נביאי שקר והחטא ועונשו: הסיפורים החתרניים ביותר בתנ"ך

הסיפור המוזר של הכניסה לארץ

סיפור הכניסה לארץ הוא סיפור משונה במיוחד. יש בו אישה זונה שמצטטת פסוקים משירת הים, שני מרגלי חרש שמתגלים מייד, ובאופן די מביך, מרגל בדימוס, שיודע דבר או שניים על משימות ריגול שמסתיימות באסון, ובכל זאת שולח את אנשיו, וגם עיר אחת, יריחו, שכלל לא נכבשת בקרב אלא במעשה ניסים - ולכן לא ברור למה לשלוח אליה מרגלים. תמיהה על גבי תמיהה, שלא מותירות מקום לספק: מדובר בתעלומה שיש לפצח כדי להבין מדוע הפרק המוזר הזה, מדוע הסיפור הלא מחמיא הזה, הוא הפתח שדרכו נכנסים לארץ המבוטחת? אורית אבנרי מנתחת.

מי אמר שהכל לטובה?

מהו אלוהים בשבילכם? דמות מיטיבה? משגיחה? האם יצא לכם לומר פעם "כל מה שה' עושה – לטובה"? תפיסה זו של אלוהים היא התפיסה השלטת בקרב מאמינים וכופרים כאחד. גם מי שאינו מאמין, מניח שהאל הוא דמות מיטיבה, המספקת למאמין בטחון. כך עולה גם מחלקים נרחבים במקרא.

לאורך המקרא כולו אלוהים מתערב בטבע ובהיסטוריה לטובת בחיריו: פוקד עקרות, רופא חולים, מכה באויבים, קורע את הים... המשורר בספר תהלים מביע בטחון בכך שה' יושיע אותו ויגאל אותו מייסוריו, וספרות החכמה רואה בייסורי הצדיק אקט חינוכי הנועד לטובתו של האדם. ואולם, ספר איוב מעמיד סימן שאלה גדול על הנחות אלה. בעוד רעיו של איוב מציגים את התפיסה המקובלת של האל, איוב, במצוקתו, מערער על כמה מאמיתות היסוד של תפיסת האלוהים במקרא. איוב תוהה האם אלוהים פועל מתוך מוטיבציה חיובית, האם יש אלמנט מוסרי בפעולותיו, ומעלה את האפשרות שאלוהים פועל מתוך תאוות כוח ושליטה.

בשיעורה של רחלי פריש נבחן את אחת הפסקאות הבולטות המערערות על התפיסה המיטיבה של אלוהים, נעמיק בטענותיו של איוב, ונשאל כיצד ייתכן שפסקאות חריגות אלו נכללו במקרא.

חידת מעשה המרכבה

הנביא יחזקאל רואה בנבואתו את המרכבה האלוהית - עם חיות הקודש, האופנים, החשמל, כיסא אבן הספיר, ולבסוף לא פחות מאשר "מראה דמות כבוד ה'!". מראה זה, שמכונה "מעשה המרכבה", הפך להיות שם קוד לתוכן העולם המיסטי היהודי, עולם הסוד, שרק החכם המבין יכול להבינו ולדורשו, וגם לו צפויה סכנה.

אבל מה באמת ראה יחזקאל? לרד"ק, ר' דוד קמחי, שחי במאות ה-12-13 בפרובאנס, יש הסבר חידתי לא פחות: "וראה יחזקאל בנבואתו מה שראה שלמה בחכמתו". 

למה מתכוון הרד"ק? מהי אותה חכמת שלמה שראה יחזקאל בנבואתו? ומה הקשר בין שלמה המלך, הבונה הכביר של בית המקדש הראשון, ליחזקאל הנביא של סוף ימי בית זה? מוזמנות ומוזמנים להצטרף למסע אל פתרון כתב החידה עם אלקנה שרלו.

נביא אמת, על באמת

בתקופת התנ"ך, לכאורה לא היה מקום לספקות דתיים: היו נביאים, והיה את מי לשאול. אמנם לא תמיד הקשיבו להם, אבל לפחות אפשר היה לדעת בוודאות מה אלוהים רוצה. האמת? לא בדיוק. מתברר שבכל זאת המצב לא היה כל כך פשוט: היו גם נביאי שקר, שהתנ"ך מתמודד איתם בהרחבה ובפירוט.    

אז מהם הקריטריונים להבחנה בין אמת לשקר בנבואה? האם נביא שקר יודע בכלל שהוא נביא שקר? והאם יש מצבים שבהם עדיף דווקא לא לדעת את האמת?  סיפורו המוזר והמפתיע של הנביא מיכיהו בן ימלה, העומד לבדו מול ארבע מאות נביאים אחרים, מעורר מחשבות חדשות על אמת ושקר, על דת ועל פוליטיקה, על אלוהים ועל בני אדם. אריאל סרי-לוי צולל לעומק הנושא.

האם המרידה באל משתלמת?

סיפור גן עדן בספר בראשית הוא לכאורה סיפור פשוט על החטא ועונשו, אדם וחווה אוכלים מן הפרי האסור, ובשל כך הם נענשים בעונשים שונים ומגורשים מגן העדן. אבל מתחת לפרשנות הפשוטה הזו, מסתתרת שאלה גדולה.  

אכילת פרי עץ הדעת הביאה את הזוג הראשון להתפתחות של הכרה מוסרית וליכולת שיפוט אתית. "הן האדם היה כאחד ממנו, לדעת טוב ורע". אומר אלוהים. איך זה שדווקא המרי והמרד במצווה האלוהית, מביא את האדם להתקדמות מוסרית ואישית? ישראל קנוהל מנתח.