שודדים את הקופה הציבורית, לא מתגייסים ועוד מעיזים להילחם בלובשי המדים

רקע היסטורי קצרצר: סוף המאה ה-15, הספרדים משלימים את הרקונקיסטה (השתלטות מחדש של ספרד הנוצרית על השטחים שאבדו להם במהלך השנים למוסלמים) ועל הדרך גם מגרשים את היהודים, שרבים מהם עוברים לצפון אפריקה, שם שולטת האימפריה העות'מאנית שנלחמת כנגד הספרדים והשליטה הימית שלה באזור.

שמואל פאלאג'י (יש שהוגים פאלאצ'ה) נולד סביב 1550 בפס שבמרוקו למשפחת רבנים מגורשים, ובמהרה מצליח להתברג בשלטון, ולכהן כדיפלומט במספר מדינות בהן ספרד (משם הוא מגורש באשמת עזרה ליהודים האנוסים) והולנד (שם הוא מקים את בית הכנסת הראשון).

אחרי סיום כהונותיו חוזר פאלאג'י למרוקו שם הוא משמש כקורסאר, מעין פיראט עצמאי שעובד בשת"פ עם המדינה, כנגד ספינות זרות ועוינות, כשעיקר הספינות שתקף היו ספרדיות שחזרו עם שלל מה"עולם החדש" באמריקה, שהתגלה רק לפני כמה עשרות שנים.

כנצר למשפחת רבנים וכרב בעצמו, הוא בונה על סיפונו בית כנסת קטן, מקפיד על קלה כבחמורה (מעניין אם הקפיד על שחיטה "גלאט") ואף נוהג לומר שהוא לא מתפרנס מכספי השוד שלו.

בערך באותו הזמן פועל בים גם היהודי "סנאן ראיס", נצר למשפחת מגורשים, שגם הוא כמו דון פאלאג'י שונא את הספרדים. סנאן היה יד ימינו של אדמירל הצי העות'מאני ח'יר א דין המכונה "ברברוסה", והם נלחמים במספר קרבות כנגד הספרדים ושאר מעצמות האזור, כולל ניצחון בקרב נגד הצי של האימפריה הרומית הקדושה.

אחרי אחד הקרבות בנו של סנאן הפליג בים על מנת לחבור לאביו, אולם נפל בשבי בידי הנוצרים ונלקח אל הלורד של אלבה, שהטביל וגידל אותו כנוצרי בחצר המלך.

כששמעו סנאן ראיס ו"ברברוסה" על המעשה הם ניסו לפדות אותו בכסף, אך כשזה לא עזר הם פלשו לאי, ואחרי לחימה קצרה, נאות המלך לשחרר את הילד ולהחזירו אל אביו ואל חיק היהדות.

פיראט יהודי נוסף הוא יעקב קוריאל, שנולד למשפחת אנוסים שבניגוד לשניים הקודמים נשארה בספרד (ככה"נ הם התנצרו אבל חיו כאנוסים). הוא מתקדם להיות קפטן בצי המלכותי הספרד, אך האינקוויזיציה תופסת ומשחררת אותו בבושת פנים מהצבא.

חדור רגשות נקם, הוא מצליח לגרום להרבה מחייליו האנוסים לערוק ובונה צי קטן של 3 ספינות פיראטיות, כאשר משימת חייו היא לאמלל את הצי הספרדי, ובערוב ימיו חוזר יעקב קוריאל בתשובה, עולה לצפת וזוכה להיקבר ליד האר"י.

ואי אפשר לדבר על שודדי ים מבלי להזכיר את הקאריביים- לא פחות מ-21 בתי קברות יהודים יש ברחבי האי. בעקבות גירוש ספרד חלק מהיהודים לא רצו להישאר באירופה או בצפון אפריקה אלא ברחו אל מעבר לאוקיינוס- והתיישבו באי האקזוטי. רבים מהם פנו לעסוק בפיראטיות כאשר המוכר ביותר מביניהם הוא משה כהן הנריקס.

כמו כל אחיו שודדי הים היהודים, גם הוא מונע מרגשות נקם ונשבע לעצמו לגרום לספרדים כמה שיותר נזק. באחת מפשיטותיו הצליח הנריקס לשדוד סכומי עתק של כסף וזהב, במה שנודע כאחד ממעשי השוד הגדולים שנעשו לצי הספרדי בכל מאות שנותיו בים.