הבית השקוף: הצצה לאייקון בהרי ירושלים

על נחלה גדולה וייחודית המשקיפה אל הרי ירושלים תוכנן בית פרטי שאינו מתגלה במבט ראשון, אלא נחשף בהדרגה ובזמן שלו. הדרך אליו מלווה בעלייה מתונה, ורק עם הכניסה למגרש מתחילה להיחשף העוצמה האמיתית של המקום - מגרש גבוה הצופה אל נוף דרמטי ופתוח. זהו בית שאינו מציג את עצמו כלפי חוץ, שומר על צניעות כלפי הרחוב וחושף את איכויותיו רק למי שחווה אותו מבפנים.

הפרויקט תוכנן ועוצב על ידי משרד דן והילה ישראלביץ אדריכלים, מתוך תפיסה הרואה במגרש כולו סביבת מגורים אחת שלמה. האדריכלות, הגינה והנוף שזורים זה בזה, כאשר אחד האלמנטים המרכזיים המחברים ביניהם הוא המים. כאן המים אינם תוספת דקורטיבית, אלא חומר אדריכלי לכל דבר, כזה שמקיף את כל פאות הבית.

בית שמרגישים, לא רק רואים

"זה בית שמרגש אותי מאוד. כאן יכולתי להביא לידי מימוש יצירה מלאה, גם בנקודת זמן מסוימת בחיי וגם כאדריכל. לקחתי כמעט כל החלטה עד הקצה, גג מרחף עצום, עיגולים שחודרים אל תוך הבית, וטשטוש מוחלט בין פנים לחוץ. בשלב מסוים כבר לא ברור מה בפנים ומה בחוץ - החללים הציבוריים מוקפים מים, זכוכית ועצים, וכל מה שחלמתי עליו בילדות מצא כאן ביטוי", מספר האדריכל דן ישראלביץ'.

לדבריו, זהו פרויקט שהגיע לשיא שלו עד הסוף. "רציתי זרימה ולא נוקשות. הוויטרינות ממשיכות בלי להיעצר בקירות בטון, הזכוכית תמיד פינתית, והחלל נשאר אמורפי ודינמי. השמש נכנסת, נעה ורצה בתוך הבית, ויוצרת דיאלוג מתמשך עם החלל".

הכניסה אל הבית מתרחשת דרך מים, דרך יער וצמרות עצים, על גשר החוצה בריכת שיקוף שחורה - רגע כמעט סוריאליסטי. גם הגג מחורר, העיגולים חוזרים בפנים ובחוץ, ובכל מקום יש יותר נסתר מגלוי.

"זה בית שמיישם עד הסוף את התשוקה שלי לאדריכלות שמרגישים, לא רק רואים", הוא מסכם.

חוויה חושית מתמשכת

התכנון נשען על עקרונות של אדריכלות ביופילית, עם דגש על חוויית המשתמש והקשר הישיר לסביבה. נוכחות המים מורגשת כמעט מכל נקודה בבית - בבריכות השיקוף, בכניסה, ובמבט אל הבריכה והנוף. תנועת האור על פני המים, ההשתקפויות והצלילים העדינים מייצרים חוויה חושית מתמשכת, כזו שמלווה את הדיירים לאורך כל שעות היום.

הבית מיועד לזוג עם ארבעה ילדים, והחלוקה למפלסים משרתת את אורח החיים המשפחתי באופן מדויק. קומת הכניסה, שהיא גם המפלס העליון, כוללת את האזורים הציבוריים - סלון, מטבח, פינת אוכל, שירותי אורחים, חדר עבודה ויחידת הורים. מפלס זה פונה אל החצר הראשית, הבריכה והנוף הפתוח, והמים הופכים לחלק בלתי נפרד מהשגרה היומיומית ומהמבט הנשקף מהחללים המרכזיים.

המפלס התחתון מוקדש לילדים ונפתח כולו אל החלק האחורי של המגרש ואל חצר גדולה ומשמעותית. גם כאן נשמר הקשר בין פנים לחוץ, אך באופי אחר - אינטימי וחופשי יותר, כזה שמאפשר לילדים עולם עצמאי משלהם, המופרד לחלוטין מהמפלס הציבורי העליון.

מים כציר תכנוני וחוויה יומיומית

צורתו הכללית של הבית מזכירה H קטנה, כאשר בין אגפי המבנה משולבות בריכות שיקוף. בריכות אלו חוצות את הבית ומלוות את ציר הכניסה, עם אבני מדרך הצפות על פני המים. הכניסה דרך המים מייצרת רגע מעבר ברור - מהחוץ אל עולם פנימי שקט, רגוע ומדויק. המים משקפים את השמיים, הצמחייה והאדריכלות, ומעמיקים את תחושת המרחב והפתיחות.

למים תפקיד מרכזי גם ביצירת החוויה החזותית והרגשית של הבית. הבריכה ואלמנטי המים של הפרויקט תוכננו על ידי אבנר צדוק מחברת פלגים, ויוצרים רצף ויזואלי שמחבר בין האזורים השונים ומעצים את תחושת השלווה והניתוק. מערכת המים מדויקת ומשתלבת באופן טבעי באדריכלות, תוך הדגשת הקשר בין המבנה לנוף.

הבית כולו מאופיין בשקיפות גבוהה במיוחד, כך שהמים נוכחים כמעט מכל זווית מבט. דרך קירות הזכוכית, הפטיואים וצירי התנועה, המים הופכים לרקע מתמיד, כזה שמשקף את תנועת היום, את שינויי האור ואת עונות השנה.

השפה העיצובית המודרנית, עם צבעוניות מונוכרומטית וחומריות עשירה של אבן, מתכת וזכוכית, מאפשרת למים ולנוף להיות הכוכבים האמיתיים של הבית. הסלון, בגווני אוף-וויט שקטים, נותר נקי ומאופק, ואינו מתחרה בהתרחשות שמחוץ לו - השתקפויות המים והנוף המשתנה.

התוצאה היא בית שבו המים הם חלק בלתי נפרד מהשפה האדריכלית ומהחוויה היומיומית. בית שמטשטש גבולות בין טבע לבנוי, בין פנים לחוץ, ויוצר סביבת מגורים רגועה, עמוקה ומלאת נוכחות - כזו שנשענת על תכנון מדויק, רגיש וחכם, ומעניקה לדייריה איכות חיים יוצאת דופן.