שבתון, שכר כפול והזכות להצביע: המדריך לעובדים ביום הבחירות

ביום הבחירות, שיתקיים ב-27 באוקטובר, חלק מהעובדים יצאו ליום שבתון כדי לממש את זכותם האזרחית ולהצביע בקלפי, בעוד אחרים יעבדו כרגיל. כבכל מערכת בחירות, גם הפעם מתעוררות שאלות רבות מצד עובדים ומעסיקים בנוגע לזכויות, לחובות ולתשלום ביום הבוחר.

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום<<
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

עו"ד שני מרום, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', השיבה ל"היום" על השאלות המרכזיות בנושא.

האם יום הבחירות הוא יום שבתון?

כן. יום הבחירות לכנסת הוא יום שבתון לפי חוק הבחירות לכנסת, תשכ"ט-1969. משמעות הדבר היא שעובדים הזכאים לכך רשאים להיעדר מעבודתם ולקבל את שכרם הרגיל, גם אם לא עבדו בפועל באותו יום.

לצד זאת, הדין מאפשר את המשך פעילותם של שירותים מסוימים שנקבעו לצורך קיום הבחירות, וכן של שירותים ציבוריים ושירותים נוספים שנקבע כי יפעלו גם ביום הבחירות.

האם המעסיק יכול לחייב עובד לעבוד ביום הבחירות?

החוק אינו אוסר באופן גורף על העסקת עובדים ביום הבחירות. עם זאת, העבודה ביום זה צריכה להתבצע בהתאם לצורכי מקום העבודה, להסכמים ולהסדרים החלים אצל המעסיק, ותוך הבטחת האפשרות של כל עובד לממש את זכותו להצביע.

במקומות עבודה שאינם פועלים ביום הבחירות, רשאי המעסיק לקבוע כי לא תתבצע עבודה באותו יום.

האם כל עובד זכאי ליום שבתון בתשלום?

לא. הזכאות לשכר בגין יום השבתון חלה, בין היתר, על עובד שהועסק אצל אותו מעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות.

עובד שאינו עומד בתנאי הזכאות רשאי שלא לעבוד ביום הבחירות, אולם ככלל לא יהיה זכאי לשכר בגין אותו יום.

מהו התשלום שעובד שבחר לעבוד ביום הבחירות זכאי לקבל?

החוק אינו קובע במפורש את שיעור התשלום לעובדים שעבדו ביום הבחירות, ולכן אין בנושא הוראה חד-משמעית.

עם זאת, במהלך השנים השתרש במשק נוהג שלפיו במקומות עבודה רבים עובד שעבד ביום הבחירות מקבל תגמול בשיעור של 200% משכרו, או לחלופין שכר רגיל ויום חופשה חלופי. במקרים מסוימים הסדר זה אף מעוגן בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בנוהג מחייב במקום העבודה, ובתי הדין לעבודה הכירו בו במספר מקרים.

כאשר במקום העבודה קיים הסכם קיבוצי, צו הרחבה או נוהג קבוע מימי בחירות קודמים, יש לפעול בהתאם להסדר החל.

האם עובד שביקש מיוזמתו לעבוד עדיין זכאי לתשלום מוגדל?

במקרים רבים כן. העובדה שהעובד ביקש או הסכים לעבוד אינה שוללת בהכרח את תחולת ההסדר המקובל לגבי עבודה ביום הבחירות. עם זאת, יש לבחון בכל מקרה את ההסכם, הנוהג והמדיניות החלים במקום העבודה.

האם התשלום בגין יום הבחירות נחשב לחלק מהשכר לצורך זכויות סוציאליות?

בפסיקה קיימים מקרים שבהם תשלום בגין עבודה ביום הבחירות הובא בחשבון גם לצורך זכויות סוציאליות. עם זאת, מדובר בנושא שאינו מוסדר באופן מפורש ואחיד. לכן מומלץ לבחון כל מקרה בהתאם לאופי התשלום ולהסדר החל, ולהביא זאת בחשבון בעת חישוב השכר.

מה הדין לגבי עובדים זרים?

חוק הבחירות כולל הסדר ייחודי לגבי עובדים שאינם אזרחי ישראל ומועסקים בענפים מסוימים, ובהם סיעוד, בניין, חקלאות, מלונאות, הסעדה ותעשייה.

אין להחיל באופן אוטומטי על עובדים שאינם אזרחי ישראל את הסדר יום השבתון החל על עובדים אזרחי ישראל. את הזכאות לשכר או לתשלום מיוחד ביום הבחירות יש לבחון לפי זהות העובד, הענף שבו הוא מועסק וההוראות החלות באותו מקרה.

כאשר מקום העבודה נסגר ביוזמת המעסיק, מומלץ לבחון את נסיבות המקרה ולוודא כי זכויות העובדים נשמרות בהתאם לדין.

מה לגבי עובדים המועסקים בוועדת הבחירות או על ידי מפלגות?

עובדים המועסקים על ידי ועדת הבחירות המרכזית או על ידי מפלגות זכאים לכל זכויות העבודה הקבועות בדין, ובהן שכר מינימום, תשלום בגין שעות נוספות, הפסקות, תלוש שכר ויתר הזכויות הסוציאליות החלות על עובדים.

האם עובד יכול לוותר על זכותו להצביע בגלל העבודה?

לא. גם כאשר עובד מועסק ביום הבחירות, על המעסיק לאפשר לו זמן סביר לממש את זכות ההצבעה. מדובר בזכות יסוד דמוקרטית, ועל המעסיק להיערך לכך בהתאם.

מה מומלץ למעסיקים לעשות לקראת יום הבחירות?

מומלץ למעסיקים לפרסם מראש את מדיניות מקום העבודה בנוגע ליום הבחירות ולהבהיר אם מקום העבודה יפעל או יהיה סגור, אילו עובדים יידרשו לעבוד, מה יהיה מנגנון התשלום עבור העבודה ביום הבחירות וכיצד יתאפשר לעובדים לממש את זכות ההצבעה.

תכנון מוקדם והסדרה ברורה של הנהלים יכולים לצמצם את אי-הוודאות ולמנוע מחלוקות מיותרות בין הצדדים.

עו"ד מרום סיכמה: "כמעט בכל מערכת בחירות מתעוררות אותן שאלות. ההמלצה למעסיקים היא לקבוע מראש מדיניות ברורה באשר לפתיחת מקום העבודה, אופן התגמול והאפשרות לממש את זכות ההצבעה, לעדכן את העובדים מבעוד מועד וליישם את המדיניות באופן עקבי. תיאום ציפיות מוקדם יכול למנוע מחלוקות מיותרות ולצמצם אי-ודאות לשני הצדדים".