בואו נחשוב על זה לרגע – המציאות הנוכחית נוראית. אנחנו במלחמה, ואם לומר את האמת – כולנו רוצים לחזור למציאות השקטה, באופן יחסי כמובן, ששררה כאן לפני המלחמה ולפני הרפורמה. ואולי זה מה שגורם לנו לסטרס – אנחנו רוצים שהתקופה הנוכחית, אולי הרגע הנוכחי, יהיה משהו שהוא לא. אבל בעל כורחנו, זה המצב.
מה עושים? פרופ' מרשה לינהאן קוראת לזה קבלה רדיקלית. תחשבו כמה עוצמה יש רק בצמד המילים הזה – קבלה רדיקלית. במציאות רדיקלית, אנחנו זקוקים לקבלה רדיקלית. מקבלים את המציאות, מכירים ברגשות, ומנסים למצוא עוגנים של שליטה – נשימה למשל.
מה עוד? במקום לשאול 'למה זה קורה לנו?', ננסה לשאול 'איך מתמודדים? מה אפשר לעשות כדי להרגיש טוב יותר?'.
מרשה לינהאן סיפרה בעצמה איך התמודדה פעם עם אזעקה, כאן בביקור בישראל. לאחר הבהלה הטבעית שלה, היא חילקה את ההתמודדות שלה לשלושה שלבים:
היא קיבלה את המצב – אזעקה, אי אפשר לשנות את זה.
נתנה תוקף לתחושות הגופניות – נבהלתי, הלב שלי פועם בחוזקה.
ואז התפנתה לתכנן את המהלכים שישמרו עליה.
אם תרצו, אתם יכולים גם לאמץ מנטרה שתשמש אתכם במצבי חירום: "זאת המציאות, אני מקבל אותה, ועכשיו אעשה מה שצריך כדי לשמור על עצמי, להתמודד ולהרגיש טוב יותר".
הכותב הוא פסיכולוג קליני מומחה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו