זוג יהודי ביקש עזרה - והושפל: "קודם תגידו 'לשחרר את פלשתין'"

אימאן מסעוד, קוסמטיקאית מניו-יורק שמגדירה עצמה פלשתינית עוררה סערה ברשת לאחר שפרסמה סרטון שבו הסכימה לסייע לזוג יהודי שביקש עזרה רק אם יאמרו: "לשחרר את פלשתין".

הסרטון, שנמחק מאז בפרופיל שלה אך נשאר ברשת, הפך לוויראלי ועורר גל גינויים רחב בארצות הברית, כשמשתמשים ברשתות חברתיות תקפו את ההתנהגות האנטישמית של מסעוד.

מסעוד היא מייסדת מותג הקוסמטיקה האורגנית "Pure with Nature" מסטטן איילנד. היא סיפרה בסרטון כיצד נמנעה מלהושיט יד לזוג בתחנת תשלום בחניון, וטענה כי היא התעקשה לבדוק תחילה האם מדובר ב"ציונים" לפני שתסכים לעזור.

בסרטון, שפורסם מחדש על ידי ארגון StopAntisemitism, סיפרה כי בני הזוג, שהתקשו לבצע את תשלום החניה מבחינה טכנית, הציעו לה כסף מזומן כדי שתשלם עבורם במדחן - והיא בתגובה אמרה: "אעשה זאת אם תגידו 'לשחרר את פלשתין'".

לדבריה, האישה הופתעה ונשארה שותקת, בעוד הבעל אמר "סליחה?" - לפני שהיא חזרה על דרישתה. הבעל השיב בסופו של דבר "לא" בשפה הערבית, מה שעורר את זעמה של מסעוד.

"אפילו את השפה שלנו הם לקחו", אמרה בכעס, והוסיפה כי נזפה בגבר על כך שהסיט את מבטו ממנה. היא המשיכה ללחוץ על בני הזוג לומר את "שתי המילים" (Free Palestine) שוב ושוב לפני שעזבה את המקום בסערה.

מסעוד, בעלת יותר מ-13 אלף עוקבים בטיקטוק, המשיכה לתקוף את בני הזוג בסרטון: "אתה יודע מי אני לפי איך שאני נראית ולפי איך שאתה נראה, איך הייתה לך החוצפה לבקש ממני עזרה? לך ת*דיין".

הסרטון התפשט במהירות ברשת והביא לגל גינויים רחב. אחד המשתמשים ברשת X כתב כי "השפלת יהודים חפים מפשע אינה מסייעת לפלשתינים", אחר כתב: "ממתי זה נורמלי בניו-יורק להיות 'מזועזע' מיהודים שפונים אליך - ועוד לשדר את זה בגאווה?"

אחרים ציינו כי הסיסמה "לשחרר את פלשתין" או "פלשתין חופשית" הפכה לעיתים ל"מסווה נוח להפגין אנטישמיות בגלוי".

"אנו רואים מגמה מדאיגה של אנשים שמרגישים בנוח לשתף את שנאתם כלפי יהודים תוך ציפייה לתמיכה מהעוקבים", אמר דובר ארגון StopAntisemitism, שפרסם את הסרטון. בדבריו, קרא לפלטפורמת טיקטוק לנקוט צעדים משמעותיים נגד תכנים אנטישמיים.

הקהילה היהודית בניו-יורק קראה לרשויות להגביר את האכיפה: "אי אפשר לאפשר מצב שבו יהודים חוששים לפנות לאדם ברחוב מחשש להשפלה או תקיפה", אמר נציג בקהילה. לדבריו, האירוע ממשיך לעורר דיון רחב בארה"ב על הגבול שבין מחאה פוליטית לגיטימית לבין ביטויי שנאה גזעניים.