"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
צלילים של "התקווה": שוחזר הקונצרט החשאי מגטו קובנה
תחת מעטה חשאיות, נוגן בגטו קובנה ב-1943 קונצרט ציוני • לאחר שתווי המנגינות שהוטמנו במהלך האקציה נמצאו, הוא שוחזר ביד ושם
הקונצרט המשוחזר // צילום: צחי מרים

צלילים של "התקווה": שוחזר הקונצרט החשאי מגטו קובנה

תחת מעטה חשאיות, נוגן בגטו קובנה ב-1943 קונצרט ציוני • לאחר שתווי המנגינות שהוטמנו במהלך האקציה נמצאו, הוא שוחזר ביד ושם

יורי ילון
, עודכן

אחרי שנוגן במחשכים לפני 75 שנה, בוצע ביום שני במלואו "קונצרט שכולו תכלת". השחזור, שהתרחש באנדרטת הלוחמים והפרטיזנים ביד ושם, הוא של קונצרט ציוני חשאי שניגנה תזמורת שפעלה בגטו קובנה שבליטא בשנת 1943. כמו בעבר, הסתיים הקונצרט המשוחזר בשירת "התקווה".

שחזור הקונצרט התאפשר בזכות חוקר גטו קובנה רמי נוידרפר, שמצא במקרה את תוכנית הקונצרט ואת תווי המנגינות שהוטמנו באדמה במהלך אקציה בגטו. בקונצרט צפו גם בתו, נכדתו ונינתו של מיכאל (מישה) הופמקלר, שהיה המנצח של הקונצרט. הופמקלר שרד את גטו קובנה וגם את מחנה הריכוז דכאו, עלה לארץ ונקבר בישראל.

עינת גינזבורג־אזולאי, נכדתו, סיפרה ל"ישראל היום": "התרגשתי מאוד. כל מה שראיתי בתמונות קם לתחייה בקונצרט הזה. דמיינתי את סבא שלי כשראיתי את המנצח של הקונצרט. הכי ריגשה אותי שירת 'התקווה' בסיום. זה היה מצמרר שהיה להם את הכוח הזה בתוך התופת שבה הם היו בגטו".

עיון בחומרים ומחקר מעמיק העלה כי ב־24 ביולי 1943 נערך הקונצרט בבניין בגטו קובנה ששימש את ישיבת סלובודקה. הקונצרט היה ייחודי מאחר שכולו היה על טהרת השפה העברית ואחד מיוזמיו כינה אותו "קונצרט שכולו תכלת".

תזמורת הגטו כללה כ־30 נגנים, נגניות וכן זמרות, זמרים וקריינים, רבים מהם שוטרים. במשך יותר משנה ערכה התזמורת יותר מ־80 קונצרטים, לרוב בסופי שבוע. המועד הנבחר לביצוע הקונצרט הציוני היה המועד לציון יום פטירתם של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל ושל המשורר חיים נחמן ביאליק.

תוכנית הקונצרט, שבו השתתפו מיטב הנגנים היהודים, שהיו מבכירי המוזיקאים בליטא לפני המלחמה, כללה שירים מארץ ישראל ומנגינות יהודיות ידועות. "בסוף 1942 החלו להסתובב שמועות בגטאות כי קמה מדינת יהודים בארץ ישראל. אז אמנם היו אלו רק שמועות, אך קיומו של קונצרט ציוני בתקופה זו מבטא משאת נפש חזקה מאוד", הסבירה חוקרת גטאות מזרח אירופה במכון הבין־לאומי לחקר השואה ביד ושם, ד"ר לאה פרייס.

תוכנית הקונצרט איחדה את הקבוצות השונות שפעלו בגטו באותם ימים והציגה תוכן ציוני ומלכד. בין השירים שנוגנו היו "שיר העמק" ו"שיר מעפילי בית"ר". כמו כן, נוגנו מנגינות יהודיות מזרח־אירופיות וכן מחרוזת מנגינות שנתפסו בעיני היהודים בגטו כמנגינות תימניות.

למרות הקונצרט הייחודי, היו כאלה שלא ראו באהדה קיום אירועים שכאלה בתקופה כה אפלה. "היו בין תושבי הגטו מי שלא קיבלו את קיום הקונצרטים בהבנה", הבהירה פרייס, "שאלו 'בשביל מי אנחנו עושים את זה - בשביל הגרמנים?' שכן גם הם היו מגיעים לעיתים לקונצרטים".

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...