מ"ירושלים דליטא" - לטרגדיות, הרס ותקומה: מה נשאר מהלב הפועם של ההשכלה היהודית?

וילנה, בירת ליטא הידועה גם כ"ירושלים דליטא", הייתה במשך מאות שנים אחד המרכזים התוססים, המשפיעים והחשובים ביותר של התרבות והרוח היהודית בעולם. קורותיה של הקהילה היהודית בעיר הן סיפור מרתק של פריחה רוחנית, יצירה אינטלקטואלית, וגם של טרגדיה והרס.

הקהילה היהודית התבססה בווילנה כבר במאה ה-16, ומאז ועד שנות ה-40 של המאה ה-20 גדלה ושגשגה באופן מרשים. העיר הפכה ללב הפועם של ההשכלה היהודית, חסידות ליטא, ותנועת המוסר. היא משכה אליה רבנים, למדנים, ויוצרים, ואת אלה שבאו ללמוד וללמד בבתי המדרש והישיבות המפורסמות. אישיות המפתח שהטביעה את חותמה על העיר הייתה הגאון מווילנה, ר' אליהו בן שלמה זלמן קרמר (1720–1797), שהנהגתו הרוחנית והתנגדותו לחסידות עיצבו את עולם התורה הליטאי למשך דורות.

עד מלחמת העולם השנייה, הקהילה היהודית היוותה כשליש מתושבי העיר. בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, וילנה הייתה מרכז עולמי לשפה וספרות היידיש. היא הייתה ביתם של סופרים, משוררים ואמנים רבים, ובה נוסד המכון המדעי היהודי ייווא (YIVO) ב-1925, שהוקדש לחקר תרבות היידיש.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש העיר על ידי הנאצים ב-1941, הגיע הקץ לחיי הקהילה המפוארים. רוב יהודי וילנה נרצחו על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה הליטאים ביער פונאר הסמוך לעיר. כ-70,000 יהודים נרצחו במקום, והקהילה המפוארת של "ירושלים דליטא" כמעט ונכחדה לחלוטין. בתי הכנסת נהרסו, בתי המדרש הוצתו ומוסדות התרבות היהודיים נבזזו.

לאחר השואה, שרדו בווילנה יהודים בודדים. חלקם חזרו מגלות בברית המועצות או ממחנות הריכוז, אך הקהילה שבה חיו ופעלו במשך מאות שנים לא שבה עוד לקדמותה. בתקופה הסובייטית, החיים היהודיים היו כמעט בלתי אפשריים בשל מדיניות הדיכוי הדתית והתרבותית.

כיום, הקהילה היהודית בעיר מונה כ-3,000 איש. היא קטנה מאוד ביחס לגודלה ההיסטורי, אך פעילה ומנסה לשמר את מורשתה העשירה. הקהילה מקיימת חיים דתיים בבית הכנסת היחיד ששרד - בית הכנסת הכוראלי של וילנה. בית הכנסת, המכונה "טהרת הקודש", הוא כיום היחיד הפעיל בליטא. מבנה ייחודי זה משמש לא רק כמקום תפילה, אלא גם כמרכז הקהילה היהודית המקומית. בראש הקהילה עומד כיום שמואל יתום, המשמש בתפקיד כפול: כנשיא הקהילה וכיושב ראש הקהילות היהודיות הדתיות בווילנה. בנוסף לתפקידים אלו, הוא משמש גם כחזן בית הכנסת, ומנהיג את התפילות באופן קבוע.

קהילת בית הכנסת מונה כאלפיים חברים רשומים, המשלמים דמי חבר שנתיים. תרומתם הכלכלית והרוחנית של חברים אלה מאפשרת את קיומו ופעילותו השוטפת של בית הכנסת, ותורמת לשימור המורשת היהודית בעיר ובמדינה כולה. הפעילות המתקיימת בבית הכנסת מהווה עדות לחוסנה של הקהילה היהודית בווילנה ומהווה מוקד משיכה למבקרים מכל רחבי העולם המעוניינים ללמוד על ההיסטוריה היהודית המפוארת של העיר.

חינוך ומסגרות קהילתיות

הקהילה היהודית בווילנה ממשיכה לפרוח, והדבר ניכר לא רק בפעילות בית הכנסת, אלא גם במסגרות חינוך ודת נוספות התומכות באורח החיים היהודי. בווילנה פועל בית ספר יהודי, הנהנה מתמיכתה של הסוכנות היהודית וממשלת ליטא. במוסד חינוכי זה לומדים הן ילדים יהודים והן תלמידים שאינם יהודים, מה שמבטא את השתלבותו של המוסד במרקם החברתי המקומי. בנוסף, פועל בעיר גן ילדים יהודי, המשמש כבסיס חינוכי ראשוני לדור הבא.

שירותי הדת בעיר נשענים בעיקר על תשתית קיימת ועל סיוע חיצוני. מקווה פעיל זמין בבית חב"ד המקומי. לאחרונה, הושגו האישורים הדרושים לשיפוץ וחידוש המקווה הקיים בבית הכנסת, מה שיספק מענה נוסף לצרכי הטהרה של הקהילה.

אף שאין מסעדה או חנות כשרה קבועה, ניתן להזמין מוצרים כשרים באינטרנט. עבור תיירים ושומרי שבת, בית חב"ד מספק ארוחות כשרות, שאף ניתן להזמין מראש ישירות לבתי מלון. בתחום השחיטה, מגיעים שוחטים מישראל כשלוש פעמים בשנה כדי לבצע שחיטה בכפרים מרוחקים בליטא, וניתן לתאם עימם מראש רכישת בשר כשר. שירותי ברית מילה אינם זמינים באופן קבוע במקום. בעת הצורך, נהוג להביא מוהל מישראל או מארצות הברית כדי לבצע את הטקס. ניתן למצוא גם בעיר את המוזיאון היהודי ע"ש גאון מווילנה, המציג את ההיסטוריה העשירה של הקהילה היהודית בליטא.

בשנים האחרונות ובמיוחד לאחר ה-7 באוקטובר ניכרת עלייה בתופעות אנטישמיות בווילנה. תופעות אלו מתבטאות במעשי ונדליזם וגילויי שנאה. נשיא הקהילה יתום, נאלץ להתמודד באופן אישי עם אירועים כגון קללות, הצתת דגל ישראל וניפוץ חלונות, המעידים על האקלים המתוח. למרות חומרת המעשים, ועל אף שנשלחים מכתבי תלונה בעניין, התגובה הממשלתית נתפסת כבלתי מספקת, מה שמציב אתגר ביטחוני בפני הקהילה.

בניגוד לאקלים החיצוני, בתוך הקהילה שוררת אחדות מרשימה. הקהילה היהודית הדתית, בראשותו של יתום, פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם הקהילה החילונית. קהילה זו, הפועלת במקביל, פעילה במיוחד ומציעה מגוון רחב של פעילויות תרבותיות וחברתיות, הכוללות הרצאות, ערבי שירה וסדנאות.

אחת היוזמות המרשימות של הקהילה החילונית היא לקיחת אחריות כלפי בני הגיל השלישי. במסגרת יוזמה זו, הקשישים זוכים לסיוע מקיף בחינם וללא תשלום וללא קשר למעמדם הכלכלי. הסיוע כולל שוברי מזון ותרופות, שירותי ניקיון וטיפול, סיוע בקניות וטיפולים רפואיים, המאפשרים להם לחיות בכבוד ובביטחון.

מן הצד השני, מר יתום מציין בעיה לא פשוטה שהקהילה מתמודדת מולה ממש בימים אלה וזה עזיבתם של צעירי הקהילה. שילוב הכוחות בין הקהילות השונות משקף מנגנון של תמיכה הדדית וסולידריות, המעניק ביטחון לחברי הקהילה ומחזק את חוסנה מול האתגרים החיצוניים.

למרות האתגרים, ישנם סימנים של התחדשות. ליטא פועלת להנצחת הזיכרון היהודי ולשיקום אתרים היסטוריים. שרידי בית הקברות הישן, שעמד במקום שבו נבנה אולם הקונגרסים, זוכים להכרה הולכת וגוברת, ומתקיימים דיונים על שימורם ושיקומם של שרידי הגטו.

בסופו של דבר, בעוד ש"ירושלים דליטא" כפי שהייתה פעם אינה קיימת עוד, מורשתה הרוחנית נשארת חיה בזכות הקהילה הקטנה, אך הנחושה, הממשיכה לשמר את הניצוץ היהודי בליטא.

אילת מאמו שי הינה אשת עסקים, יו"ר לשכת המסחר גיברלטר ישראל, מרצה בינלאומית, סופרת וחוקרת קהילות יהודיות ברחבי העולם.