"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מייצר סטרס: 7 דברים בבית שמקשים עליכם להירגע

הם לא תמיד בולטים לעין, אבל הם עשויים לשדר למוח שיש עוד משימות שמחכות לנו • פסיכולוגים מסבירים איך הסביבה הביתית משפיעה על רמת הסטרס ומה אפשר לעשות אחרת

0השמעה
עיצוב הבית מיטה מחשב כוס קפה  , istockphoto
מזכיר למוח את כל מה שעוד מחכה לנו | צילום: istockphoto

הבית אמור להיות המקום שבו אנחנו משאירים את היום מאחור: נכנסים בדלת, מורידים את הכתפיים, נושמים עמוק ומרגישים שסוף סוף אפשר להירגע. אבל לפעמים, דווקא בתוך הבית שלנו, יש לא מעט דברים שמונעים מאיתנו לעשות את זה.

"הסביבה שבה אנחנו חיים משפיעה על מצב הרוח שלנו מדי יום", מסבירה פטרישיה דיקסון, פסיכולוגית קלינית ל-REAL SIMPLE. "כשיש עומס, רעש או חפצים שגורמים לנו להרגיש לחץ ברגע שאנחנו רואים אותם או חושבים עליהם, הם יכולים להעלות את רמת הסטרס ולהקשות עלינו להירגע".

כשיש עומס - זה יכול לעלות את רמת הסטרס | צילום: istockphoto

יחד עם המטפל ניק דסיסטו, היא מציינת כמה גורמים נפוצים בבית שעלולים להחזיק אותנו במצב של דריכות - גם כשאנחנו כבר מזמן לא בעבודה.

1. חפצי עבודה באזורי המנוחה

המחשב הנייד שנשאר על הספה, התיק של העבודה ליד המיטה או ערימת המסמכים שמחכה על השולחן אולי נראים כמו פרטים קטנים, אבל הם יכולים להזכיר למוח את כל מה שעוד מחכה לנו.

"המקומות האלה מפסיקים להרגיש כמו מקומות שנועדו למנוחה ומתחילים להיות מקושרים ללחץ ולאחריות, גם כשאנחנו לא באמת עובדים", אומר דסיסטו.

הפתרון לא חייב להיות דרמטי. מספיק להכניס את המחשב לתיק, להכניס את הניירת למגירה או פשוט להרחיק את חפצי העבודה משדה הראייה בסוף היום. "כך אתם בעצם עוזרים למוח להפריד בין מצב של 'אני בעבודה' לבין 'סיימתי לעבוד'".

2. ערימות של דואר וניירת

מעטים הדברים שמייצרים תחושה של "עוד משהו שאני צריכה לטפל בו" כמו ערימת מעטפות ומסמכים שמחכה על השיש. חשבונות, מכתבים, טפסים והחלטות שעדיין צריך לקבל - כל אלה יכולים ליצור תחושה מתמשכת של משימות שלא הושלמו.

במקום להשאיר את הניירת מול העיניים, דיקסון ממליצה לקבוע זמן קבוע פעם בשבוע או בחודש למיון, טיפול ותיוק. אפשר להשתמש בתיקיות או קופסאות מסומנות לדברים שדורשים פעולה, למסמכים חשובים ולניירת שצריך לשמור.

העיקר הוא לזכור: לא חייבים לראות את המשימה כדי לזכור לטפל בה. דווקא יצירת זמן מסודר לטיפול בניירת יכולה להפחית את המתח ולתת תחושה של שליטה.

3. הטלפון שלא מפסיק לצפצף

הודעות, התראות, צלילים ואפליקציות שמאירות את המסך בכל כמה דקות יכולים להשאיר אותנו במצב של דריכות גם כשאנחנו לכאורה נחים.

"הרבה אנשים לא מבינים עד כמה הטלפון שלהם משאיר אותם על הקצה", אומר דסיסטו. "התראות, הודעות ואפליקציות שנדלקות משאירות את המוח במצב של ערנות מתמדת. אין באמת הפסקה מלאה".

לכן הוא ממליץ להציב גבולות, במיוחד בשעות הערב. אפילו פעולות פשוטות כמו העברת הטלפון למצב "נא לא להפריע" או טעינתו רחוק מהמיטה יכולות לעזור לגוף להירגע במקום להישאר דרוך למחצה.

במצב של דריכות גם כשאנחנו לכאורה נחים | צילום: istockphoto

4. לכלוך במקומות שאתם כמעט לא רואים

אתם יכולים להיות מצוינים בניקיון ועדיין לפספס לא מעט מקומות בבית שדורשים תשומת לב. מדובר באותם אזורים קטנים שנוטים להישכח: הפאנלים, ידיות הדלתות, הקירות, האזור שמאחורי הספה, מתחת למיטה או מסביב למכשירי החשמל.

אבק ולכלוך מצטברים שם עם הזמן, וגם אם אנחנו לא מסתכלים עליהם באופן ישיר, עצם הידיעה שהם שם יכולה ליצור תחושה קלה של אי-סדר ושל עוד דברים שצריך לטפל בהם.

לכן, לצד ניקיון המשטחים המרכזיים בבית, כדאי מדי פעם להקדיש זמן גם לאותם מקומות "שקופים" שנוטים להישאר מאחור.

5. תאורה חזקה מדי

תאורת תקרה לבנה וחזקה אולי עושה את העבודה מבחינה פונקציונלית, אבל כשהיא מקור התאורה היחיד בבית, היא לא בהכרח תורמת לאווירה רגועה.

הפתרון המקובל בעיצוב פנים הוא ליצור כמה שכבות של תאורה: תאורה מרכזית שמאירה את החלל, תאורת משימה שמיועדת לפעולות כמו קריאה או בישול, ותאורה רכה ואווירתית - למשל מנורות צד או מנורות קיר.

במיוחד בשעות הערב, מעבר לתאורה רכה יותר יכול לעזור לבית להרגיש פחות כמו חלל עבודה ויותר כמו מקום שבו אפשר להוריד הילוך.

כדאי לעבור לתאורה רכה יותר בערב | צילום: istockphoto

6. ערימות של חפצים

בגדים שנזרקו על הכיסא בחדר השינה, ניירות שהצטברו על השולחן או כיור מלא בכלים - גם אם התרגלתם אליהם ואתם מרגישים שהם "לא באמת מפריעים", הם עדיין עלולים ליצור עומס מנטלי.

"גם אם מישהו אומר שזה לא מפריע לו, בדרך כלל זה משפיע עליו ברמה מסוימת", אומר דסיסטו. "זה יכול לגרום למוח להרגיש שתמיד יש עוד משהו לעשות או שאנחנו מפגרים מאחור, ולכן קשה יותר להירגע באמת".

והבשורה הטובה היא שלא צריך להפוך את הבית ביום אחד. דסיסטו ממליץ להתחיל בקטן: לבחור משטח אחד, כמו השידה ליד המיטה או שולחן העבודה, ולפנות אותו. אפילו שינוי קטן כזה יכול ליצור תחושת הקלה.

7. עומס על השידה ליד המיטה

חדר השינה אמור להיות המקום שבו אנחנו נחים, ולכן כדאי לשים לב גם למה שמונח ממש לידנו ברגע שאנחנו נכנסים למיטה.

כוס מים מאתמול, ספרים שאנחנו מתכוונים לקרוא, ניירות, עטיפות ושאר חפצים שמצטברים על השידה יכולים להפוך אותה לעוד משטח שמזכיר לנו משימות ודברים שעדיין לא הספקנו לעשות.

כדאי לפנות את השידה ולהשאיר עליה רק דברים שתורמים לתחושת הרוגע או לשינה. וכמו עם המקומות הנסתרים בבית, גם כאן כדאי מדי פעם להציץ במגירות ובתאים שמתחת לשידה. אפילו הידיעה שהם עמוסים בחפצים שאנחנו לא צריכים יכולה להוסיף, בלי שנשים לב, עוד קצת מתח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר