יום הבחירות לכנסת הוא כנראה אחד הימים היחידים בשנה שבהם כולנו מקבלים שבתון רשמי באמצע שבוע, אך עבור מאות אלפי שכירים במשק - יום השבתון הלאומי הוא הזדמנות למשמרת מתגמלת במיוחד.
התפיסה הרווחת בקרב שכירים רבים היא שעבודה ביום הבחירות מעניקה אוטומטית שכר בשיעור של 200%, אך מומחי דיני עבודה מזהירים: "החוק אינו קובע במפורש את שיעור התשלום לעובדים שעבדו ביום הבחירות, ולכן אין בנושא הוראה חד-משמעית", מבהירה עו"ד שני מרום, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' (AYR), ומאחורי התלוש מסתתרות שורה של אותיות קטנות וסייגים שעלולים לעלות לכם ביוקר.
מעובדים חדשים שעלולים להישאר ללא שכר בכלל ועד מעסיקים שמעדיפים לתת לכם יום חופש במקום תוספת מזומן: אלה הכללים שחייבים להכיר - בכל הנוגע לכיס שלכם ולזכויות והחובות המדויקות במקום העבודה לקראת ההכרעה בקלפי, לצד המדדים והסקרים הזמינים בזמן אמת במוניטור הבחירות של "היום".
1. תוספת השכר של 200%: "נוהג שהשתרש במשק הישראלי"
החוק היבש אינו כולל כל סעיף שמחייב תשלום כפול, והתשלום אינו מגיע מסעיף פקודה חקוק. מדובר בנוהג רב-שנים שהשתרש במשק הישראלי וזכה להכרה בפסיקות בתי הדין לעבודה, או שהוא מעוגן בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה ענפיים.
במקומות עבודה שבהם אין הסכם קיבוצי או נוהג קבוע ממערכות בחירות קודמות, המעסיק אינו מחויב אוטומטית להוציא מזומן כפול מהקופה. מומחית דיני העבודה עו"ד שני מרום ממשרד AYR מבהירה כי "החוק אינו קובע במפורש את שיעור התשלום לעובדים שעבדו ביום הבחירות, ולכן אין בנושא הוראה חד-משמעית".
2. יום חופש במקום מזומן: הבחירה של המעסיק
גם כאשר מוכרת הזכאות לפיצוי על עבודה ביום הבחירות, לעובד אין בהכרח זכות לדרוש תוספת כספית ישירה לחשבון הבנק. הנוהג המקובל ובתי הדין מאפשרים למעסיק לבחור בין שני מסלולים: תשלום שכר בשיעור 200% עבור שעות העבודה בפועל, או שכר רגיל (100%) בצירוף יום חופשה חלופי.
בפועל, מעסיקים רבים בוחרים באפשרות השנייה - מה שמותיר את העובד עם משכורת חודשית רגילה וצבירת יום חופש בלבד, בניגוד לציפייה ל"מכה" כספית מיידית. עו"ד שני מרום, שותפה במחלקת דיני עבודה ב-AYR, מחדדת כי ההסדרים והנהגים המקומיים הם אלה שמכריעים את אופן התגמול בפועל.
3. מלכוד הוותק
אחת האותיות הקטנות המהותיות ביותר נוגעת לוותק במקום העבודה. חוק הבחירות לכנסת קובע כי הזכאות לשכר בגין יום השבתון מותנית בהעסקת העובד אצל אותו מעסיק במשך 14 ימים רצופים לפחות בסמוך ליום הבחירות.
עובד חדש שטרם השלים שבועיים מלאים רשאי אמנם לא להתייצב לעבודה ביום הבחירות, אך ככלל הוא לא יהיה זכאי לכל תשלום או שכר בגין אותו יום. עו"ד שני מרום מציינת כי תנאי ותק זה הוא סף מחייב לצורך הזכאות לשכר ביום השבתון.
4. יוזמה פרטית וזכויות סוציאליות: שטח אפור
מה קורה אם העובד התחנן למשמרת מיוזמתו? לדברי עו"ד מרום, העובדה שעובד ביקש או הסכים לעבוד אינה שוללת ממנו את תוספת התשלום הנהוגה.
עם זאת, בכל הנוגע להפרשות לפנסיה ולזכויות סוציאליות על השכר המוגדל, מדובר בנושא שאינו מוסדר באופן אחיד בחוק, והוא תלוי במבנה השכר ובהסכם המעוגן בארגון. עו"ד שני מרום, שותפה במחלקת דיני עבודה ב-AYR, מבהירה כי בהיעדר הסדרה מפורשת יש לבחון כל מקרה לגופו.
5. זכות ההצבעה קודמת למשמרת
בכל תרחיש שבו מקום העבודה פועל, החוק אוסר על מעסיקים למנוע מעובדיהם לממש את זכותם האזרחית. גם אם נטלתם משמרת מלאה, על המעסיק חלה חובה חוקית להקצות לכם זמן סביר ומספק במהלך היום כדי לגשת לקלפי ולהצביע.
זכות ההצבעה גוברת על דרישות המשמרת, והמעסיק מחויב להיערך לכך מראש בסידורי העבודה. מומחית דיני העבודה עו"ד שני מרום מדגישה כי תיאום מוקדם והבטחת שעות יציאה לקלפי הם חובה חוקית כלפי כל עובד המוצב במשמרת ביום זה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו