אור חדש על השולחן: חנוכיות מקומיות בעיצוב עכשווי

עולם העיצוב הישראלי ממשיך להוכיח שהוא חי, בועט ומחובר למסורת. גם השנה, חנוכה הופך לזירה שבה אובייקט עתיק ומוכר זוכה לקריאה מחודשת:החנוכייה. ארבע מעצבות מקומיות מציגות פרשנויות עכשוויות לאובייקט שמתקיים על התפר שבין טקסיות, אינטימיות ודיוק צורני, וכל אחת מהן מספרת סיפור אחר דרך חומר, צבע ומבנה.

הבחירה להתערב באייקון כה טעון אינה מובנת מאליה. החנוכייה, יותר מכלי עיצוב אחרים, נושאת איתה זיכרון קולקטיבי, משפחתי ותרבותי. ובכל זאת, נדמה שדווקא כאן נפתח מרחב יצירתי שמאפשר גמישות, מחשבה מחודשת וחיבור אישי.

בין קשת, צבע וקישוטיות

מעיין בן יונה מציגה סדרה מודולרית של חנוכיות קשתיות בגווני כחול, אדמה, שחור ולבן. החיבור בין הצורות המעוגלות לצבעוניות העדינה, לקישוטיות ולגימורים, יוצר תחושה עמוקה ומלאת עניין. הקישוטיות העשירה, המזוהה כל כך עם עבודתה של בן יונה, נוכחת בכל אחד מהקנים.

בסדרות שיצרה יש קנים עם קישוטיות מובלטת ואחרים עם משחקים עדינים של גימורי מט ומבריק. המודולריות מאפשרת לבחור כיצד תמוקם החנוכייה על פני השולחן – בקו אחד, בקשת או בכל קומפוזיציה אחרת – ולהפוך את ההעמדה לחלק מהחוויה.

פראיות חומרית ונוכחות פיסולית

עדי ניסני בחרה להעניק לחנוכייה מראה פראי, עוצמתי ונוכח, אך כזה שחף מרשמיות. הצורניות האובלית וקנה המידה מעניקים לחנוכייה ממד של אובייקט מפוסל, כמעט כזה שנועד להתבוננות לא פחות מאשר לשימוש.

עדי ניסני / יח"צ

קני הנרות יוצרים מנח שבו הנרות אינם עומדים באופן ישר ומהוקצע, אלא חופשי יותר, כמעט אינטואיטיבי. גימור הקרמיקה אינו אחיד, ומדגיש את עבודת היד, את החומר ואת התהליך – בחירה שמרחיקה מהשלמות התעשייתית ומקרבת לאנושי.

טקס, משאלה ורגע של עצירה

רז ישראל, מסטודיו ZING, מציעה פרשנות טקסית במיוחד עם חנוכיית המשאלות שעיצבה. זוהי חנוכייה יצוקה, המגיעה במגוון משובב נפש של צבעים, עם כוסיות שמן ופתיליות, וגם עם פתקים ייעודיים לכתיבת משאלות.

המסורת של הטמנת משאלות בלילה האחרון של החג זוכה כאן להתייחסות פיזית: חריצים קטנים המיועדים להכניס בהם את הפתק המקופל. מדובר באובייקט שמבקש לעצור, להתעכב, לנהל סביבו שיחה – וליצור רגע של משמעות וחיבור בתוך השגרה.

משחקיות מודולרית ואלטרנטיבה גאומטרית

קרן ולורט, מסטודיו VELVART, סוגרות את הרביעייה עם חנוכיות מודולריות שמאפשרות חופש כמעט משחקי. ניתן לסדר אותן בקו קלאסי או לפזר אותן לאורך שולחן החג, כך שכל ערב יכול להיראות אחרת.

בעוד החנוכייה המודולרית של מעיין בן יונה משלבת אלמנטים קשתיים, החנוכייה של VELVART מציעה אלמנטים נמוכים יותר, קובייתיים, שמדגישים גאומטריה מאופקת וקריאה עכשווית אחרת של אותו אובייקט מוכר.