יש רגעים שבהם עיצוב הבית הוא לא רק עניין של אסתטיקה, הוא סמל לתקווה. בימים שבהם ישראל מתאחדת סביב השיבה של החטופים, המושג "לחזור הביתה" מקבל משמעות אחרת לגמרי. עיצוב אופטימי הוא השפה של הרגע הזה - עיצוב שמדבר על ריפוי, על חיים, ועל תחושת בית במובן הכי אנושי שיש.
"העיצוב האופטימי איננו נוגע רק בצבע, אלא באנרגיה. הוא עוסק באור, בתחושת חמלה ובחיבור מחודש אל המקום שאנחנו קוראים לו 'בית'. אחרי תקופה של כהות, אנשים רוצים אור רך, צבעים מחממים, חומרים שנעימים למגע, וצורות שמרגיעות את הלב. זו שפה שמבקשת להחזיר את האנושיות למרחב, לייצר מקום שמחבק, לא מציף", מסבירה שלומית זלדמן, בעלת משרד לאדריכלות, תכנון ועיצוב.
צבעים של תקווה
"הצבעוניות מתמלאת בגווני תקווה - ירוק זית וירוק מרווה שמסמלים חיים והתחדשות, גווני חול וצהוב חם שמזכירים שמש, וורודים רכים שמדברים על רוך. גם הלבן חוזר - לא כלבן קר ונקי, אלא כלבן אנושי, חמים, עם גוון חולי או אפרפר. השילוב בין הצבעים האלה יוצר תחושת רוגע, המשכיות ונשימה", אומרת אלה שלומוב, בעלת מותג הטקסטיל ELLA DECOR.
עוד מוסיפה שלומוב: "בכללי, לטקסטיל הביתי תפקידו לעטוף אותנו, לחבק, לתת לנו עוד שכבה של מחסה. זה אולי הפריט הכי רגשי בבית - וזו הסיבה שאנשים מחפשים בדים טבעיים, נעימים, כאלה שמרגישים קרובים לעור וללב".
היופי שבחוסר השלמות
זלדמן מוסיפה: "החומרים מספרים את אותו סיפור. עץ טבעי, רפיה, פשתן, טיח מינרלי, קרמיקה בעבודת יד - כולם מחברים אותנו למגע. הם מזכירים לנו שהיופי לא נמדד בשלמות, אלא באותנטיות. יש משהו מנחם בעץ שלא נצבע לגמרי, באריח שלא אחיד בדיוק, בבד עם טקסטורה רכה. זה עיצוב שמבין שהשלמות לא מרגיעה.
"גם הצורות משתנות בהתאם, פחות חדות, פחות קווים נוקשים. העיניים שלנו מבקשות רכות. הקימורים חוזרים: במראות, בגופי התאורה, בשולחנות עגולים שמחברים סביבם אנשים. הצורה העגולה מבטאת אחדות, ביטחון, חיבוק. היא שפה עיצובית שמבקשת לאפשר לאנשים להרגיש שייכים".

צורה עגולה מבטאת אחדות. באדיבות לייט אין / יח"צ
כשהאור הופך למרפא
"בחללים כאלה, האור משחק תפקיד מרכזי. תאורה טבעית ככל האפשר, ובלילות תאורה רכה, חמימה, שמלטפת את הקירות. אין צורך באור חזק או בצללים דרמטיים", אומרת קרן סלינקוב, מנהלת השיווק של חברת לייט אין.
"מעצבים רבים מדברים בימים אלה על הצורך בעיצוב שמאפשר החלמה רגשית. עיצוב שמרגיע. מקום שבו אפשר להרגיש מוגן. בית שמחבק אותך כשתעבור את הדלת. אולי זו היוקרה האמיתית של התקופה - התחושה הפשוטה של בית", מסכמת זלדמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
