עצים שרופים היא לא הקונוטציה הכי חיובית, אבל האמן דניאל אלקיים חוקר את החומר בצורה רוחבית ומוציא לאור את האסתטיקה הייחודית החבויה בעץ על ידי יישומה בפריטים עיצוביים שמיועדים להיות חלק מעיצוב הבית - עבודות אומנות לקיר, חפצים פיסוליים ועד לרהיטים שימושיים.
"אני מראה כיצד אותן אסתטיקות וחומרים שנחשבים כבלויים או 'מתים' יכולים להיות תקפים, ואף מושכים ומעניינים בהרבה יותר מהחומר בצורתו הגולמית והסטנדרטית", מסביר אלקיים. "כמעצב אני מסוקרן מהטבע והיופי החבוי בו, מתופעות וחומרים לא קונבנציונליים שנחשבים כלא מושכים או אסתטיים על פי רוב כמו פחם, חלודה, אצות ונוספים".
למה דווקא עץ?
"אני דור רביעי למשפחה של נגרים ובתור ילד ביליתי לא מעט זמן בנגריה של אבא שלי. כך בעצם נוצר הדיאלוג החומרי הבסיסי ביותר עבורי - עם עץ. העבודה עם העץ לימדה אותי את הדקויות והרגישות הנדרשות מבחינה פרקטית, אבל גם הבהירה לי את ההקשר התרבותי שהיה לעץ בתוך המשפחה שלי, שראתה בו פחות מושא לאמנות ויותר כאמצעי לשים לחם על השולחן".
נשמע יחס מאוד בסיסי, פרקטי לעץ.
"דווקא הנקודה הזו משכה אותי יותר לקוטביות של החומר, למתיחת הגבולות הפרקטים והאסתטיים שלו, לשחק ולטעות, להתערב בתהליכים טבעיים, לחשוב בצורה פתוחה יותר מה אותו חומר רוצה להיות ומשם בעצם נולדה משפחה של אובייקטים שמציגים עצים שרופים במלוא תפארתם כאובייקטים תפקודיים, אך גם אומנותיים".
יש כאן קונטרס מסוים בין השרוף המתכלה ובין אסתטיקה של הסביבה הביתית.
"אותה אסתטיקה חרוכה בשילוב עם חפצים יומיומיים, מצד אחד, משמשת כאמצעי לאזכור השלכותיו האקולוגיות, ומצד שני, כהד ויזואלי לגודל השריפה ולהשפעות הוויזואליות שלה שעשויות להיוולד עקב התגברות השריפות בעולם".
אפרופו התגברות השריפות בעולם, רק עכשיו היתה שריפת ענק באזור והיא הייתה הוכחה כואבת למה שאתה אומר כאן.
"שיתוף פעולה שנוצר ביני לבין הצלם עומר געש, נולד מתוך החיבור שלי לנוף המוכר לי, בתור ירושלמי, של יערות שחורים לאחר שריפה בחודשי הקיץ. לצערי היום זה רלוונטי יותר מתמיד לאחר השריפה האחרונה. האש מכלה במהירות כל מה שבדרכה. אזורים שלמים, יערות ענקיים ועצים שהכו שורשים מזמן, הפכו לאפר בשניות. הנוף השחור, הקודר והסוריאליסטי שהאש משאירה אחריה, מזעזע בהיקף הנזק ובהשלכותיו על הסביבה כולה. אבל יחד עם זאת, הרס בטבע תמיד מוביל ללידה מחדש, התחדשות וצמיחה.
"כיסא העץ שעיצבתי שואב השראה צורנית מהסביבה וההקשר שהוא משתלב בה. מבחינה וויזואלית, הוא ממחיש את הרעיון של לידה מחדש מהאדמה. קונספט הצילומים מספר ומייצג את הקשר בין האדם לסביבתו, בין יוצר ליצירתו, ובין האובייקטים למקורותיו הטבעיים".
למדת מתישהו בצורה רשמית או שהחיבור המשפחתי השורשי הספיק לך?
"אני בוגר תואר ראשון במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל וגם סיימתי את לימודי התואר השני באקדמיה לעיצוב איינדהובן (DAE) בהולנד, והייתי מועמד לפרס הצטיינות".
איך אתה מגדיר את עצמך?
"אני מעצב-אמן וצלם ירושלמי שכיום חי ופועל באמסטרדם. אני יוצר רב תחומי ומתרכז בעיקר בסטורי טלינג באמצעות חפצים, עיצוב קונספטואלי וחומרי מבוסס מחקר, ויצירה של אובייקטים ייחודיים לאספנות. אני נע על התפר שבין אמנות לעיצוב, ועוסק הרבה בהצבת שאלות ובביטול הגבולות בין קצוות מוגדרים של מושגים תרבותיים וחברתיי".
אתה מייצר המון רגישות סביב העץ. נדמה שאתה מכיר אותו אבל גם את המהות שלו, את הפילוסופיה של החומר.
"חלק בלתי נפרד מבחינתי בתהליכי העבודה שלי הוא שאני לא כופה את רצוני לחלוטין, בלי להתחשב ברצון החומר. אני אוהב להיות מופתע כשאני מחיל תהליכים טבעיים על האובייקט ועל החומר, בלי לדעת לגמרי איך התוצאה תראה.
"כמעצב וכאדם אני מאוד אמפתי, רגיש וקשוב לסביבה שלי, להשפעות של מה שאני מייצר. אני יוצר הרבה מהקיים ומנסה לשמור על עקביות בחשיבה עם גישה מעגלית ובת קיימא. לא תמיד זה בא ליידי ביטוי בצורה החומרית, אלא לפעמים בהיבט הקונספטואלי והסיפורי של אותו הפרוייקט.
תכניס אותנו לפרויקט כזה.
"אחד הפרוייקטים שנמצאים על הצד היותר פרקטי בסקאלה של עבודותיי הוא פרי שיתוף פעולה ביני לבין צמד מעצבי הפנים דנה קושמירסקי ואושרי אבירם, שפנו אלי עם חזון לאחד הבתים שאותם עיצבו, וביקשו ממני לעשות גימור שרוף לכמה פריטים שאותם עיצבו במיוחד עבור הלקוח.
"בפרוייקט הזה הם שמו את הדגש על עיצוב חלל שמשרה אווירה חיובית, מהנה, נעימה ומרגיעה לאנשים השוהים בו. בקשתם של הלקוחות הייתה שיעצבו עבורם בית המעלה את אותן התחושות והרגשות החיוביים של חופשה מרגיעה בבית מלון - חווית נופש אסתטית שלמה. דרך הכנסת יופיו של הטבע לחלל הפנים באמצעות חומר, צורה, אור וצבע, שילבו המעצבים אלמנטים ייחודיים שיצרו את האווירה הרצוייה.
"אבירם וקושמירסקי עובדים אך ורק עם חומרים טבעיים, ומייצרים עיצוב אישי בהתאמה לסגנון האינדיבידואלי של הלקוח, ובפרוייקט הזה היו מעוניינים ליצור שיתוף פעולה עם אמנים ישראלים שעוסקים בהתמחות ספציפית של יצירה במטרה להגיע לתוצרים מעניינים וייחודיים. הם יצרו איתי קשר ומשם תהליך העבודה היה מפרה ומעניין, ובו ניסינו להגיע למידת שריפה מדויקת שמצד אחד תהיה נוכחת בטקסטורה שלה ומצד שני לא תוריד מהערכים התפקודיים של העץ בתור רהיטים".
אילו פריטים יצרת לפרויקט הזה?
"באותו הבית יצרנו שני פריטים ייחודיים שמשלבים את האסתטיקה השרופה במרכז הבית. אחד הוא שולחן האוכל השחור שמחובר לאי עשוי שיש, שולחן רחב ידיים ומשפחתי שעשוי עץ אלון מלא בעיצוב עדין ופשוט שמשאיר הרבה מקום וכבוד להימור ולטקסטורת העץ השרוף, והשני הוא יחידת מדפי קיר שגם היא משלבת בין העץ השרוף לחתיכות שיש שעובד בצורות גיאומטריות המפרידות בין המדפים".