"עיצוב משנה חיים": ההמצאה הישראלית שעוזרת לילד המתמודד עם מגבלה

שני סטודנטים מהמכון הטכנולוגי חולון (HIT) יצרו לאחרונה כיסא רצפה מותאם אישית עבור אדם בן ה-6, ילד המתמודד עם דיסטוניה, הפרעה נוירולוגית-תנועתית שמקשה עליו לשבת בצורה יציבה.

שני ארליך ומקס קונסטינסקי, סטודנטים שנה ג' לעיצוב תעשייתי בפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי חולון, לא ציפו שהפרויקט שלהם במסגרת הקורס יהפוך לחלק בלתי נפרד מחיי ילד בן שש. אך הפרויקט הפך מהר מאוד לכלי שמשנה את שגרת יומו ומאפשר לו להשתלב בפעילות הגן כמו כולם.

אדם בן ה-6, ילד המתמודד עם דיסטוניה // HIT

פתרון לצורך אמיתי

"בגן יש כיסא רצפה קיים, אבל הוא פשוט לא ענה על הצרכים של אדם", מסבירה שני, שמשמשת במקביל כסייעת של אדם בגן שבו הוא לומד. "הוא לא סיפק תמיכה נכונה, לא היו בו חגורות מתאימות, והוא גם היה כבד מאוד - לא נייד, לא נוח, ובעיקר לא בטוח".

לכן, יצרו השניים את "הכיסא של אדם" - כיסא רצפה המותאם לצרכים הייחודיים של ילד עם דיסטוניה, הפרעה נוירולוגית שגורמת להתכווצויות בלתי רצוניות ולפגיעה ביכולת לשבת באופן יציב.

הכיסא תוכנן ונבנה במסגרת קורס Fixperts, ששם לו למטרה לזהות אתגר מהחיים האמיתיים ולתכנן עבורו פתרון עיצובי מותאם. בעקבות היכרותה המוקדמת של שני עם אדם, היא ידעה מיד בתחילת הקורס למי היא רוצה להקדיש את הפרויקט.

"הכיסא של אדם" - כיסא רצפה המותאם לצרכים הייחודיים של ילד עם דיסטוניה // HIT

תמיכה ללא הגבלה

היזמים מספרים כי אדם, מתקשה לשבת לאורך זמן בגלל מצבו הרפואי. "בכל תנועה חדה הגוף שלו מאבד שיווי משקל. היה ברור לנו שאנחנו צריכים לעצב משהו שיהיה גם תומך וגם מאפשר - שלא יכלא אותו, אלא יעזור לו להשתתף".

בסיועה של ענבל, הפיזיותרפיסטית של אדם, החלו השניים בתהליך פיתוח מדויק: "בדקנו איך אדם יושב, באיזה מנח הגוף שלו זקוק לתמיכה, ואיך אפשר לשמור על יציבה בלי להגביל את התנועה", הם מספרים. התוצאה - כיסא הכולל ארבע חגורות לרגליים, חגורת מותן גמישה, ידית נשיאה, גלגלים, ומידות שמותאמות בדיוק לשולחן המשחקים בגן.

עיצוב עם לב

אבל לא רק הנדסה הייתה כאן, אלא גם מחשבה רגשית. הכיסא עוצב בהשראת "כיסא מלך", עם ריפוד ירוק נעים, וצורתו לא משדרת פריט טיפולי. בגב הכיסא נכתב שמו של אדם באותיות צבעוניות – מחווה קטנה שהפכה לפרט משמעותי.

הכיסא עוצב בהשראת "כיסא מלך", עם ריפוד ירוק נעים // HIT

"כשאדם התיישב לראשונה בכיסא החדש, פתאום הוא היה חלק מהמעגל, חלק מהשולחן", אומרת שני בהתרגשות. "זה נשמע קטן, אבל זו העצמה אמיתית. פתאום הוא יכול לשחק כמו כולם, והצוות פשוט התאהב בכיסא".

לאורך הפיתוח, חזרו השניים שוב ושוב לגן, התייעצו עם הצוות, בדקו דגמים והקשיבו למשוב. "המטרה לא הייתה לייצר מוצר מרשים", הם מסבירים, "אלא פתרון שבאמת ישנה את היומיום של אדם ושל הצוות שעובד איתו".

קוד פתוח לעתיד

הפרויקט כולו התקיים במסגרת קורס בהנחיית פרופ' גד צ'רני, שבו סטודנטים לעיצוב נדרשים ליצור פתרון מעשי ומותאם לאדם מהקהילה, בשיתוף אישי ורגשי מלא. כל אחד מהפרויקטים בקורס מתועד ונשמר במודל קוד פתוח, כדי לאפשר לאנשים אחרים בעולם ליישם את הפתרון במצבים דומים.

"'הכיסא של אדם' הוא לא רק מוצר - הוא תזכורת ליכולת של עיצוב לשנות חיים", מסכם פרופ' צ'רני. "כשהמוטיבציה באה ממקום אישי, והפתרון נשען גם על הבנה טכנית וגם על חמלה – נולדים פרויקטים שמהדהדים הרבה מעבר לסטודיו".