מניו יורק ועד תל אביב: הפרויקט שמאחד את היהודים מסביב לעולם חוזר

יש רגעים בחייה של אומה שנצרבים לנצח נצחים. 7 באוקטובר 2023 הוא רגע בולט כזה. כמנהיג קהילה יהודית בתפוצות לא אוכל לשכוח לעולם את היום הקשה והמורכב ההוא - יום שמחת תורה תשפ"ד. עמדנו בבית הכנסת ביוהנסבורג, חיבקנו את ספרי התורה, והעיניים זלגו דמעות. הידיעות שהגיעו מישראל הפרו את השמחה והפכו את הריקודים למעגל של דאגה וכאב.

בדיוק שנתיים אחרי הזוועה, בשמחת תורה תשפ"ו - כמו רוח של נחמה ירדה לעם היהודי. היה קשה לכלוא את דמעות ההתרגשות מול תמונות החטופים השבים לחיק משפחותיהם. החיבוקים, קריאות "שמע ישראל" ו"שהחיינו", מחזות האושר של המשפחות המתאחדות, הדביקו את כולנו למעגל אחד גדול של הזדהות ונחמה.

אמנם את האבידות הקשות ביום הקשה ההוא ובשנתיים שלאחריו - אי אפשר להחזיר. מעגל השכול יישאר תמיד פצע מדמם בלב האומה היהודית, והמשפחות היקרות במיוחד. ולצד זאת, ברמה הלאומית - ההרגשה היא של התאוששות פורתא. העם היהודי קם מתוך האפר של ניר עוז ובארי, גבר על אויביו, ניצח את מבקשי השמדתו, והשיג ניצחונות שגרמו לעולם כולו לעמוד משתומם.

אנחנו מודים לבורא עולם על שחרור כל החטופים החיים, על הפסקת האש ועל הניצחונות שהשיגה ישראל, ברוך השם, בשדות הקרב של האזור מאיראן ועד עזה. ולצד זאת, אנו מייחלים לשובם של כל החטופים החללים לקבר ישראל ולאיחוי - ככל שזה ניתן - של פצעי המשפחות והאומה כולה. 

חלק חשוב בתהליך האיחוי הלאומי, זו התאחדות סביב רעיון יהודי אוניברסלי משותף. האתוס היהודי, המבוסס על מאמר חז"ל "כל ישראל ערֵבים זה לזה" - מבוסס על היכולת של האומה להניח את הפערים וחילוקי הדעות בצד ולמצוא את הדרך להתכנס סביב ערך מרכזי שאליו שותפים כולם.

אני שמח לבשר שיש רעיון כזה - ושמו "פרויקט השבת". השבת היא נכס לאומי, מתנה שהוענקה משמיים לעם היהודי, והעם היהודי בתורו העביר זאת לאנושות כולה.

משחר ההיסטוריה נכבשה האנושות במתנת השבת שהציג העם היהודי. הרעיון של יום מנוחה אחד בשבוע שבו אנחנו עוצרים ומתבוננים במהות הקיום שלנו, יום שבו אנו "בוראים" את עצמנו מחדש בתור מחווה ליום שבו בורא העולם שָבַת ממלאכת הבריאה - הוא נכס שהחזיק אותנו לאורך כל התמוהרות והגלויות שעברו על עם ישראל במרוצת ההיסטוריה.

באופן מפתיע ומרגש, חלק ניכר מהחטופים סיפרו לאחר שובם שדווקא השבת היא זו שהחזיקה את רוחם ברגעים החשוכים ביותר בשבי. היה מדהים ומטלטל להיווכח ששם, בעומק 40 מטרים מתחת לאדמה, במקום החשוך ביותר ביקום, לצד המחבלים השפלים ביותר ומול קני רובים שלופים - ישראלים נזכרו במתנת השבת, ספרו את הימים עד לבואה, והשתדלו לציין ולשמור אותה ככל שיכלו. הם הבינו את מה שהבינו יהודים לאורך כל הדורות - שהשבת היא מקור של עידוד, נחמה ותקווה. במילותיו הקולעות של אחד העם: "יותר משישראל שמרו את השבת - שמרה השבת את ישראל".

התצפיתנית אגם ברגר, שהוחזקה בשבי 482 ימים, לחשה לעצמה תפילות שבת לפי שקיעת השמש. אלי שרעבי עשה קידוש על מים ושר הבדלה מהזיכרון. עומר שם-טוב יצר כיפה מנייר ושמר כמה טיפות של מיץ ענבים לכל שבת - בעוד שאימו, שבעבר הייתה חילונית, החלה להדליק נרות מדי שבוע וכתבה בפייסבוק: "השבת שמרה עליי".

יוסף חיים אוחנה, שחזר ממש עכשיו, כבר הספיק לספר למשפחתו: "בכל שבת ערכנו קידוש על מים או על פיתה יבשה. שרנו זמירות שבת וידענו שהשבת שמרה עלינו". הוא תיאר כיצד קית' סיגל, בן קיבוץ כפר עזה שבמשך מספר חודשים שהה לצידם במנהרה, הצטרף לזמירות השבת והם היוו עבורו מקור לתקווה. על חוויות דומות סיפרו מתן אנגרסט, בר קופרשטיין ופדויי שבי נוספים.

גם מעל אדמתה של רצועת עזה - לוחמי צה"ל בחזית לא ויתרו אף הם על השבת: מחאן יונס ועד רפיח הם הדליקו נרות לפני כניסת השבת, התרגשו בשירת "שלום עליכם" ועשו קידוש. רעש הטנקים ורעמי הפגזים התערבו עם קולות חיילים ששרים "שלום עליכם מלאכי השלום" ואומרים בקידוש "וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ".

אלה לא מחוות קטנות. זהו ביטוי לחיבור העמוק והשורשי של כל יהודי לשבת בתור מקור של עוצמה וכוח. כל מעשה כזה - בין אם במנהרות התופת של עזה ובין אם בבסיסי הלחימה של חיילי צה"ל בחאן יונס ובדרום לבנון - זו הכרזה אמיצה שאין חושך בעולם שיכול לכבות את נשמתו של העם היהודי.

השבת היא המתנה האלוקית שנשאה אותנו מדור לדור. השבת היא פעימת הלב של עמנו. השבת היא ידידת הנפש של עם ישראל, ששמרה עלינו יותר ממה שאנחנו שמרנו עליה. עכשיו היא מצפה שנשמור אותה בחזרה.

פרויקט "שבת עולמית" יצוין השנה מחר (שבת), 8.11 (פרשת "וירא") כביטוי לעוז הרוח של העם היהודי וכמחווה לגיבורי המלחמה. נתאחד כולנו כדי לזכור את הנופלים, לחבק את הפצועים והפדויים, ולהתפלל להשבתו של אחרון החטופים החללים.

מניו יורק ועד קייב, ממדריד ועד תל אביב, יהודים יעצרו למשך שבת אחת כדי לנשום ולהרגיש חלק ממשפחה אחת גדולה וידגישו את הצימאון של העם שלנו לאחדות ולתקווה. נכבה את המסכים למשך 25 שעות, כהפגנת גאווה יהודית וכאות הוקרה על מתנת השבת. אנחנו מכבים את המסכים - כדי להדליק את החיים שלנו ומכריזים לעולם כולו: עם ישראל חי!.

הכותב הוא הרב הראשי לדרום אפריקה ויוזם פרויקט "שבת עולמית" שמתקיים זו השנה ה-12, ומאחד מיליוני יהודים ביותר מ-150 מדינות בעולם.