בלב העיירה ההיסטורית סיגישוארה שברומניה, ליד מקום הולדתה של הדמות האגדית "דרקולה", ניצב בית כנסת נטוש מ-1984. הבניין המרשים שנבנה בשנת 1903 שירת פעם קהילה של כ-200 משפחות יהודיות, אך השואה גבתה את חייהם של רובן, והמעטים ששרדו את מלחמת העולם השנייה עזבו בסופו של דבר לישראל.
הסיפור של העיירה משקף במידה רבה את מצבה של יהדות רומניה כולה: קהילה שהייתה פעם ענקית ומשגשגת הפכה לקומץ קטן של יהודים. עורך הדין רדיקנו, שהיה היהודי היחיד שנשאר במקום, נפטר ב-2009.
בכתבה שפורסמה השבוע בסוכנות הידיעות היהודית "JTA", נמסרו הנתונים הבאים: מתוך 19 מיליון תושבי רומניה, נותרו היום רק כ-2,500 יהודים. זאת לעומת שיא של 800,000 יהודים בשנות ה-30, שהפכו את הקהילה הרומנית לרביעית בגודלה בעולם.
השפעת המלחמה בישראל על הרחוב הרומני
כמו במדינות רבות בעולם, מלחמת חרבות ברזל הביאה לעלייה באנטישמיות גם ברומניה. "ישנה החמרה ברורה", מזהיר אלכסנדרו מוראו מהמפלגה הלאומית הליברלית, "בניגוד למערב אירופה עם הקהילות המוסלמיות הגדולות, כאן האנטישמיות נובעת משורשים עמוקים מהעבר".
דוד סולומונוביץ', תלמיד בן 18 שלומד בבית ספר יהודי יוקרתי במדינה, מתאר כיצד מאז 7 באוקטובר קוראים לו בשמות פוגעניים ואף איימו עליו בסכין. "אני משאיר בבית את שרשרת המגן דוד שהייתי רגיל לענוד", הוא מספר.
עוד פורסם ב-"JTA", כי מחקרים מראים שרק 20% מהרומנים יודעים על השואה או על תפקיד המשטר הנאצי של ראש ממשלת רומניה בזמן מלחמת העולם השנייה, יון אנטונסקו. בינתיים, כפי שמדגיש אלכסנדרו פלוריאן מהמכון לחקר השואה, "הרשתות החברתיות - פייסבוק, טיקטוק וטלגרם - הפכו לזירה עיקרית להפצת שנאת יהודים".
הבחירות לנשיאות רומניה בשנת 2024 העלו חששות כבדים עם הופעתו של קלין ג'ורג'סקו - מועמד קיצוני המעריץ את התנועה הלגיונרית האנטישמית מהעבר. בית המשפט הרומני החליט לבטל את הבחירות בטענה להשפעה זרה מרוסיה.
בסיבוב החוזר של מאי השנה זכה ניקושור דן, ראש עיריית בוקרשט לשעבר, שגבר על ג'ורג' סימיון עם 54% מהקולות. "זהו ניצחון משמעותי לדמוקרטיה", מסביר מוראו, "אבל 5.3 מיליון אזרחים בחרו במועמד קיצוני ואלים. זה קונה לנו זמן, אבל לכמה שנים?".
נקודות אור בתוך החשכה
עם זאת, יש מקום לאופטימיות זהירה. גילברט שיים, גבאי בית הכנסת הכוראלי המפואר בבוקרשט, מעריך שכ-20 מתוך 80 בתי הכנסת במדינה עדיין פעילים. שבת שבת מתכנסים 30-40 מתפללים, ובחגי תשרי מגיעים עד 300 איש. "אני מאמין בעתיד מבטיח", הוא אומר. "יישארו פה יהודים מקומיים, ויגיעו יותר ויותר ישראלים לבקר". הישראלים אגב, מהווים את קבוצת התיירים השנייה בגודלה ברומניה אחרי הגרמנים.
פרויקט המוזיאון הלאומי ליהדות רומניה, שעתיד לקום בעלות של 50 מיליון דולר ולהיפתח ב-2029, אמור לחנך את הציבור על ההיסטוריה היהודית ועל השואה - חינוך שהוא קריטי במיוחד כשרק חמישית מהאוכלוסייה מכירה את הנושא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו