המהפך בבחריין: "לא רוצים להיות בני ערובה של הפלשתינים"

הם צופים בהתפתחויות האזוריות במבט מפוכח וענייני • פרופ' אמג'ד טאהא, עיתונאי ערבי־בריטי מבחריין: "אנטישמיות מעולם לא הורגשה בבחריין או באמירויות – הן תמיד היו קול לשלום ולשגשוג" • ד"ר מג'ד אלסראח האמירותי: "ההסכמים אפשרו להרוות צימאון אדיר של הכרת האחר" • האינטלקטואלים במדינות המפרץ: מה הם חושבים עלינו

מפגינים פלשתיניים נגד "עסקת המאה", צילום: אי.אף.פי

"תופעת האנטישמיות צונחת משמעותית באזור, בעוד השפעת איראן נחלשת ועלינו לבדוק מה אנחנו, כאנושות, יכולים ליצור ביחד כקול של שלום ושל עתיד במזרח התיכון" - כך אומר פרופ' אמג'ד טאהא, עיתונאי ערבי־בריטי המתגורר בבחריין ומקורב לפקידי השלטון בארץ מגוריו, בשיחה עם "ישראל היום".

טאהא, מומחה לעניינים בינלאומיים ומחבר הספר "ההונאה של האביב הערבי", מוסיף כי "למען העתיד והשלום, האזור זקוק למנהיגים נועזים כמו שייח מוחמד בן זאיד וכמו המנהיגים בישראל שהלכו לכיוון הסכמי אברהם".

כמי שעוסק רבות בסוגיית האנטישמיות המודרנית, בין השאר במסגרת תפקידו כראש "המרכז הבריטי ללימודים ולמחקרים בנושאי המזרח התיכון (AMRC)" בבחריין, מדגיש טאהא: "מעולם לא הורגשה אנטישמיות בבחריין או באיחוד האמירויות - שתמיד היו קול לשלום ולשגשוג באזור ובמזרח התיכון".

ביחס לאפיוני המרחב כולו, הוא מסביר כי "התמיכה ב'אחים המוסלמים' יורדת משום שמדובר בקבוצות או באנשים שמביאים מלחמה, פשע ודם; בעוד הצד השני הם אנשים שתומכים ב'הסכמי אברהם' או בכל אמנת שלום. הם קול לחיים, לשגשוג ולשלום, ואנשי האזור מעדיפים את הקול הזה על פני קולו של המוות".

"האזור זקוק למנהיגים נועזים". פרופ' אמג'ד טאהא,

אשר להשפעת הסכמי אברהם על מדינות האזור, מציין טאהא כי "איראן נהפכת לכמעט 'נטולת תחמושת' בהקשר הזה, משום שהיא משתמשת במקרה הפלשתיני כדרך להיות מעורבת במדינות הערביות, וכרגע היא אינה יכולה להשתמש בזה. אנחנו תומכים בישראל ועל זכותה להגן על עצמה מפני המשטר האיראני המרושע.

"מדינות נוספות רואות את השפעת ההסכמים על עסקים ועל קשר של ממש עם ישראל, וזוהי הדרך היחידה להילחם בטרור וליצור עתיד בהיר לשני הצדדים. הדרך קדימה היא דרך שלום, ואיננו צריכים להיות בני ערובה של הרשות הפלשתינית. בנקודה הזו, מדינות ערב מעדיפות שלום על פני מלחמה ואני מאמין שעוד מדינות תצטרפנה להסכם. זה עשוי להתעכב זמן מה, אבל זה לא ייעצר".

נתניהו: "לפלשתינים היה וטו על השלום במשך זמן רב מדי – זה השתנה" // צילום: לע"מ

לדברי טאהא, השינוי המורגש כתוצאה מהסכמי אברהם "נועד כדי שנתעכב על הדמיון בין שתי הציוויליזציות לבין הקהילה היהודית והקהילה הערבית. תערוכת 'אקספו 2020' (תושק ב־1 באוקטובר הקרוב – ד"ל) תעביר מסר משמעותי של מה שאנו יכולים להביא כחלק מהאנושות למזרח התיכון. האזור זקוק למדינות כישראל עם חזון של פיתוח, ושל איחוד האמירויות עם חזון של שלום, כדי לפתח עתיד טוב יותר עבור האנשים".

"הכל תלוי בנו"

האמירותי ד"ר מג'ד אלסראח הוא מייסד ומנכ"ל הארגון הלא ממשלתי 'שראכה' (שותפות) שהוקם כתוצאה משיתוף פעולה של אמירותים, ישראלים ובחריינים. אלסראח עצמו נכח באירוע הווירטואלי שנערך ביום השואה הבינלאומי האחרון לצד בחריינים, מרוקאים ואף סעודים, והאזין יחד איתם, לראשונה, לעדות מצמררת של ניצולת אושוויץ שפתחה עבורם צוהר לעולם שלא היה מוכר לרובם המוחלט.

"שלום יהיה הדבר הטבעי עבור הדורות הבאים". ד"ר מג'ד אלסראח,

אלסראח מציג ביטחון ביחס לעתיד ההסכמים. "בטווח הרחוק, ההסכמים יסייעו במאבק באנטישמיות ובכל צורה של שנאה, ואנו נראה את הפירות שלהם מדי שנה ומדי עשור. הדורות הבאים יגדלו לזה, ואני משוכנע ששלום יהיה הדבר הטבעי עבורם". הדינמיקה שמובילה למסקנתו היא פשוטה, והוא אף מתלוצץ בהתייחסו לסוגיה באומרו כי "בדובאי שומעים כעת אולי יותר עברית מערבית", אך מייד מוסיף ברצינות: "עוד לפני ההסכמים שמעתי על הקהילה המתרחבת, כעת חיים יהודיים נראים יותר בפומבי והמוּדָעוּת אליהם גדלה.

"במהלך השנה החולפת חווינו כל כך הרבה התכנסויות ואירועים בין מוסלמים ויהודים, אמירותים וישראלים, וגם יהודים מארה"ב ומאירופה שמרגישים נוח לגמרי - ברוח הסובלנית של המקום - לחבוש כאן כיפה ולענוד סמל מגן דוד. מסעדות ומלונות מציעים אוכל כשר ומציגים בגאווה את יהדותם. מרבים מהם שמעתי שבעבר הם ניסו להסתיר את היותם יהודים. ברמה האישית, הוזמנתי לכל כך הרבה ארוחות שבת בדובאי, הגם שהפעם הראשונה שלי הייתה בדצמבר החולף בירושלים".

פורום התקשורת הערבית, מפגש בדובאי על על פייק ניוז והטעיה בתקשורת,

בניתוח ענייני ומפוכח, מוסיף אלסראח כי "ההסכמים אפשרו לשני הצדדים להרוות את הצימאון האדיר של הכרת האחר. בהקשר הזה, הרשת החברתית מילאה תפקיד מרכזי עוד לפני ההסכמים. הדמיון ההדדי בין הצדדים הורגש והיה בולט עבורי בראיית ה'אנשים לאנשים', ולא רק בין ממשלות. חיכינו לזה הרבה מאוד זמן. זה הזמן לפצות על הזמן שאיבדנו לקראת העתיד לבוא".

אלסראח מזהה את חשיבותן של הקהילות היהודיות בארה"ב כחלק מתפיסת השלום "בין אנשים" ודעת הקהל בקהילות הללו, ככזו העשויה להעניק גיבוי אזרחי ותוקף פנימי באמירויות להסכם. על רקע ההבנה הזו, ביקר אלסראח בחודש אוגוסט בארה"ב במסגרת מסע בן שבוע שכלל מפגשים עם בכירים בקהילות היהודיות של ניו יורק ומיאמי, מטעם ארגון "שראקה".

"המטרה הייתה להציג את הארגון ואת העשייה האזרחית-חברתית שלו, להבין את דעת הציבור ביחס להסכמים, ולהציג את מודל השלום הנוכחי שבמרכזו – אנשים. זהו עידן חדש והכל תלוי בנו, האנשים, להפיק את המירב לעתיד טוב יותר", מסכם אלסראח בתקווה.


לכל הכתבות בסדרה - לחצו כאן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר