משפיענית הרשת ליאל אלי העלתה אתמול (שני) פוסט כאוב, שבו סיפרה על התקף חרדה קשה שעברה. היא תיעדה את ההתקף בזמן אמת בסדרת סטורים שהעלתה בחשבונה, ולאחר מכן שיתפה את הגולשים בטיפים שקיבלה ועזרו לה להתמודד עם המצב.
התקף חרדה עשוי להיות מצב לא נעים, ויכול להימשך לאורך זמן אם לא מטפלים בו בצורה המתאימה. האם השיתוף ברשת עוזר, ואיך מתמודדים בזמן אמת? בדקנו עם מומחים בתחום.
View this post on Instagram
מה זה התקף חרדה?
התקף חרדה או התקף פאניקה הוא פרץ פתאומי של פחד עוצמתי וחוסר נוחות גופנית המגיע לשיאו תוך כמה דקות. ההתקף מלווה בסימפטומים פיזיולוגיים כמו קשיי נשימה, דופק מהיר והזעה ובתסמינים רגשיים וקוגניטיביים כמו פחד לאבד שליטה, להשתגע ולמות, ולעיתים גם תחושת ניתוק מהמציאות. תסמינים אלו מתעוררים בפתאומיות ומגיעים לשיאם בתוך עשר דקות. התקף האימה עצמו יכול להיות תגובה לזיכרון כואב (בהפרעת דחק פוסט-טראומטית) או חשיפה לאוביקט מאיים (פוביה).
להתנתק מהמערכת החרדתית
לימור שפיץ, פסיכולוגית ילדים ומבוגרים, מסבירה כיצד שיתוף ברשת יכול במקרים מסוימים לעזור בהתמודדות עם התקפי חרדה. "הרשת היא תחום מורכב מאוד", היא אומרת, "ויש כאלו ששיתוף במדיה הזו טוב להם. כשמדובר על משפיענית רשת, יש משהו חיובי בעצם הדיבור על חרדה, שמאפשר לגיטימציה לנושא גם אצל אחרים".
בנוגע להתמודדות עצמה עם ההתקף עצמו הביאה שפיץ מספר עצות:
- להתרחק ממקור החרדה - למשל לרדת מהמקום הגבוה שעורר את החרדה.
- לשמוע מוזיקה - מחקרים מראים שמוזיקה משפיעה מאוד לטובה.
- להפעיל אפליקציה בטלפון של מדיטציה מרגיעה ולהאזין לה.
- להתמקד החוצה במשהו שלא קשור לחרדה. כאן הכוונה היא ממש להתמקד מחוץ לנפש מחוץ לאדם במראה או במשהו חיובי אחר ולהתמקד בו כך אנו מתנתקים מהחלק החרדתי בנפש שמפריע לנו וזה מרגיע.
- להגיד לעצמך דברים טובים ומרגיעים.
"הנקודה היא להפנות את הקשב מהמערכת החרדתית של האדם החוצה אל משהו אחר", היא מסבירה.
"כולנו מתמודדים עם חרדות"
"כולנו מתמודדים עם מצבים נפשיים, מצוקות, טראומות, חרדות, שינויים במצבי הרוח", מכריז פרופסור יוני גז, פסיכולוג קליני ומרצה במכללת אחוה וסגן מנהל בית החולים לבריאות הנפש בבאר שבע, "השאלה מתי זה הופך להפרעה שפוגעת בנו, בסובבים אותנו, בתפקוד שלנו. מילות המפתח הן הכרה, שיתוף, טיפול, וקבלה - ואולי זו המשמעות של להיות בן-אנוש בחברה שלא פעם יש בה גיבורי על ומודלים מושלמים. בן-אנוש שמכיר בסבל ומנסה להבין את משמעותו, לעיתים לומד לחיות איתו ולא רק להיפטר מתסמין מציק".
התקפי פאניקה נפוצים מאוד. כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה חוו התקפים כאלה, וכל רגע נתון כשלושה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מהפרעת פאניקה.
הטיפולים הפסיכולוגיים המוכחים מתמקדים בזיהוי מעגל הפאניקה, שעשוי להתחיל אזעקת שווא של תגובות גופניות המזוהות כמסוכנות. יש טיפולים המתמקדים בזיהוי הפרשנות השגויה לתחושות הגופניות, וגם מדגישים את ההתבוננות הרפלקטיבית בסימפטום ומשמעותו, מובילים לעצירת מעגל הפאניקה. טיפולים תרופתיים יתמקדו בעיקר בנוגדי דיכאון.
לסיום מסכם פרופסור גז: "חשוב לשמור על גמישות, הסתגלות וקבלה של מוגבלותנו. לזכור שלעיתים אנו פוחדים מרוחות רפאים מעברנו שממשיכות ללוות אותנו, ואנו יכולים לחיות על פיהן או איתן ולצידן. החיים באי-ודאותם ימשיכו ללוות אותנו עד הסוף הוודאי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו