המפגש שהציל את חיי: המסע שלי עם ביירון קייטי ו"שיטת העבודה"

לפני עשר שנים חיי התהפכו. אני וזוגתי החלטנו להיפרד לאחר עשרים שנות נישואין, ואי הוודאות שבפירוק התא המשפחתי והאתגרים הכלכליים העלו בתוכי חששות כבדים שלא אוכל לגור יותר בקרבת ילדיי האהובים. המחשבה שאאלץ לחיות בנפרד מהם לא נתנה לי מנוח והעסיקה אותי יום ולילה.

מחשבות ופחדים נעו בתוכי ללא הפסקה - בין העבר לעתיד. הם הזכירו לי את גירושי הורי כשהייתי בן 13, את הטראומה שנצרבה בי כשנדרשתי לבחור בין אימי לאבי, את הבושה והסוד. בדמיוני ראיתי את ילדיי מתרחקים ממני, ואת עצמי מתבוסס בבדידות בשבתות וחגים. ראיתי גבר אחר שנכנס למה שהיה עבורי בית וממלא את החלל שהשארתי.

בתוך גיהינום המחשבות האלו, חבר הזכיר את שמה של ביירון קייטי ואמר: "נראה לי שתתחבר לשיטה שלה, שזה עשוי לעזור לך". חזרתי לחדרון ששכרתי אז ברחוב שנקין, נכנסתי ליוטיוב ומה שפגשתי שם טלטל את עולמי. ארבע שאלות, שלושה היפוכים ואישה רכה וחכמה אחת שינו את מסלול חיי.

הדרך אל "העבודה"

חודשים ארוכים צללתי אל תוך עולמה של קייטי, גמעתי את ספריה וצפיתי במאות סרטונים שלה מתרגלת עם אנשים שונים את "העבודה". הלכתי לסדנאות וריטריטים ולבסוף נרשמתי לקורס הכשרת מאפשרים בשיטת "העבודה". 

"שיטת העבודה", כפי שקייטי מסבירה, "היא דרך לזהות ולחקור את המחשבות שגורמות לכל הסבל בעולם. בכל פעם שאנו חווים קושי, אנו יכולים לעצור, לזהות על מה אנחנו חושבים ובמה אנחנו מאמינים באותו רגע, להעביר את זה מהראש לדף, ואז להתעמק על בסיס ארבע שאלות ושלושה היפוכים".

המפגש עם קייטי 

לאחר שנים שבהן השיטה השתלבה בחיי ושינתה אותם לחלוטין, זכיתי להשתתף ב"סקול" - בית הספר האינטנסיבי לשיטת "העבודה". הגעתי עם חששות - האם דרך החיים החדשה שלי תתברר כאריזה ריקה? וגם מידה של גאווה הייתה שם - חשבתי שאני כבר מנוסה מאוד ב"עבודה".

בפועל, תשעת ימי ה"סקול" היו עבורי רכבת הרים תודעתית. פגשתי בתוכי התנגדויות, כעסים, התרוממות רוח, תובנות עמוקות, השתאות ולב שנפתח ולמד.

ומעל הכל ניצחה במופע יחיד ביירון קייטי. לאישה הזו שעברה כבר את גיל השמונים יש נוכחות שקשה להסביר במילים. היא כריזמטית, בעלת יופי מלאכי, חוש הומור וכושר משחק, שלוות נפש וחכמה עמוקה.

הסיפור האישי קייטי 

את "שיטת העבודה" הגתה קייטי לפני כמעט 40 שנה מתוך מצוקה אישית גדולה. היא הייתה אשת נדל"ן נורמטיבית בעיירה מדברית קטנה, אמא לשלושה ילדים, אך באותם ימים סבלה מדיכאון קליני, אגורפוביה, הפרעות אכילה ואלכוהוליזם. היא שנאה את חייה והתביישה באדם שהיא, עם משאלה אחת - למות ולסיים את הסבל.

בוקר אחד, בעודה שוכבת על רצפת חדרה במוסד בו אושפזה, "העבודה פגשה אותה", כפי שהיא מתארת. היא הבינה שכשהיא מאמינה למחשבות השליליות שלה, היא חווה מתח וחרדה, וכשהיא מטילה ספק באותן מחשבות, היא חשה שלוות נפש. לדבריה, "כל הסבל נובע מהרצון שהמציאות תהיה שונה ממה שהיא".

לחיות את השיטה

שנים אני מתרגל את "שיטת העבודה" כדרך חיים, והיא סייעה לי להתגבר בעצמי על פוסט טראומה והתקפי חרדה קשים. היום אני גם מנחה סדנאות וקורסים, מטפל ומאפשר לאנשים לעשות בעצמם את "העבודה".

יש גם ביסוס מדעי לשיטה - מחקרים רבים באוניברסיטאות ובתי חולים ברחבי העולם מצביעים על שיפור משמעותי באיכות החיים של מתרגלי השיטה. מחקר ישראלי מהשנים האחרונות, שנערך בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מצא כי השיטה עשויה לסייע מאוד בהתמודדות עם אירועים מלחיצים ולשיפור הרווחה הנפשית.

פגישה אישית ומתנת החיים

בסוף ה"סקול", זכיתי לפגישה אישית עם קייטי לראיון מצולם. שנייה לפני שדפקתי על דלת חדרה, מחשבות מלחיצות הציפו אותי, אבל ברגע שהדלת נפתחה, קייטי חייכה אלי בעיניים רכות ופתחה את זרועותיה לחיבוק גדול וחם.

בריאיון שאלתי אותה: "מי אני בעצם ללא האגו?" והיא ענתה: "אתה חי בשלום עם עצמך. המילים שיוצאות לך מהפה, הדרך שבה אתה רואה את העולם ואת החיים - אתה חי בשלום עם עצמך. ההיפך מלהיות במלחמה".

עשר שנים עברו מאז היום שבו שמעתי לראשונה את שמה. היום אני אדם אחר. אף אחד מחששותיי וחרדותיי לא התקיימו במציאות. אני אבא שותף, נוכח ומעורב בחיי ילדי. התא המשפחתי השתנה אך לא התפרק. יש לי אהבה גדולה וביטחון במי שאני וביכולותיי. החיים ממשיכים לזמן לי אתגרים, אך אני יכול להם, ובעיקר - מוכן להם.

כפי שקייטי אוהבת לומר: "המציאות תמיד נדיבה יותר מהסיפור שלנו עליה". כמה צדקה.

ניצן דרור הוא מרצה, מנחה ומאפשר מורשה בשיטת העבודה של ביירון קייטי