"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מציאות מורכבת: איך זה לגדל ילדים בלוד?
המהומות בלוד גרמו ליהודים רבים להסתגר בבתים יחד עם ילדיהם • איזו התמודדות יש בשכונה מעורבת? אסף גולן מספר על הקשיים

מציאות מורכבת: איך זה לגדל ילדים בלוד?

המהומות בלוד גרמו ליהודים רבים להסתגר בבתים יחד עם ילדיהם • איזו התמודדות יש בשכונה מעורבת? אסף גולן מספר על הקשיים

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

איך זה להיות הורה לילדים קטנים בעיר מעורבת כמו לוד? מחד, לכאורה מדובר בהזדמנות חינוכית ראשונה במעלה, לחנך ילדים לסובלנות כלפי מגזר אחר. שניים מילדי היו בגן עם בני המגזר הערבי וחגגו במשותף חגים יהודיים ואחרים.

גם האפשרות לשמוע ערבית לא כשפת אויב, אלא כשפה עם קונוטציה חברית היא הזדמנות גדולה, שלא לדבר על ההיחשפות לתרבות הערבית העמוקה שמקיפה אותנו.

מנגד, זו עיר שיש בה בפועל מיעוט עוין אלים, ואמש (שני) נחשפנו לכךביתר שאת. יש ציבור שלא אוהב אותנו ולא משלים עם מדינת ישראל ועם קיומנו, וזה משפיע על הילדים שלי.

זה יורד לשאלות כמו האם להרשות לבן שלי לרדת לגינת המשחקים ליד הבית, הרי ליד הגינה גר שבט בדואי שהשתלט על הקרקע, בנה בה מתחם באופן לא חוקי והילדים שלהם לא פעם אלימים כלפי הילדים שלנו. גם די ברור שבימים הקרובים האלימות של ילדי השבט תהיה גרועה פי כמה וכמה ממה שהייתה בעבר.

גינה קהילתית בלוד. למצולמים אין קשר לכתבה, איתיאל ציון

שאלות דומות הן האם לתת לבנות שלי ללכת למכולת בתוך השכונה שמצויה במרחק קילומטר מהבית. אל תתבלבלו, בלילה הן לא ילכו למכולת לבדן, אבל החשש הוא אפילו מאישור ללכת באור יום, שמא הן יותקפו בדרך. אני לא מדבר כבר על צעידה לקניון הקרוב שמצוי במרחק דומה מהבית שלי ושהבנות שלי אוהבות מאד להסתובב בו קצת.

אגב, אני לא מדבר באוויר ולא היסטרי במיוחד, נשים וילדים יהודיים מותקפים דרך שגרה בעיר לוד. בחגים המוסלמיים יש משום מה אישור נרחב יותר להתפרעויות והצקות למשפחות ולאנשים פשוטים. רצה המקרה, ולמסיבת בת מצווה שהייתה בחמישי האחרון, הבת שלי וחברותיה היו צריכות לעבור בשכונה ערבית בעיר, וחזרתי במהירות מאירוע בירושלים כדי להספיק להגיע עם רכב אל סוף בת המצווה, שחלילה הבת שלי וחברותיה לא ילכו בחושך באזור עוין.

מעל כל זה, איך מייצרים רוגע בבית כשיש מהומות 100 מטרים מהסלון שלך? שתושבי העיר שלך רוצים לרצוח אותך ואת הילדים שלך? איך מחנכים לאמון בטוב שבאדם. הדילמות האלו מלוות אותי כל הזמן, 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע.

הורות היא סך ההתלבטויות בכללי, רק שאם בתל אביב או בעיר אחרת עיקר החינוך הוא להתמודד עם הבריון בבית הספר, כאן הכל מועצם ותוסס בגלל ההתנגשות הלאומית בינינו לבין צד שרוצה במותנו. לחנך לאהבת אדם, לעזרה לגר, לסיוע לאחרים, זה אתגר קשה לחלוטין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...