"האנטישמיות כאן היא בעיה עמוקה": הקהילה היהודית במדינה האירופית מרימה ראש?

במשך שנים חיפשה איבט מרצבאכר, ילידת פרו, את עקבות משפחתה שנעקרה מבסרביה - חבל ארץ אירופי היסטורי. החיפוש האישי הוביל אותה לעיירה אדינץ שבצפון מולדובה - ולבסוף גם לקבר של סבתא רבתא שלה, רחל קויפמן, שנפטרה ב-1921. החוויה הזו הייתה עבורה נקודת מפנה: היא הקימה את "LivingStones", עמותה שווייצרית שמובילה פרויקטים לשימור בתי עלמין יהודיים ברחבי מולדובה ולחינוך נגד אנטישמיות.

הצורך במיזמים כאלה בולט במיוחד. בסקר שפורסם ב-2024 ובו השתתפו כ-1,000 נשאלים מולדביים, כמעט מחציתם הודו כי אינם מחבבים יהודים, וחלקם אף הביעו עוינות גלויה. "האנטישמיות במולדובה היא בעיה עמוקה", התריע הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA) ויו"ר מרכז רבני אירופה (RCE). לדבריו, שינוי אמיתי חייב להתחיל בחינוך, אחרת "הדור הבא ימשיך לשאת עמו את נגיף האנטישמיות".

היסטוריית האנטישמיות במולדובה ארוכה וכואבת: מהפוגרום בקישינב ב-1903, דרך רצח עשרות אלפי יהודים בשואה, ועד מקרים עדכניים של השחתת מצבות. לאחרונה עורר ספר לימוד חדש סערה, כשלטענת הקהילה היהודית הוא מציג באור חיובי את משטר אנטונסקו - שהיה שותף פעיל בהשמדת יהודי האזור.

לצד הקשיים, הקהילה היהודית המקומית - המונה כיום כ-5,000 איש - ממשיכה לפעול. בבירה קישינב פועלים ארבעה בתי כנסת, וישנם מוסדות חינוך יהודיים וארגוני סיוע. ארגון הג'וינט, למשל, מעניק מזון, תרופות ותמיכה ליותר מ-2,000 קשישים ולמאות משפחות.

במקביל, יחסי ישראל-מולדובה הולכים ומתהדקים: השנה נפתחה לראשונה שגרירות ישראל בקישינב, ושר החוץ גדעון סער אף ביקר במדינה, בה נולדו בין היתר מאיר דיזנגוף - ראש העיר הראשון של תל אביב - והמלחין שמואל כהן, מחבר לחן "התקווה".

עבור מרצבאכר, השיקום והשימור הם שליחות אישית ולאומית גם יחד. "כשמצאתי את הקבר של סבתא-רבתא שלי והנחתי עליו אבן, זה היה אחד הרגעים המאושרים בחיי", סיפרה לאתר "JTA", "אבל מעבר לכך - זה גם להחזיר קול וזיכרון לקהילה שלמה שנכחדה, ולהבטיח שהאמת ההיסטורית לא תיעלם".