"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"לא עשיתי ניתוח אף": הטרנד שמאתגר את אידיאל היופי

נשים וגברים מציפים את הטיק טוק בסרטונים עם מסר ברור: לא שיניתי את האף שלי, כי הוא חלק ממני • הטרנד מהווה תגובת נגד לתכתיבים מצמצמים של אידיאל היופי - ומציע שהעוצמה האמיתית טמונה בקבלה העצמית שלנו

,עודכן
0השמעה
עוצמה אמיתית טמונה בקבלה העצמית שלנו. צילום: istockphoto

לאחרונה טיקטוק מוצף בסרטונים של נשים (וגם גברים) מכל הגילים שמצהירים בגאווה: "לא עשיתי ניתוח אף - ואני אוהב/ת אותו בדיוק כמו שהוא". תחת ההאשטג #Nonosejob, גולשים משתפים פרופילים מהצד, תקריבים וסיפורים אישיים על אהבה לאף שלהם, אף שבעבר אולי זכה ללעג, כך לפי אתר Stylist.

הטרנד, שמתפשט במהירות, מהווה תגובת נגד לתכתיבים מצמצמים שלאידיאל היופי.הוא מציע גישה מהפכנית בפשטותה, שיתכן שהעוצמה האמיתית טמונה בקבלה העצמית שלנו. הגולשות לא אומרות "השלמתי עם עצמי", אלא: "אלה הפנים שלי, זו מי שאני, ואני לא משנה את זה - לא בשבילכם".

@katlifts1525

אבל זה לא רק האף. מדובר בשינוי תרבותי רחב יותר, שמעדיף יופי טבעי וממשי על פני דימוי סטרילי. עשרות שנים של שערי מגזינים כמו Vogue, Elle ו-Cosmopolitan הכתיבו את מודל היופי: לרוב בחורה לבנה, רזה, סימטרית. תווי פנים אחרים - מזרח־תיכוניים, אפריקאיים, אסייתיים - כמעט ולא הופיעו. המסר היה ברור: תקני את עצמך. תסתירי. תעברי ניתוח.

דו"ח איגוד הכירורגיה האסתטית הבריטי (BAAPS) מצא שב-2022 חל זינוק של 102% בניתוחים קוסמטיים בבריטניה, המספר הגבוה ביותר מאז 2004.

אבל לא כל סיפור מסתיים בתחושת העצמה. לפי מחקר שהופיע בספרייה הלאומית לרפואה בארה"ב, 7% עד 15% ממנותחי האסתטיקה סובלים מהפרעה דיסמורפית - אובססיה לפגמים דמיוניים בגופם. ניתוחים לא פותרים דימוי גוף נמוך. לפעמים הם אפילו מחמירים את המצב.

@rachel_muse

מחקר שפורסם ב־Psychology Today עקב אחרי 1,500 נערות במשך 13 שנה, וגילה שמי שעברו ניתוחים קוסמטיים סבלו מבריאות נפשית ירודה מלכתחילה - ושהניתוחים לא שיפרו זאת. להיפך, במקרים רבים תסמיני דיכאון וחרדה נותרו בעינם או החמירו.

בעולם האיפור, מתרחש תהליך מקביל. עידן הקונטור החזק - אותו צל שמלטש את קווי הלחיים והלסת - מפנה את מקומו ל"פיסול רך" (Soft Sculpting), שמעדיף טשטוש עדין וזוהר טבעי על פני קווים חדים והצללות אגרסיביות.

"כך, גם באיפור וגם ברשתות, אנו עדים להיפוך - פחות חוקים, יותר קבלה. פחות סיליקון, יותר אותנטיות. פחות לנסות להיות מישהי אחרת, ויותר להגיד: "אלה הפנים שלי. זה הסיפור שלי. ואני לא מתכוונת לשנות את זה בשביל אף אחד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר