם בפגישות. "כשאנחנו מקבלים מידע רגיש או מלהיט (על האדם השני), זה די קשה להתעלם ממנו", מסבירה דוקטור לה גוי. באותו זמן, היא אומרת שמטפלים לא אמורים לצנזר את המטופלים שלהם על ידי הכרזה שנושאים מסוימים הם מחוץ לתחום - אז הם לא יכולים בדיוק לקטוע אתכם עם "היי, זה נשמע כמו סוד של אחותך. בוא נחליף נושא!"
נושא נוסף שעלול להוות בעיה הוא המאפיין האישיותי של כל אחד מהמטופלים - "לדוגמא, מטופלים בעלי ערך עצמי נמוך, או כאלה שיש להם נטייה להשוואות, תחרותיות או באישורים מהסביבה עלולים להיכנס לדינמיקה פנימית מטרידה סביב הידיעה שבן משפחתם פוגש את אותו מטפל", מסבירה לנו אתי. "שאלות כמו, "האם המטפל אוהב אותו יותר ממני?" או תחושת נחיתות או קנאה". במקרים כאלה הטיפול יכול להפוך לזירה נוספת בה נחווית אותה פגיעות, ולחוות את הקשר הטיפולי כמאיים או שיפוטי.
מסיבות אלה, מטפלים רבים יקבעו כללים משלהם נגד עבודה עם אנשים מאותו מעגל משפחתי. "השיקול המקצועי שלנו צריך תמיד לכלול אתיקה", אומרת ראנט, ועבור האגודה האמריקאית לטיפול נישואין ומשפחה, זה כולל שימוש בשיקול הדעת הטוב ביותר כדי להימנע ממערכות יחסים חופפות (במיוחד במשפחה הקרובה) שעלולות ליצור ניגוד אינטרסים.
אז באופן כללי, התשובה לשאלה "האם בני משפחה צריכים לראות את אותו מטפל" היא לא. אם כי, במצבים שבהם לא ניתן לפנות למטפלים נפרדים (בקמפוס אוניברסיטאי, למשל, או בקהילה עם משאבים מעטים), מטפל טוב עדיין ינקוט באמצעי זהירות כדי לשמור על סודיות מרבית. למשל, הם כנראה יקבעו פגישות לבני משפחה בימים שונים כדי לשמור על הפרדה מסוימת. הם גם אמורים להיות גלויים לגבי הגבולות שהם מציבים, כמו הבהרה שדבר ממה שתאמרו לא יצא מהחדר כדי לעזור לכם להרגיש בטוחים.
מעל הכל, מטפל מכובד לא יתעלם מהפיל בחדר. "הם למעשה יכירו במצבים שבהם אין דרך למנוע הטיה", אומרת ראנט. הם גם עשויים להציע דרכים אחרות כדי להבטיח שהטיפול שלכם יהיה מיטיבי, כמו למשל להביא את כולם יחד לטיפול קבוצתי או להפנות אחד (או שניים) מכם למטפל/ת אחר/ת (יש גם את האפשרות של טיפול מקוון אם הזמינות היא הבעיה שלכם).
בסופו של דבר, טיפול עובד רק כשיש אמון. וכמעט בלתי אפשרי להפיק את המרב מהפגישות שלכם אם חלק מכם מסתיר, מתכונן לשיפוטיות, או דואג שהתלונות הסודיות שלכם על הורה מתיש, אח או אחות, או בן/בת זוג אינן, ובכן, סודיות באמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו