הכרזת בירת אירלנד על רצונה למחוק את שמו של הרצוג מפארק בעיר עוררה גל תגובות במערכת הפוליטית בארץ וכן בקרב קהילות יהודיות בעולם. "מעשים סמליים הם חשובים - והם מהדהדים הרבה מעבר לשילוט", אמר הרב הראשי לאירלנד, יוני וידר, ל"ישראל היום". "יש פה קשיים בתקופה האחרונה, אבל הקהילה שלנו נותרה איתנה וחיובית".
כזכור, אמש (שבת) ועדת ההנצחה והשמות במועצת העיר דבלין הצביעה בעד שינוי שמו של פארק בעיר הנקרא על שם הנשיא השישי של מדינת ישראל, חיים הרצוג, שגדל בבירה האירית. רוב חברי הוועדה תמכו בהסרת השם, עם התנגדות אחת בלבד.
ההחלטה מגיעה על רקע האנטישמיות ונקיטת העמדה הפלשתינית כדרך קבע במדינה, לצד שורה של פניות ציבוריות, עצומות וקמפיינים פוליטיים הקוראים מאז 7 באוקטובר "למחוק את שמו של הרצוג מהמרחב הציבורי" על רקע "ביקורת על תפקידו הצבאי והמדיני".
יחסי אהבה
"פארק הרצוג הוא הרבה יותר משלט על קיר. זה מקום שטעון בזיכרונות ותזכורת חשובה לכך שהקהילה שלנו מושרשת עמוק בדבלין", אמר הרב וידר.
"חיים הרצוג עוצב על ידי העיר הזו והוא אהב אותה בחזרה. גם תושבי דבלין אהבו אותו - לא רק חבר ילדותו, הנשיא קארוול או’דאלי, אלא כל מי שראו בו נער מקומי שהגיע עד למשרת נשיא מדינה, ובכל זאת מעולם לא איבד את קשריו לאירלנד.
"כששב לכאן כנשיא מדינת ישראל, הוא התקבל בחום. המדינה הייתה גאה במיוחד בעובדה שהיה ראש המדינה היחיד שביקר כאן ודיבר אירית שוטפת. אביו, הרב יצחק הרצוג, שימש כרב הראשי האשכנזי הראשון של אירלנד, וגילם חיבור עמוק בין הזהות האירית ליהודית. הוא היה ידיד אישי של אימון דה ואלירה (מדינאי אירי; א"פ) ותומך נלהב בלאומיות האירית, וזכה לגילויי חיבה".
מחיקת פיסת היסטוריה
הפארק בדבלין נקרא כאות כבוד על שמו של חיים הרצוג בשנת 1995, ולדברי הרב הראשי, "הסרת השם תהיה מחיקה של חלק מרכזי מההיסטוריה היהודית-אירית, ותשדר מסר מכאיב של בידוד וניכור כלפי הקהילה הקטנה שלנו".
למה אתה חושב שהמהלך התבצע דווקא עכשיו?
"אני יכול רק להניח שהם ניסו לקדם את זה כבר זמן מה, אבל בגלל התהליך הביורוקרטי, זה לקח זמן והגיע רק עכשיו".
"נמשיך לשגשג, לא משנה מה"
מה התחושות בקרב הקהילה היהודית במדינה?
"למרות הקשיים של התקופה האחרונה, הקהילה שלנו נותרה איתנה וחיובית. נמשיך לשגשג, לא משנה מה. אבל מעשים סמליים חשובים - והם מהדהדים הרבה מעבר לשילוט. שמירה על שם הרצוג בפארק הזה לא רק תכבד פרק מרכזי בהיסטוריה המשותפת, היא תאשר משהו חיוני: שהמורשת היהודית, השייכות יהודית והחיים היהודיים עדיין יתקבלו בברכה בדבלין".
נציין כי הקהילה היהודית בכל רחבי המדינה מוכנה כיום כ-3,000 איש בלבד. בשיאה, שהיה בשנות ה-40, מנתה הקהילה כ-8,000 חברים.
בראי ההיסטוריה
על אף היותם מיעוט, יהודים תרמו רבות גם לחיים הציבוריים באירלנד: מלקיחת חלק פעיל באיגוד החייטים ועד למעורבות בתנועות העצמאות האירית, שהובילה להיפרדות מבריטניה ב-1921.
רוברט בריסקו, החבר היהודי היחיד ב-IRA, והוא כיהן כראש עיריית דבלין פעמיים, בשנים 1956-57 ו-1961. גם בנו בנג'מין מילא את אותו התפקיד בשנים 1988-89. כאמור, גם שושלת הרצוג נמנית בקרב השמות היהודיים הבולטים שנקשרו בהיסטוריה של אירלנד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו