מי שלא היה בבית הכנסת בפאריס, לא יבין

יש רגעים המתרחשים לנגד עינינו, שאותם קשה להעביר באמצעות משיכת עט או בהקשה על מקלדת פלסטיק. רגעים נשגבים, נדירים, מרגשים עד דמעות, המציפים את המביט בהם ברגשות עזים. רגע אחד כזה היה כשנער צעיר - נראה בערך בן 14, אולי 15 - ניגש לראש הממשלה מייד אחרי נאומו בבית הכנסת ויקטואר ביום ראשון בערב בפאריס, והתייפח בבכי על חזהו.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הנער, שמשפחתו ביקשה לא לפרסם את שמו ותמונתו, איבד את אחיו שלושה ימים קודם לכן בפיגוע החטיפה בסופר היפר כשר. נתניהו חיבק אותו בחום אבהי וליטף את ראשו במשך דקות ארוכות. הנער, ואביו שעמד בסמוך, לא מצאו מילים להודות לנתניהו על החלטתו לבוא לביקור בפאריסבזמניה הקשים ביותר של הקהילה היהודית במקום בדור האחרון.

מי שלא מבין מדוע היה צריך נתניהו להגיע לביקור החטוף בפאריס, תוהה למה היה חייב "להיתקע" פה אחרי ששני שרים כבר אישרו את השתתפותם, ומלין על בזבוז הכספים הכרוך בכך - מספיק היה לו להעיף מבט חטוף אחד בעיניהם של יהודי פאריס בזמן נאומו בבית הכנסת כדי להבין מייד את התשובה.

האמת המרה היא כי היהודים בפאריס ננטשו. למרות המילים היפות והנמלצות של פרנסואה הולנד ושריו, התחושה היא כי ממשלתם זנחה אותם. גם העם הצרפתי אינו שש לעסוק בהם ולהביע הזדהות.הפגנת המיליוניםעסקה בעניין היהודי רק בשוליים שבשוליים; כל השלטים והחולצות שהודפסו לקראת האירוע התייחסו רק לפיגוע בעיתון הקריקטורות. "כולנו שארלי", הם קראו. אף אחד לא אמר "כולנו היפר כשר".

מפגינים מול המרכול שבו אירע הפיגוע // צילום: GettyImages

וזה לא מקרי. לצרפת ולראשיה נוח לדבר על הפיגוע נגד חופש הביטוי והדמוקרטיה ולהציג את המתרחש כמלחמה של "הקיצוניים"נגד "החופשיים".

אבל זו לא האמת. זה לא יותר מהמשך המדיניות האירופית הקלאסית המתמשכת של טמינת הראש בחול. אין להתפלא, אם כן, שביקורו של נתניהו לא היה הדבר הכי נוח לממשלה הצרפתית. מה הם צריכים את כאב הראש הזה, של מי שבא לעשות בלאגן עם האמת?

היהודים עכשיו הראשונים להבין את זה. שנים שהם סובלים מהטרור האיסלאמי שפושה בעריהם, בעיקר בפאריס, ונראה שכבר התרגלו להסתיר את יהדותם, ללכת בלי כיסוי ראש, להתפלל בהיחבא ולהגן על מוסדות החינוך של ילדיהם כמועל מבצרים.

אבל עם כל הכבוד להזדהותם עם הממשל וקרבתם ארוכת השנים לראשי המדינה, תחושת הנטישה שחוו אחרי הפיגוע המחריד היא, כך נראה, הקש האחרון. את הצריבה והמחנק בגרונם הצליח לעמעם מעט רק נתניהו. להפיח בהם חיים. לשדר להם מסר חזק שיש מי שלא ינטוש אותם. שהצרפתים אולי איכזבו, אבל היהודים יישארותמיד מאוחדים.