הסכמי אברהם, המבטאים את נרמול היחסים בין ישראל לכמה מדינות ערביות, נחתמו רק לפני שנה בחגיגיות על מדשאות הבית הלבן, בתיווכה של ארה"ב - ולפתע נראה כאילו אין נקודת ציון בחיים היהודיים אשר לא זכתה לביטוי גלוי בחלק ממדינות המפרץ, והדהדה למרחקים בשנה החולפת.
ובעצם, למה לא? בין שהיו אלה חתונות בדובאי ובין שבר מצווה בבחריין, ציון בריש גלי של החגים והמועדים, ואפילו התייחסות בכמה מקומות במפרץ לפרק השואה הטרגי בתולדות עמנו - כל אלה מתקבלים היום במפרציות כדבר שבשגרה.
הצוהר שנפתח לפתע מאפשר הצצה ליהדות בחצי האי ערב, קהילה עתיקה ששורשיה עוד בימי הבית הראשון. כך נולדה ההזדמנות לעסוק בקהילות הקטנות והמתחדשות, שמתארות מרקם נוסף, ופחות מוכר לרבים מאיתנו, של העם היהודי.
עניין חדש ביהדות
החל מהיום נפרסם, באתר "ישראל היום" וביישומון, סדרת כתבות שתעסוק במאפייני הקהילה היהודית, כמו גם ביחס ליהודים וליהדות אשר קורם עור וגידים בימים אלה במדינות המפרץ, בשורת היבטים ומשמעויות הנגזרות מהם. זאת, לצד בחינת זיקתנו אליהן, הרחבת הקשרים עימן וחיזוקן אגב משקלה של הדיפלומטיה היהודית.
בהקשר זה, למשקלם של הישראלים שמבקרים במדינות המפרץ, בהיקפים הולכים וגדלים, יש משמעות רבה בהבנת חשיבות הקשר ההדוק בין ישראל לבין הקהילה במפרץ - וכדוגמה מוחשית לקשר המקווה בין ישראל לכלל התפוצות.
עוד נדון בסדרת הכתבות, בתהליך החשיבה המחודשת שעברו האמירותים ביחסם ליהדות וליהודים; ביסודות שעל בסיסם משרישים ומרחיבים את פועלה של הקהילה היהודית תחת חוקי השריעה, אגב הקפדה על סממני היהדות; בטרנד החתונות שפקד את דובאי בשנה שעברה; ובנקודת המבט המרעננת של כוכבי הרשת ודור האינטלקטואלים הצעירים במפרץ, ביחסם ליהודים ולישראל.
כמו כן, נתייחס לקהילה היהודית הילידית - היחידה במפרץ - בממלכת בחריין, שהשתלבה בארכיפלג המפרץ הערבי בשלהי המאה ה־19; כמו גם לעובדה שבסיסו של ה־AGJC, איגוד הקהילות היהודיות במפרץ שהוקם בפברואר השנה, ממוקם במנאמה, בירת בחריין.
בהקשר הקהילה היהודית במרוקו (ההסכם עם המדינה לא נכלל ב"הסכמי אברהם", אך זהה מהותית) נתאר, בין השאר, את העניין המחודש שמגלים המרוקאים המוסלמים במכמניה של השפה העברית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו