הרב דניאל ווקר, רב קהילה במנצ'סטר שבבריטניה, חשף כי קיבל איומים רק כמה שבועות לפני שהתרחש הפיגוע הרצחני בבית הכנסת שלו, שבו נרצחו שני מתפללים ביום כיפור. לדבריו, הוא חי כיום תחת שמירה צמודה - וחש כי האנטישמיות הפכה ל"שגרת חיים" עבור יהודי בריטניה.
הדברים נאמרו בכנס של ההתאחדות היהודית האירופית (EJA) בקרקוב, פולין, שבו השתתף גם ראש ממשלת בריטניה לשעבר, בוריס ג'ונסון. במהלך דבריו תיאר הרב ווקר כיצד קיבל חודשים ספורים לפני הפיגוע הודעה מאיימת לטלפון שלו "השאירו לי הודעה קולית שבה נאמר 'תעזוב את מנצ'סטר, לא אוהבים טיפוסים כמוך פה. אתה תומך ברצח עם'. צחקתי אז. היום אני כבר לא צוחק".
לדבריו, אותו שיח אנטישמי היה גם זה שהניע את המחבל, ג'יהאד אל־שמי, שתקף את בית הכנסת בחודש שעבר, רצח את אדריאן דולבי (53) ומלווין קרביץ (66) - ופצע נוספים. "הוא עמד על המדרגות וצעק לעברנו: 'אתם הורגים את הילדים שלנו'. זה היה אבסורדי - שני האנשים הכי טובים שהכרתי הואשמו ברצח ילדים. אבל האשמה הזאת, שאנחנו היהודים כולנו אחראים להריגת ילדים - היא טענת שקר שמכוונת כלפי כל יהודי בעולם", אמר הרב.
לדברי הרב ווקר, הקהילה היהודית במנצ'סטר חיה כיום מאחורי שערים, עם מאבטחים חמושים, והוא עצמו נמצא תחת אבטחה אישית. "אנחנו חיים מאחורי שערים. הילדים שלנו מאחורי גדרות. יש שומרים בכל מקום. זה לא מצב נורמלי", אמר, "אני מעריך את התמיכה של המשטרה ושל ארגון CST ששומרים עלינו, אבל זה לא יכול להימשך כך לנצח. צריך להתמודד עם שורש הבעיה - עם השנאה".
הרב הדגיש כי על החברה הבריטית להיאבק בשיח האנטישמי שמכשיר את הקרקע לאלימות: "אף אחד לא מתעורר בוקר אחד ומחליט לרצוח יהודים. זה מתחיל בשפה. צריך להכיר בכך שהשורש הוא בהסתה, בדמוניזציה של יהודים. אסור שנאפשר לשיח של שנאה להסתתר מאחורי מסכות של 'ביקורת פוליטית'".
במהלך דבריו בכנס שיתף הרב ברגעים האישיים שלאחר הפיגוע: בתו ביקשה ממנו להפסיק לקרוא עיתונים, לאחר שראתה עד כמה הוא נסער. "היא שאלה אותי מתי החיים יחזרו להיות נורמליים. אבל גם ה'נורמלי' שלה לא נורמלי. אני לא רוצה שבתי תגדל בעולם שבו בתי הספר היהודיים מוקפים בגדרות ובנשקים. זה לא צריך להיות כך".
ראש ממשלת בריטניה לשעבר, בוריס ג'ונסון, שהתייחס גם הוא בכנס למתקפת הטרור, הביע זעזוע מעליית האנטישמיות בממלכה. לדבריו, "נוצרה אווירה שבה משווים בין חמאס לישראל - דבר חסר היגיון. עלינו להיאבק בשורש התופעה, שהוא ההכשרה של ביטויים אנטישמיים במרחב הציבורי. זו חובתם של הפוליטיקאים לקרוא לילד בשמו".
"היהודים באירופה חווים את הימים האפלים ביותר מאז השואה והם זכאים להגדרה של מיעוט מוגן", אמר הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הארגונים היהודים באירופה (EJA). לדבריו, "האנטישמיות מסכנת את הדמוקרטיה באירופה. מדי שנה הממשלות מפרסמות הצהרות, אך יהודים ממשיכים להיות מותקפים, נרדפים ומואשמים. הזכות לחיות כיהודים באירופה אינה נושא למשא ומתן. אירופה חייבת לפעול - לא מחר, אלא עכשיו".
הרב מרגולין התריע בפני המנהיגים האירופאים כי השנתיים האחרונות, מאז ה-7 באוקטובר, הפכו לימים האפלים ביותר ליהודי אירופה מאז השואה. "לא ייתכן שהמדינות משאירות את האחריות להתמודדות עם הבעיה על הקורבן. על הממשלות להבטיח, למשל, מימון ממשלתי קבוע לאבטחת מוסדות יהודיים, שילוב חינוך על חיי היהודים וההיסטוריה היהודית בתוכניות הלימודים הלאומיות, והגנה על אורח החיים והדת היהודית. מדובר בהישרדות - הישרדותו של עם, ואמינותה המוסרית של אירופה עצמה.
"איננו מבקשים זכויות יתר - אנו דורשים צדק. את הזכות לחיות כיהודים, בביטחון ובכבוד, כחלק בלתי נפרד מזהותה של אירופה. אירופה אינה יכולה להרשות לעצמה עוד אמפתיה סמלית. עתיד החיים היהודיים ועתידה של אירופה עצמה תלויים בהגנה אמיתית ואכיפה. הזמן לנימוסים עבר".
במהלך הכנס שבו השתתפו חברי פרלמנט ומנהיגים אירופאיים קיבל בוריס ג'ונסון את פרס "דוד המלך" והביע תמיכה נחרצת בקריאה לפעולה: "ליל הבדולח היה קריאת ההשכמה שנכשלה מלהעיר אותנו", אמר. "7 באוקטובר היה הטבח הנורא ביותר בעם היהודי מאז השואה - ושוב אנו נכשלים במבחן האנושיות. במקום לעמוד לצד ישראל נגד הברבריות, המון זועם מילא את רחובות הערים במערב. כאשר העולם מפנה את גבו ליהודים - זו תמיד האזהרה הראשונה לפני הירידה המוסרית של כולנו. עלינו למצוא את האומץ לחשוף את השקרים, לדחות את ההשוואה המוסרית השקרית, ולהתמודד עם גל האנטישמיות הזה לפני שיהיה מאוחר מדי".
ראש ממשלת בלגיה, בארט דה וויבר, קרא לערנות ולעמידה נחושה: "הזיכרון הוא רק חלק מהסיפור. עלינו גם להישאר ערניים. האנטישמיות נראית בכל מקום באירופה, ואסור לנו לוותר לה - אפילו לא במילימטר אחד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו