סקר חדש שנערך בקרב כ-950 עובדים במוסדות יהודיים ברחבי ארה"ב מגלה תמונה עגומה: פחות מרבע מהנשאלים חשים תקווה בנוגע לעתיד. לשם ההשוואה, בסקרים קודמים 82% מהנשאלים מהציבור האמריקני הכללי אמרו כי הם כן חשים תקווה.
ממצאי הסקר, שנערך על ידי מכון M² לחינוך יהודי חווייתי, מפתיעים בעיקר בשל העובדה שהגורם המרכזי לתחושת חוסר התקווה אינו אנטישמיות או המלחמה בישראל. במקום הראשון צוין "פילוג פנימי בקהילה" - כמעט פי שניים מכל סיבה אחרת. אחריו דורגו "כישלונות מנהיגות", "עוינות חיצונית ואנטישמיות" ו"הקושי לנהל דיון סביב ישראל".
"הדיונים על ישראל - גורם מקטב"
קלייר גולדוואטר, סמנכ"לית אסטרטגיה במכון M², הסבירה כי "נראה שהדיונים על ישראל הפכו לגורם מאוד מקטב במרחבים הקהילתיים. אנשים לא מרגישים בטוחים לומר מה שהם חושבים במקומות העבודה. התרבות הקיימת לא מאפשרת עיבוד ודיון בונה בסוגיות מורכבות".
התגובות לסקר אף אילצו שינוי מהותי בשאלון עצמו. בתחילה נשאלה השאלה: "היכן אתה מוצא תקווה?", אך לדבריו של שוקי טיילור, מייסד ומנכ"ל המכון, התשובות היו כמעט אחידות. אנשים השיבו: "מדוע אתם מניחים שלאנשים בכלל יש תקווה עכשיו?", בעקבות זאת, הוחלפה השאלה ל"האם אתה חש תקווה?".
הסקר נערך בין יולי לאוגוסט, לאחר סבב הלחימה בן 12 הימים בין ישראל לאיראן, "עם כלביא" - אך לפני התמקדות התקשורת העולמית בדיווחים על "רעב בעזה". כעת, פורסם הסקר על רקע מתחים פנימיים שפרצו גם למרחב הציבורי. כך למשל, בתחילת אוגוסט סולקו שני רבנים בריטיים מבמה בעצרת תמיכה בחטופים, לאחר שקראו להפסקת אש - ונתקלו בקריאות בוז מהקהל.
התנגשות ערכים
התופעה, כך מציינים מחברי הדוח, משקפת תופעה רחבה יותר. היא באה לידי ביטוי גם בהתנגדויות פומביות של עובדים בארגונים יהודיים להצגת דגלי ישראל וארה"ב (כפי שקרה במוזיאון המורשת היהודית בניו יורק), וכן במתחים מתמשכים בבתי ספר יהודיים, בבתי כנסת ובקבוצות דיון ברשתות החברתיות.
טיילור עצמו מילא את הסקר והזדהה עם התחושות של רבים מהמשיבים. לדבריו, הקושי נובע מהעימות בין השקפתו המובהקת לגבי ישראל לבין ערכים ותפיסות שמחזיקים חלק מהעמיתים בקהילה, שמקשים על שיח פתוח.
"בתור ציוני נלהב ותומך חזק בישראל, יש פעמים שבהן זה מתנגש עם ערכים פרוגרסיביים מסוימים", אמר. המתח הזה, הוא מסביר, יוצר אתגרים יומיומיים בביטוי דעות ובהתנהלות במקום העבודה. "זה באמת מאתגר", הוסיף.
הנתונים מראים כי שני שליש מהנשאלים מרגישים שהמצב בישראל משפיע על רווחתם האישית, ו-59% מודאגים מאוד מאנטישמיות. עם זאת, רק רבע מהם דיווחו כי האנטישמיות משפיעה באופן ממשי על עבודתם ועל שגרת היומיום שלהם.
הבעת דעה עלולה להעמיק את הקרע
בדוח נכללו ארבע המלצות לארגונים יהודיים: לפתח מנהיגות עקרונית, לספק הכשרה בניהול דיאלוג, להבליט את תרומת הארגון ולחזק את הזהות והתחושה הקהילתית. "יש ליצור תרבות שבה אנשים יכולים לעבד את תחושותיהם, להרגיש בטוחים לומר את דבריהם ולקיים דיון בונה", אמרה גולדוואטר.
עם זאת, היא הצביעה על פרדוקס. "מצד אחד, ברור שאנשים רוצים בהירות מוסרית ממנהיגיהם. הם רוצים שיאמרו משהו ברור ובעל משמעות. מצד שני, כשמנהיגים מביעים עמדה שלא מתיישבת עם דעתם - הדבר עלול רק להעמיק את הקרע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו