הפיגוע האכזרי שהתרחש בחנוכה בסידני, ובו נרצחו 15 יהודים אוסטרלים, גרם לקהילה של כ־120 אלף יהודי אוסטרליה להתמודד עם דילמה שהם מעולם לא חשבו כי תעמוד מול עיניהם: האם יש לנו עתיד כאן?
להעלות מיליון יהודים לישראל: פרויקט "המיליון ה-11" יוצא לדרך
סרטון שצולם בסידני הבוקר מראה אזרח מתנפל על אחד המחבלים שביצעו את פיגוע הירי על מסיבת חנוכה של שליח חב"ד בחוף בונדיי בעיר (ארכיון)
"עוד לפני הפיגוע, ועל רקע גלי אלימות, ידענו שאין ביטחון מוחלט להיות יהודי באוסטרליה", מסביר הרב מנדי אולמן (32), ילד סידני ומנהל הפעילות של בית חב"ד בבונדיי. "אבל אחרי הפיגוע ראינו שהחשש שלנו מוחשי. זה אמיתי. זה קרה כאן בבונדיי, עיר רגילה במדינה לא אלימה.
"כשהייתי קטן הייתי מסתובב על אופניים בכל רחבי העיר עם כיפה ובלבוש חרדי, אפילו באמצע הלילה. אף אחד לא היה אומר דבר, היתה תחושה של ביטחון, אבל במרוצת השנים הכל השתנה, וביתר שאת מאז 7 באוקטובר".
"לא חבר של ישראל"
המלחמה בעזה הובילה לשינוי מהיר ומכאיב ביחס של האוסטרלים לישראל. הפגנות שנאה הציפו את רחובות הערים הגדולות כבר ב־8 באוקטובר. בתי כנסת הוצתו, ולימים נחשף כי גורמים איראניים הקשורים למשמרות המהפכה שילמו לפושעים כדי להצית בית כנסת גדול במלבורן.
ניסיונות פיגוע כנגד יהודים סוכלו, בשעה שבאוניברסיטאות ובמרחב הציבורי החלה האנטישמיות לצאת מהצללים. "אוסטרליה היתה גן עדן לאנשים שברחו מהשואה", מסביר ג'ואל ברני, מנהל בכיר ב"מועצה האוסטרלית־ישראלית לענייני יהדות" (AIJAC), הפועלת לחיזוק הקשרים בין המדינות.
"במשך דורות חיו כאן יהודים בחופשיות. היתה להם נראות ציבורית. המצב השתנה דרמטית בשנתיים וחצי האחרונות. נחשפנו לצורות מגוונות של אנטישמיות, שהתפתחה בהדרגה לאלימות. לצערי, אנחנו במקום שבו הדברים במקום להשתפר רק נעשים גרועים יותר. הקהילה חסונה, אך ההבנה שהחיים לא יהיו כפי שהיו - מחלחלת".
טענות רבות מופנות לממשלה המכהנת באוסטרליה, אשר לא עושה מספיק כדי לבלום את ההסתה נגד היהודים. וכך, לצד האיומים ברחובות חשה הקהילה בדידות פוליטית. ד"ר דני לאם (76) ממלבורן, נשיא תנועת המזרחי באוסטרליה ולשעבר נשיא הפדרציה של יהודי המדינה, ניהל במשך שנים יחסי עבודה עם ראשי ממשלה אוסטרלים ונפגש עימם בארבע עיניים.
הוא אינו מסתיר את אכזבתו מראש הממשלה הנוכחי, אנתוני אלבניזי. "עם כל ראשי הממשלה לשעבר היתה הבנה טובה והרגשתי שהם חברים שלנו, אבל הממשלה הנוכחית שונה לגמרי. רה"מ הנוכחי לא מתעניין בנו, לא חבר של ישראל", הוא קובע.
"בעקבות הפיגוע בבונדיי התחיל להשתנות משהו. ראש ממשלת ניו סאות' וויילס התייחס לכך במלוא הרצינות והבהיר כי הנרצחים הם בני עמו. מאות אוסטרלים לא יהודים שנכחו בשטח באו לעזור לנפגעים - המצילים בחוף, קבוצת כדורגל אוסטרלית שהתאמנה שם ורצה לסייע מייד. האזרחים לא אוהבים את מה שקורה, אבל בלי התערבות תקיפה של הממשלה יהיה קשה לעצור את גל האנטישמיות הזה".
להצניע או להבליט
על פי נתוני הסוכנות היהודית, בשנת 2025 פתחו 474 יהודים אוסטרלים תיקי עלייה - זינוק של 76% לעומת השנה הקודמת. מאז הפיגוע בדצמבר ועד מארס 2026 פתחו 238 נפשות תיקי עלייה - עלייה של 63% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מדי שנה עולים לישראל מאוסטרליה בין 150 ל־200 יהודים, אולם אין ספק כי לאחרונה גובר השיח בקהילה בנוגע להגירה אל ארץ הקודש.
שרה ריבנר־גרייבין, נציגת הסוכנות היהודית לאוסטרליה וניו זילנד, מספרת כי זו תופעה שלא ראינו בעבר, וברובה כוללת משפחות עם ילדים. "נוצר מצב שחלק מהם מרגישים כי מ'אוסטרלי יהודי' הם הפכו ל'יהודים אוסטרלים'. הם שואלים בקול אם להצניע את הזהות היהודית במרחב הציבורי כדי לא להסתכן, או דווקא להבליטה. אף פעם לא היה שיח כזה.
"המציאות משפיעה עלינו ביומיום. בכל אירוע שאני מארגנת - אני חייבת שתהיה נוכחות של משטרה ואנשי ביטחון. לפני 7 באוקטובר זה לא היה ברמה כזאת. זו תקופה מאוד מאתגרת".
סקר שנערך בקרב כ־6,500 יהודים באוסטרליה מצא כי 80% מגדירים עצמם ציונים, כמעט 70% ביקרו בישראל לפחות פעם אחת, וכמעט לכולם יש קרוב משפחה ישראלי.
שרה ריבנר־גרייבין: "אנחנו לא מעודדים עלייה מתוך פחד. אף אחד כאן לא בורח מאזור מלחמה. החיים באוסטרליה טובים, גם אם הם מורכבים יותר. מי שעושה עלייה בוחר בכך מתוך אמונה שנכון לו לחיות בישראל"
ג'ואל ברני מארגון AIJAC מספר כי הקהילה היהודית באוסטרליה היתה מהתורמות העיקריות לישראל לאחר 7 באוקטובר. תומכים פרו־ישראלים ארגנו משלחות של עיתונאים, משפיענים וחברי פרלמנט כדי להדהד דרכם את האתגרים של ישראל.
ועדיין, סוגיית העלייה מורכבת. "אנחנו לא מעודדים עלייה מתוך פחד. אף אחד כאן לא בורח מאזור מלחמה. החיים באוסטרליה טובים, גם אם הם מורכבים יותר", מסבירה ריבנר־גרייבין, "מי שעושה עלייה בוחר בכך מתוך אמונה שנכון לו לחיות בישראל.
"יצא לי לשמוע על ההתלבטויות. למשל, 'אם אני עולה לישראל זה יחייב את הבן שלי להתגייס, ולכן אני צריך לקבל החלטה גם בשבילו'. מבחינת יהדות אוסטרליה זה לא טבעי לראות את הבן מתגייס ומסכן את חייו. או למשל איזו משפחה אני משאיר מאחוריי? מי יטפל בהוריי המבוגרים, הרי אוסטרליה רחוקה. אולי פעם בשנה תראה את אחיך".
שמונה דורות על החוף
שורשי הקהילה היהודית באוסטרליה נטועים עמוק מאוד. חלק מיהודי המדינה הגיעו על ספינות ב־1788 והם כבר שמונה דורות חיים ביבשת הזו. הם בנו אוניברסיטאות, תרמו לכלכלה, לתרבות ולמדע.
"יש פה יהודים שסבא־רבא שלהם בנה את המדינה", מסבירה ריבנר־גרייבין, "והם אומרים: 'אנחנו חלק מהקהילה האוסטרלית, ואתם לא תגידו לנו מה החלק הראשון והאחרון בזהות שלנו'".
הרב אביאל דהאן (35), שליח מכון 'שטראוס־עמיאל' של רשת 'אור תורה סטון' ואחראי על הנוער בקהילה המקומית בעיר פרת', מתאר מציאות שונה מזו שבסידני ובמלבורן.
"המצב כאן פחות גרוע. אני מסתובב עם כובע וציצית גם באזורים מוסלמיים ולא חושש להביא את הילדים איתי ולדבר עברית ברחוב", הוא אומר. "אבל יש אנטישמיות ואי אפשר להתעלם. מי שהולך לאוניברסיטה סובל. הצעירים מרגישים שהם נאבקים בטחנות רוח ומתוסכלים מהמצב. לכן יש צעירים שחושבים לעלות ומתכננים מעבר".
ולמרות החששות והפחד מהסלמה, הקהילה היהודית באוסטרליה מבהירה כי החוסן עדיין קיים ומנצח. "יש יותר אבטחה ויותר תשומת לב וערנות לאיומים, אבל הוחלט לא לצמצם אירועים קהילתיים ולא לבטלם. התשובה לפיגוע היא להמשיך בעשייה", אומרת ריבנר־גרייבין.
לדבריה מצטרף הרב אולמן, שמתמודד עם אחריות גדולה בעקבות הירצחו של גיסו אלי. "עשינו הכל ביחד. זה אבל גדול לאחותי, לאחייניי, למשפחה שלי, לקהילה שלנו. מעולם לא חווינו אתגר כזה. עכשיו צריך לנהל את בית חב"ד, לאזן את הרגשות ולארגן סדר פסח עבור 100 איש. האחריות קיימת, ומנסים למצוא את הכוח להמשיך בכל יום מחדש".
אולמן מבקש להסתכל על הצדדים החיוביים: "בית חב"ד מלא במבקרים, אנחנו בונים מקווה חדש. סופר הסת"ם של בית חב"ד אמר לי שמעולם לא ביקשו ממנו להכין כל כך הרבה תפילין ומזוזות. פגשתי מישהי שחששה לענוד שרשרת מגן דוד לאחר 7 באוקטובר, אבל אחרי הפיגוע בבונדיי החליטה לשים את השרשרת במקום בולט. זאת היתה המחאה שלה. אנחנו כאן ולא נוותר. לא ניכנע לטרור. היכן שיש חושך - נביא אור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו