"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האמת נמצאת בפרטים הקטנים: איך תדעו שמשקרים לכם?

אין אדם שלא שאל את עצמו האם מי שעומד מולו מספר אמת לאמיתה • פסיכיאטר משפטי מלונדון מצא שלושה כללים שיעזרו לכם לזהות שקרנים

,עודכן
0השמעה
שקרן. אילוסטרציה. צילום: GettyImages

האם ניתן להבדיל בין אדם דובר אמת לכזה שמשקר לנו? אין מי שהשאלה הזו לא מציקה לו בכל פעם שעולה חשד שמי שעומד מולנו ממציא איזה סיפור – לפעמים נדמה כי השקרים כל כך טובים שקשה מאוד לגלות האם הם לא התרחשו במציאות.

הפסיכיאטר המשפטי מלונדון, ד"ר סוום דאס (44), סבור שיש שלושה כללים פשוטים, שאם נפעל לפיהם, נוכל לזהות את רוב השקרנים שיעמדו מולנו.

לדבריו, הדרך הראשונה לזהות שקרן היא בבחינה כללית שלו תוך בדיקה האם הוא נראה לחוץ יותר מאדם רגיל. "באופן כללי שקרנים נראים חרדים יותר ולכן התנהגות כזו מצד מי שעומד מולך תסייע לך לזהות שהוא שקרן".

הכלל השני בזיהוי של שקרן הוא לברר יותר לעומק את העובדות ואת הפרטים של הסיפור. לדבריו שקרנים יחששו לרדת אל הפרטים הקטנים כי הם לא חשבו עליהם, ולכן הם יעדיפו לתת במקום הפרטים מידע כללי.

הכלל השלישי קשור לגרסת הסיפור שהשקרן יספר לנו. לדבריו "שקרנים לא יתקנו את הסיפור שלהם אפילו לא בפרטים קטנים". הסיבה לכך לדברי ד"ר דאס, היא בכך שהשקרן חושש שכל שינוי קטן יחשוף את ההונאה שלו והוא יאבד את אמינותו.

"בסיפור אמיתי יש טעויות קטנות בפרטים שאנחנו לרוב נתקן אותם במהלך שיחה, ניזכר פתאום בעוד פרט או נראה לדייק איזו אמת, זה דבר מאוד טבעי. לכן אדם שיהיה מסופק לגבי פרטים קטנים של הסיפור או שיתקן אותם, הוא למעשה דובר אמת" מסביר ד"ר דאס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר