"לא קרה דבר כזה בהיסטוריה": ההתמודדות הקשה של היהודים במדינה האירופית העוינת

מאות יהודים בודדים חיים בסלובניה, אך הם חיים ומרגישים היטב את השנאה לישראל, בעיקר מאז פרוץ המלחמה • נשיא הקהילה היהודית: "99% מהתקשורת לא רק פרו-פלשתינית אלא אנטי-ישראלית, יותר גרוע כאן מכל רפובליקה יוגוסלבית לשעבר"

דגל פלשתין מונף מחוץ לבניין הפרלמנט בסלובניה. צילום: AFP

סלובניה הפכה בחודשים האחרונים למובילה באירופה בפעולות נגד ישראל. במאי 2024 הכירה באופן רשמי במדינה פלשתינית ובקיץ אסרה על ייבוא מיישובים יהודיים ביהודה ושומרון ועל סחר נשק עם ישראל - הראשונה באיחוד האירופי לעשות זאת. לפני כשבועיים אף הטילה איסור כניסה על ראש הממשלה בנימין נתניהו לשטחה והכריזה עליו כ"אישיות לא רצויה".

עבור כמה מאות היהודים החיים במדינה, מדובר בהרבה יותר ממהלך פוליטי. "הסלובנים תמיד רוצים להיות בצד החלש, ותפיסת התקשורת ב-40 השנים האחרונות היא של פלשתינים מסכנים וישראל הגדולה והאימפריאליסטית שלקחה להם את האדמה", אומר רוברט ואלטל, נשיא הקהילה היהודית הליברלית בסלובניה, בראיון לאתר "JTA". "אבל עכשיו, בגלל המלחמה, זה יותר גרוע כאן מכל רפובליקה יוגוסלבית לשעבר".

ראש הממשלה בנימין נתניהו. "אישיות לא רצויה" בסלובניה, צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ

"לעולם לא תשמע שישראל הותקפה"

ואלטל, בן 60, מנהל את המרכז התרבותי היהודי ואת בית הכנסת הפעיל היחיד במדינה, הממוקם בבניין בן 500 שנה במרכז לובליאנה. הוא השקיע 1.6 מיליון דולר בשיפוצו לפני כעשור.

"בסלובניה, 99% מהתקשורת לא רק פרו-פלשתינית אלא אנטי-ישראלית", הוא מדגיש. "לעולם לא תשמע שישראל הותקפה על ידי חמאס או חיזבאללה, רק שישראלים הורגים נשים וילדים".

התעלמות ממשלתית ואנטישמיות יומיומית

באפריל 2024 הגיעה משלחת של הקונגרס היהודי העולמי לסלובניה כדי להיפגש עם בכירי הממשלה, אך לדברי ואלטל, התעלמו ממנה לחלוטין. "אף אחד מהממשלה לא בא, ואף אחד לא התקשר אליי - אפילו לא ראש העיר", הוא מספר.

מאיה סמקובליה, מנהלת יחסי הקהילה של הקונגרס היהודי העולמי, מעידה: "לא רק התעלמו מאיתנו. מה שקרה לנו הוא משהו שאף ממשלה אחרת בעולם לא עשתה אף פעם בהיסטוריה הארוכה של הקונגרס". במקום ראש הממשלה, הנשיא, יושב ראש הפרלמנט או שר החוץ, נשלחו רק סגנים ופקידים זוטרים.

הפגנה פרו-פלשתינית בסלובניה, צילום: סעיף 27 א'

באותו מפגש, בלנקה יאמנישק, סגנית ראש משלחת סלובניה לברית הזיכרון הבינלאומית לשואה, שאלה את המשתתפים מה הם עושים "כדי לקדם הפסקת אש ולעצור את הריגת הילדים והרעב בעזה" - שאלה שמהווה אנטישמיות לפי הגדרת הברית עצמה, שמציינת כי קשירת יהודים באחריות קולקטיבית למעשי ישראל היא דוגמה לאנטישמיות.

"עמיתיה היו בהלם גלוי", מספרת סמקובליה. "ברגע שהיא סיימה, החלטתי שנעזוב כמשלחת. קמנו, סיימנו את הפגישה ויצאנו".

"קרובה מאוד לשנות את דעתי"

סופיה חוזבאסיץ', בת 43, מעצבת גרפית ילידת קירגיזסטן שחיה בישראל אך התיישבה בסלובניה לפני תשע שנים, מספרת על אנטישמיות יומיומית. "הבנק סירב לאשר לי ליסינג לרכב כשנודע להם שאני אזרחית ישראלית", היא מספרת.

"אני לגמרי לא מסכימה עם המצב הפוליטי בישראל, ובחרתי לשמור על האזרחות הישראלית ולחיות כאן", היא אומרת, "אבל עכשיו אני מאוד קרובה לשנות את דעתי. אני לא יכולה להפסיק להיות יהודייה".

ואלטל מסכם: "לא עוזר שישראל מעולם לא הקימה שגרירות בלובליאנה - למרות שסלובניה מחזיקה שגרירות בתל אביב כבר 30 שנה". עם זאת, יש תקווה באופוזיציה: ראש הממשלה הסלובני לשעבר ינז ינשה הבטיח שאם יחזור לשלטון, יעביר את שגרירות מדינתו מתל אביב לירושלים ויבטל את ההכרה של לובליאנה בפלשתין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר