דירת קבלן בשטח של 120 מ"ר ברחובות, עבור זוג הורים ושלושה ילדים, הפכה לפרויקט מורכב במיוחד - לא בגלל הגודל או התוכנית, אלא בגלל פער עמוק בטעם. הוא ביקש בית מודרני, מינימליסטי ומדויק. היא חלמה על בית כפרי, חמים, רך וצבעוני. שני קצוות שבמבט ראשון נראים כמעט בלתי ניתנים לחיבור.
על האתגר הופקדו טל גל וליאת קדם חדד מסטודיו טולה, שליוו את בני הזוג כבר משלב רכישת דירת הקבלן. התהליך כלל תכנון מחדש של אינסטלציה וחשמל, שדרוג חומרי גמר, תכנון מטבח וקרמיקה, ובהמשך עבודות נגרות, הנמכות תקרה למיזוג ולתאורה ותכנון קיר הקמין. כבר בתחילת הדרך היה ברור: זו לא תהיה פשרה פשוטה, אלא תהליך של תרגום בין שני עולמות.
ההחלטה המרכזית של המעצבות הייתה לא "לערבב סגנונות" בצורה אקראית, אלא להגדיר היררכיה ברורה. המעטפת האדריכלית של הבית - תקרות, קווים, חיפויים גדולים ואלמנטים קבועים - תוכננה בשפה מודרנית ונקייה, כזו שמדברת את השפה שלו. בתוך המסגרת הזו שולבו שכבות רכות יותר - תאורה, ריהוט, אמנות וטקסטיל - שמכניסות את החמימות והכפריות שהיא חיפשה.
המטבח הוא דוגמה מובהקת לגישור הזה. הבחירה במטבח ננו שחור נבעה מרצון חד וברור שלו, אך כדי לאזן את הכהות ולרכך את התחושה, שולבו בו אלמנטים של עץ. התכנון היה מדויק ופונקציונלי במיוחד, עם ייעוד ברור לכל מגירה - פתרון שמתאים לבית משפחתי, גם אם הוא דורש תחזוקה גבוהה יותר. לצידו מוקמה פינת אוכל עם שולחן עגול ואלמנט ירוק על הקיר, שמכניס צבע ורוך ומתחבר לעולם שלה.
הסלון היה לב הפרויקט, המקום שבו הושקעה עיקר המחשבה, העבודה והתקציב. הקו הכללי מודרני: תקרה מונמכת ותקרה שקועה יוצרות מסגרת ברורה ומדויקת. בתוך החלל נוצרו שני מוקדי כוח. האחד הוא קיר הקמין, המחופה בציפוי פולימרי דמוי עץ מושחר, עם קמין חשמלי דרמטי - אלמנט גברי, כהה ונוכח. מולו ניצב קיר הטיח דמוי הטרוורטין, שבוצע בשתי טכניקות יישום - מריחה חלקה וטקסטורה מפורקת - חומר טבעי וחם שמדבר בשפה רכה יותר. כדי שהקיר לא ירגיש כבד או אפרורי כמו שהוא רצה, שולבה עליו אמנות צבעונית שמוסיפה רגש ותנועה, מבלי להסתיר את החומר עצמו.
הרוך ממשיך גם בריהוט: ספות בגוון פודרה מאזנות את הדרמה של החומרים הכהים ומכניסות תחושת ביתיות. כך נוצר סלון שהוא מודרני במהותו, אך לא קר, כזה שמכיל את שני בני הזוג מבלי שאף אחד מהם יוותר על זהותו.
בחדר השינה הורגש שינוי עדין ביחסי הכוחות. כאן הסכים הבעל לזרום לכיוון רומנטי יותר, עם חומרים רכים ושילוב בין צביעה לטפט בגווני תכלת. תאורת פליז מוסיפה חמימות, אך הארונות בגמר זכוכית שומרים על נוכחות מודרנית. חדר הרחצה הצמוד חוזר לשפה נקייה וכהה, וממשיך את הדיאלוג בין רוך לדיוק.
גם הכניסה לבית קיבלה תכנון מוקפד: ארון כחול גדול, שתפקידו "לקבל את הבלאגן" של משפחה עם ילדים. זהו אלמנט נגרות פונקציונלי במיוחד, הכולל ספסל ישיבה להתארגנות בוקר, אחסון לנעליים, מעילים וחפצים - פתרון פרקטי שמרכך את המעבר מהחוץ פנימה.
בסופו של דבר, זהו בית שנולד מתוך פער, אך מצליח להפוך אותו ליתרון. במקום לטשטש את ההבדלים, המעצבות בחרו להקשיב להם, לחדד אותם ולתרגם אותם לשפה אחת הרמונית, כדי שכולם יחיו בה בשלום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו