מסרטן, חוסם ויטמין די ומסוכן: כל המיתוסים על קרם הגנה - והאמת מאחוריו

‏שישי בצהריים, שמש חמה מעל הראש. סוף סוף הצלחתי לצאת החוצה בלי אזעקות. אני מתיישבת על ספסל בגינה, ומתחילה למרוח שכבה נדיבה של קרם הגנה. בחורה חולפת לידי, מציצה בבקבוק: "שמעתי שזה מסרטן". העיניים שלי מתעגלות, אבל לצערי זה תגובה מאוד מוכרת מהרשת. במקום נאום זועם אני נושמת ואומרת "תני לי חמש דקות ואני מסדרת לך את כל הבלאגן".

המיתוס הגדול - "מסננים כימיים = סרטן"

אין-אף מחקר אנושי, ואני חוזרת על זה שוב, אף מחקר בבני אדם שקישר מסנני UV מאושרי FDA לגידולי עור; הגורם המסוכן הוא ה-UV עצמו, שמפרק DNA ויוצר מוטציות. בבדיקות דם אכן מופיעות טביעות זעירות של Avobenzone או Octocrylene (מסנני קרינה כימיים דור ישן), אך הכמויות נמוכות פי אלף מהרף הבטוח, ואין להן השפעה הורמונלית או השפעה כלשהי על גוף האדם.

"מחקרי האימים" ברשת? – מבוססים על ניסויים בחולדות שקיבלו מינונים מטורפים בבליעה לטווח ארוך. שזה אומר, חולדות שפשוט אכלו מסנני קרינה. מחקרים כאלה לא רלוונטיים כשמדובר בחומר במריחה על עור האדם. קרם הגנה מורחים – לא אוכלים. תודה. הבעיה היחידה עם מסנני קרינה כימיים מהדור הישן זה שהם פחות יציבים בשמש. לכן יש דור-חדש –Tinosorb M/S ו-Uvinul A Plus – פוטו-יציבים, שקופים, וסופגים UVA ארוך שהדור הישן פספס.
‎
ניפוץ מיתוס קטן נוסף: אם היו בודקים קפאין באותה רזולוציה, גם האספרסו של הבוקר היה מוכרז "חומר מסוכן". הטענה צריכה להיות מבוססת מחקר רלוונטי ולא מחקר מופרך.

‏20 דקות המתנה? זיכרון נוסטלגי משנות ה-80

‏פעם זה באמת היה נכון. קרמים היו עבים, על בסיס שומני, פילטרים ששקעו לאט; ההוראה "חכה 20 דקות" נכתבה כדי להתאים לפרוטוקול מעבדה מיושן. ‏היום: הפילטרים מומסים מראש, וכל טיפה מוקפת פולימר מייצב. דקה-שתיים על העור – וההגנה פעילה. רק לפני קפיצה לבריכה או ריצת חמסין, תנו לקרם כ-10 דק׳ להתייבש, כדי שלא יישטף ישר בזיעה.

SPF ‏30 או 50 – לפעמים פחות זה יותר

‏על-הנייר, SPF 30 חוסם 97% UVB ו-SPF50 חוסם 98%. בפועל הכול קם ונופל על כמות: שתי אצבעות לפנים־צוואר, חצי כוס לגוף. כשמורחים ככה – SPF 30 מספיק וגם מרגיש קליל. אם אתם מאלו שמורחים פס־דק וחצי או לא מחדשים בזמן, לא יעזור גם SPF100. לא המספר מציל – הכמות והחידוש.

סרום ויטמין C – בוסט קטן עם אימפקט גדול

כשמורחים בבוקר מעט סרום ויטמין C ריכוז 10-15% מקבלים “שכבת בסיס” של נוגדי-חמצון. בזמן שהשמש פוגעת בעור ומשחררת רדיקלים חופשיים, הוויטמין C מנטרל אותם עוד לפני שהם מספיקים לפרק קולגן או לייצר פיגמנט. מחקרים מראים שהצימוד הזה מפחית בערך מחצית מנזקי ה-DNA ביחס לשימוש בקרם הגנה בלבד; הוא לא מכפיל את ערך SPF אבל מוסיף לו כמה "דרגות עמידות", ומרכך את הסימנים ארוכי-הטווח (קמטוטים וכתמי שמש). אז האם למרוח סרום ויטמין סי בבוקר? התשובה היא כן, ביחד עם קרם הגנה.

Iron Oxide - המגן הסודי על מלזמה ופוסט-אקנה

קרני HEVL אור כחול יכולים לחדור עמוק ולהפעיל את תאי-הפיגמנט. לכן, במיוחד למי שסובלת ממלזמה, אחרי שכבת קרם ההגנה הרגילה, כדאי להוסיף שכבה דקה של מייק-אפ או פודרה שמכילים Iron Oxide - הפיגמנט הכתום-אדמדם שסופג חלק גדול מקרני HEVL. השילוב של קרם הגנה עם Iron Oxide יוצר מסך דו-שכבתי שמפחית את התכהות המלזמה וצלקות אדמדמות. מרחו את הקרם, חכו שלוש דקות שיתקבע, ואז טפחו בעדינות את המייק-אפ. למי שאין נטייה למלזמה, זו תוספת נחמדה אך פחות קריטית.

שלישיית הזהב – כמות, זמן, שיטה

כמות: שתי אצבעות מלאות לפנים-צוואר; 30 מ״ל לגוף בבגד-ים.
‏זמן: לחדש כל שעתיים, או מיד אחרי שחייה, זיעה, מגבת.
שיטה: למרוח בעדינות כמו קרם לחות; לתת מרווח של 60-90 שניות בין השכבות.

פילטרים – ותיקים, מינרליים ודור-חדש

‏• ותיקים (Octinoxate, Homosalate, Octisalate) - יעילים וזולים אבל מתכלים מהר.
‏• מינרליים (Zinc Oxide, Titanium Dioxide) מצופה - מצוינים לעור רגיש; משאירים לבן
‏• דור-חדש:
‏ - Tinosorb S – רחב-ספקטרום, פוטו-יציב, “שומר-ראש” על אחרים.
‏ - Uvinul A Plus – מכסה UVA ארוך עד 400 nm.
‏ - Uvinul T-150 –מגן מ-UVB במינון קטן.

‏הגישה המנצחת בישראל החמה: לערבב מינרלים שקופים + כימיים ותיקים + דור-חדש . זה יוצר שכבה קלילה, לא מלבינה ולא שומנית.

שאלות פופולריות

צריך SPF בחורף? חד-משמעית כן, הקרינה חודרת עננים וזכוכית.
‏ספריי שקוף מספיק? לא כקרם בסיס ראשון, חידוש כן. לרסס ביד נדיבה ולדחוס בעדינות.
האם SPF חוסם ויטמין D? התשובה היא לא. מריחת קרם הגנה לא מפריעה לייצור תקין של הוויטמין.
ומה עם תינוקות? עד חצי שנה – מינרלי בלבד; מגיל 6 חודשים אפשר כימיים עדינים, פלוס כובע וחולצה ארוכה.

השורה התחתונה

קרם הגנה ב-2025 הוא פוליסת הביטוח היומית של העור. עדיף להשקיע חמש דקות במריחת קרם הגנה, מאשר להילחם בנזקים חמש שנים לאחר מכן.

ד״ר ריבה שׂמולביץ׳, ביולוגית מולקולרית ומייסדת Dr Riva