ביום שישי האחרון התקיים במרכז פרס לשלום ולחדשנות ביפו אירוע לזכר אחיה דסקל ז"ל, לוחם גולני שנפל בסג'עייה. האירוע כלל תצוגת אופנה של שש שמלות כלה שעוצבו בהשראתן של שבע נשים - מתוכן שש נרצחו ב-7 באוקטובר - ומי שדיגמנו את השמלות היו בנות משפחותיהן. האירוע התקיים בהנחיית לאה ינאי, בהשתתפות המשפחות, מפורסמים ואנשי תרבות ואופנה.
"הפרויקט הזה הוא לא רק זיכרון - הוא אמירה חזקה על בחירה בחיים", אמרו יוזמי האירוע ל"ישראל היום". "היה אירוע מלא ברגשות, מעורב בשמחה מאוד גדולה מעצם הנצחת החיים, אך גם עצב עמוק על כך שהן לא כאן איתנו. אנחנו מרוגשים עד עמקי הנשמה שהצלחנו לתת למשפחות רגע של הנצחת חיים, להתעסק בטוב ולא בטרגדיה. המשפחות כבר נהיה ממש חלק מאיתנו".
"פרויקט אחיה", הנושא את שמו של אחיה דסקל, לוחם גולני מחיפה שנפל בסג'עיה בדצמבר 2023, מוקדש לזכרן של שבע נשים - מתוכן שש שנרצחו ב-7 באוקטובר: עדן בן רובי, שני גבאי, הילי סלומון, שי רגב, מאיה ביטון, נועה זנדר, ולזכרה של הפראמדיקית סמ"ר אגם נעים - שהיתה הנופלת הראשונה בעזה במלחמה. הפרויקט בוצע ביוזמת סטודיו JYL BRIDAL בשיתוף עמותת "קהילת שבט הנובה", והגיע לשיאו באירוע ששילב בין אופנה, אמנות והנצחה לאומית בדרך חדשה, רגשית ועוצמתית.
כל אחת משבע הנשים הונצחה בשמלת כלה ייחודית שנוצרה בהשראת סיפור חייה, חלומותיה ואישיותה. כאמור, השמלות עוצבו בסטודיו JYL לכלות, תוך שיתוף פעולה רגיש ומעמיק עם משפחות הנרצחות, שליוו את תהליך היצירה לכל אורכו - מבחירת הסקיצות והבדים ועד לתוצאה הסופית.
בתצוגת האופנה צעדו אחיותיהן של הנופלות ובת דודתה הקרובה של עדן בן רובי, אשר השתתפו באופן פעיל ביוזמה, סיפרו על אחותן ושיתפו בסיפורים שהובילו ליצירת השמלות.
הרעיון להנצחה הגיע מאחד השותפים בסטודיו - חבר טוב של אחיו הגדול של אחיה ז״ל. ״לאחר שאחיה נפל חיפשנו דרך ביחד עם המשפחה שלו להנציח אותו והגענו ל'פרויקט אחיה', שמנציח את נרצחות הנובה ונופלות המלחמה דרך שמלות כלה״, סיפרו יוזמי הפרויקט. ״הפרויקט מתמקד בסיפור חייהן ובאנשים שהיו״.
מדובר באירוע המגדיר מחדש את מושג ההנצחה הלאומית: לא עוד טקס זיכרון סטנדרטי, אלא חוויה אמנותית של חיים, אהבה, תקווה וכאב, שמבקשת לעורר השראה ולהעלות למודעות הציבורית את סיפורן של הנשים כפרטים בעלי עומק, חלומות ותשוקות - ולא רק כקורבנות של אסון לאומי.
"פרויקט של חיבורים"
שלומית דסקל, אמו של אחיה ז"ל, נשאה נאום מרגש במהלך האירוע: "אחיה שלנו היה ילד מתוק שאור קטן תמיד נצנץ בעיניו וחיוך מאיר על שפתיו. היה איש של עומק, של סקרנות. אוטודידקט. לכל דבר שעניין אותו, הוא ניגש מתוך יסודיות וחתירה למצוינות, בין אם זה מוזיקה קלאסית, מדעים, ספורט או היסטוריה".
דסקל התייחסה לאישיותו המיוחדת של בנה: "אחיה לא אהב את אור הזרקורים, מניחה שאם הוא היה יודע שאני מדברת עליו כאן - היה כועס. הוא עשה כל דבר מתוך צניעות וענווה, אבל יותר מכל, אחיה היה איש של אנשים - חבר קשוב, בן משפחה אוהב ותמיד שם את טובת הכלל לפני טובתו שלו. הבחירה שלו לשרת בגולני הייתה טבעית, כי הוא רצה להיות חלק מהחטיבה שמייצגת את עם ישראל כולו. כי הוא האמין בלב שלם באחדות של העם שלנו".
אחיה נהרג בקרב שכולו אחדות ורעות במהלך חג החנוכה בשנה שעברה. "שבועיים לאחר סיום הטירונות הוא התנדב להכנס להילחם בעזה", סיפרה אמו, "הוא נכנס תחת אש לבית בסג'עיה על מנת לחלץ שניים מחבריו, ונפגע מטיל RPG שהרג אותו ואת מפקדו. בקרב הזה נהרגו תשעה חיילים".
דסקל הסבירה את משמעות שם הפרויקט: "הבחירה בשם 'פרוייקט אחיה' היא לא מקרית. השם אחיה טומן בתוכו את המילה 'אח'. ואחיה היה באמת 'אח' של כולם. תמיד ראה את מצוקת האחר וניסה לעזור. היה חבר נאמן ותומך. וההחלטה שלו להקריב את חייו למען חבריו היא ההתגלמות העמוקה של המושג הזה. פרויקט אחיה הוא המשך ישיר של דרכו - הוא מאחד אותנו כעם, כקהילה ומזכיר לנו שאנחנו אחים ואחיות.
"המילה אח מסמלת קרבה, חום, אחדות. אנחנו מחפשים היום את המאחד ביננו. חילונים דתיים, ימניים שמאלניים, מחפשים את הקשר, את החיבור. התכנסנו כאן מכל קצוות החברה כי האחדות היא המפתח לצמיחה. והפרויקט הזה הוא כולו פרויקט של חיבורים, שיוצר מעגל של אחווה ושל זיכרון משותף. בסופו של יום כולנו 'שבט אחים ואחיות' - כל ישראל אחים".
"סמל של חיים"
דסקל המשיכה: "אבל בשם 'אחיה' יש עוד מילה עוצמתית: 'חי'. שמלות הכלה שעיצבו הן לא רק בגד יפה, הן סמל של חיים. הן מסמלות את ההבטחה לעתיד, לבניית בית, להמשך החיים. הפרויקט הזה, שמחבר בין שמלות כלה שמסמלות בניית בית והמשכיות, הוא הדרך שלנו להמשיך לחיות. לבנות בתים ולהמשיך את הקיום של עם ישראל.
"השמלות הלבנות הן סימן לטוהר, לתמימות, לשלמות. במקום לצלול לייאוש, אנחנו בוחרים לחיות, ליצור ולבנות. אנחנו בוחרים לזכור דרך הפרויקט הזה, שמחבר בין זיכרון הכאב לבין תקווה לעתיד".
בסיום דבריה הודתה דסקל ליוזמי הפרויקט, ולנשים מעוררות ההשראה שלזכרן צעדו בתצוגה: "אני רוצה להודות מעומק הלב לכל מי שהפך את 'פרויקט אחיה' למציאות - לירין, לגניפר, וליפז מעצבים, המוכשרים כל כך שהובילו את הפרוייקט בעדינות ברגישות עד אין קץ. ולכל מי שהיה שותף.
"תודה מיוחדת לכן - שי, הילי, שני, נעה, מאיה, עדן ואגם האהובות שאתן ממשיכות להאיר את העולם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו