בתי כנסת עתיקים וציון השבת ברשת: בחריין כפי שלא ראיתם מעולם

"יכולתי רק לחלום לבקר בישראל - ואז זה הפך למציאות", מגלה הודא נונו, משפיענית יהודיה מובילה בקידום השלום עם ישראל, ובעבר שגרירת בחריין בארה"ב • ראיון אופטימי על זהות יהודית בממלכת שני הימים, על הזדמנויות עסקיות ועל תוכנית חומש ליהודי המפרץ • וגם: על שתי מילות הברכה שמיליוני אנשים בעולם מאחלים זה לזה כל שבוע – בזכות נונו

דגלי ישראל ובחריין על מטוס ישראלי בנמל התעופה הבינלאומי של בחריין, צילום: רויטרס

אם ישנה נקודה ששווה לשים לב אליה ביחס ליהודי ממלכת בחריין, מעבר להיותם בני הקהילה היהודית הילידית היחידה במפרץ, זו הנקודה הזהותית. בהשוואה לאחיהם באיחוד האמירויות, יהודי בחריין תופסים את עצמם בראש ובראשונה כבחריינים - וגם כיהודים גאים.

"ההסכמים לא שינו את אופי חיינו הקהילתיים, ולא חל שינוי כלשהו בזהותנו היהודית עקב הסכמי אברהם - תמיד חיינו כאן בגלוי כיהודים ובדו-קיום", מבהירה הודא נונו (Houda Nonoo), דיפלומטית יהודיה-בחריינית ועובדת משרד החוץ של בחריין, שכיהנה כשגרירת המדינה בארה"ב. בן דודה, אברהים דאוד נונו, הוא ראש הקהילה היהודית בבחריין, והיהודי הראשון שמונה לכהן ב-2001 במועצת השורא של הממלכה.

"בחריין מציעה איכות חיים נפלאה". הודא נונו, צילום: אי.פי

"ההשפעה של ההסכמים עלינו היא שכעת אנו יכולים לבקר את קרובינו בישראל, וישראלים יכולים לבוא לבקר אותנו. ברגע שאנשים נוספים יחוסנו ויגדל היקף הנסיעות, נראה עוד הרבה ישראלים מגיעים לבקר בבחריין", אומרת נונו, שהייתה ליהודיה הראשונה - והיחידה עד כה - שכיהנה בתפקיד שגרירה במדינה ערבית.

נונו גם נמנתה עם חברי המשלחת הרשמית הראשונה של בחריין לישראל, בביקור שחוותה באופן מכונן וסוריאליסטי כאחד. "במהלך חמש שנות עבודתי בוושינגטון הכרתי חברים חדשים רבים, ולעתים קרובות נשאלתי אם הייתי בישראל. תמיד אמרתי: 'עדיין לא'. בליבי קיוויתי והתפללתי להזדמנות, והייתי נחושה לחכות לרגע שבו הנסיבות יאפשרו ביקור כזה. כאזרחית נאמנה ומחויבת בבחריין, כיבדתי באופן טבעי את המציאות הריאלית. יכולתי רק לחלום - ואז החלום הזה הפך למציאות".

שר החוץ הבחרייני: "הגשתי בקשה רשמית לפתיחת שגרירות בישראל" // צילום: עמוד הפייסבוק של משרד החוץ

מורשת יהודית בת מאה שנים

לא רק היסטוריה מפוארת נשקפת מעברה של קהילת יהודי "ממלכת שני הימים", שהשתלבה בארכיפלג שבמפרץ הערבי מאז ראשית שנות השמונים של המאה ה-19, ובשיאה מנתה כ-1,500 איש. ראשוני הקהילה - שהגיעו בעיקר מעיראק, ובחלקם מאיראן - חיפשו מוצא כלכלי ואורח חיים טוב יותר, ועד מהרה עשו חיל בתחום הביגוד.

בית הכנסת הראשון בבחריין הוקם כבר ב-1931, אך הוא נחרב ב-1947 לאחר ההצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה. לפני כשני עשורים שופץ המבנה וביוני 2019 התקיים בו המניין הראשון, בהשתתפות יהודים אמריקאים ופקידי ממשל, בהם שליח ארה"ב למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט.

אי לכך, רק טבעי היה שהמהלך הראשון והסמלי ביותר שנעשה בעקבות הסכמי אברהם היה השקתו בפברואר 2019 של בית הכנסת "בית עשרת הדברות", שבשיפוצו הוחל עוד טרם חתימת ההסכמים. "מאז שהשיפוץ הסתיים, קיימנו שם תוכניות ליום השואה ולתשעה באב, היו לנו מספר 'מניינים' ואנו מקווים שיהיו בקרוב גם 'שירותי שבת' קבועים".

אברהים נונו, ראש הקהילה היהודית בבחריין, בבית הכנסת "בית עשרת הדיברות", בעיר הבירה מנאמה, צילום: אי.אף.פי

אופטימיות נרשמת גם ביחס לגודל הקהילה בממלכה. "בעוד הקהילה הילידית שלנו ממשיכה להישאר במספרים דומים, אנו שמחים לכלול גם יהודים מבסיס הצי האמריקאי במסגרת התוכניות והשירותים שלנו. למפרץ יש הרבה דברים להציע", משתפת נונו.

"לדוגמה, בעוד האנטישמיות במגמת עלייה במערב, לנו אין בעיות כאלה ואנו גם מקווים שיהודים נוספים יעברו לכאן בעקבות הסכמי אברהם, שכן בחריין מציעה הזדמנויות עסקיות אדירות ואיכות חיים נפלאה. זה מקום נפלא לגדל בו משפחה, ואני מאמינה שהחיים היהודיים ימשיכו לצמוח: ככל שיותר יהודים יעברו לאזור בזכות הזדמנויות עסקיות, יהיה צורך גדול יותר באפשרויות אוכל כשרות יותר, בתשתית יהודית ובכלל זה בתוכניות לפסח בבתי מלון, בבתי ספר יהודיים, בתוכניות עבור הנוער ועוד".

הזדמנויות עסקיות אדירות. מרכז הסחר העולמי של בחריין, צילום: רויטרס

"חלק ממרקם החברה הבחריינית"

משמעות אסטרטגית מיוחדת טמונה גם בעובדה שבסיסו של ה-AGJC (The Association of Gulf Jewish Communities - איגוד הקהילות היהודיות במפרץ) שהוקם בפברואר 2021, ממוקם במנאמה בירת בחריין. בעוד שכל קהילה היא עצמאית, ב-AGJC חולקים מטרה וחזון משותפים: שהחיים היהודיים ב-GCC (Gulf Cooperation Council - מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ) יפרחו לטובת התושבים והמבקרים כאחד.

נונו: "דירקטוריון האיגוד מורכב מחברים מכל שש מדינות המפרץ, שיעצבו יחדיו את הדרך קדימה להרחבת החיים היהודיים במפרץ. במסגרת זו, אנו מתכוננים לבחון כיצד ייראו החיים היהודיים בחמש עד עשר השנים הקרובות. אנו נמצאים בתהליך ליצירת 'בית דין ערבי' (The Beth Din of Arabia) ו'סוכנות ערבית להסמכה לכשרות'" (The Arabian Kosher Certification Agency).

"מדינות המפרץ תמכו מאוד בצמיחת החיים היהודיים, אך ככל שיותר אנשים יבואו לבקר יהיה עלינו לדאוג לדרישותיהם החינוכיות, התרבותיות, הרוחניות והדתיות, על ידי הקמת תוכניות ומוסדות לשירות צרכים מוגברים אלה – ואנו נעשה זאת! חרף גודלנו, הקהילה היהודית של בחריין היא חלק ממרקם החברה הבחריינית כבר למעלה ממאה שנים. אנו מאמינים שנוכל לעזור לקהילות במפרץ לפרוח ולנווט את צמיחתן בחלק זה של העולם, ומכירים בתפקיד הקריטי שאנו ממלאים בהשגת מטרה זו", מצהירה נונו בהתרגשות.

מדי שבוע, סמוך לכניסת השבת, משתפת נונו תוכן עם עוקביה ברשתות, תחת ברכת 'שבת שלום' בשלוש שפות – אנגלית, ערבית ועברית. על ההשראה ליצירת סדרת התמונות בחשבון הטוויטר שלה (hnonoo75@) היא אומרת. "בעקבות הסכמי אברהם קיבלתי פניות רבות מתקשורת ומיהודים ברחבי העולם. שאלתי את עצמי מה המשמעות של התקופה הזו עבורי, וקיבלתי השראה ליצור את סדרת 'שבת שלום' שהתגובות אליה היו חזקות פי כמה ממה שציפיתי.

"מדי שישי אני מעלה פריטים יהודיים מסורתיים כמו נרות שבת וכוס הקידוש שלי, ומצלמת אותם לצד ציוני דרך של הממלכה כמו התיאטרון הלאומי של בחריין, 'המעגל הבינלאומי של בחריין', אתר התיירות 'עץ החיים' ועוד. רק שתי המילים האלה, שבת שלום, יצרו עד כה באז והגיעו ליותר מ-2.2 מיליון אנשים בכל רחבי העולם, שמאחלים אחד לשני 'שבת שלום' - וזה פשוט מדהים!

"יהודים, מוסלמים ונוצרים מכל רחבי העולם (בהם מארה"ב, מבריטניה, מאירופה, מהמפרץ, מישראל, ממדינות מזרח תיכוניות אחרות ומאסיה - ד"ל) - כולם עונים בברכת שבת שלום משל עצמם ולומדים על בחריין במקביל. עד שכמות האנשים המחוסנים תגדל משמעותית והם יבואו לבקר בבחריין באופן אישי ויחוו בעצמם את האתרים האלה, אמשיך ליהנות משיתוף הפיסות הקטנות של בחריין עם כולם", מסכמת נונו בתקווה.


לכל הכתבות בסדרהלחצו כאן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר