"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פסק הלכה: מותר לאכול בשר מעבדה – עם חלב

שורה של רבנים, בהם רב תנובה ומספר רבני ערים, קבעו כי בשר שיוצר במעבדה הוא "פרווה" ולכן מותר לאכול אותו עם מוצרי חלב • "על אף דמיון חיצוני מסוים של המוצר הסופי למוצרים בשריים, הוא אינו שונה מהותית מתחליפי בשר צמחיים שקיימים בשוק", קבעו

,עודכן
0השמעה
בשר שיוצר במעבדה, צילום: רויטרס

רבנים פרסמו בסוף השבוע פסק הלכה, במסגרתו קבעו כיבשר שיוצר במעבדהמתא לא בשרי, אינו נחשב כבשר, ומותר לאכול אותו עם מוצרי חלב. בנייר עמדה, שעליו חתומים בין היתר רב תנובה, הרב זאב ויטמן וראש כשרות צהר הרב אורן דובדבני, לצד הרב דוד סתיו, הרב יובל שרלו, הרב אהרן כ"ץ, הרב משה ביגל ורבנים נוספים, נקבע כי תהליך הייצור של הבשר החדש מבטל את מעמדה ההלכתי.

"בתחילת הדרך, תהליך הייצור של בשר ממין זה התבסס על תאים שנלקחו מבעלי חיים בחייהם", כתבו הרבנים. "גדולי הפוסקים נחלקו אם תהליך ההפקה והשכפול של התאים מבטל את מעמדם ההלכתי, הן לעניין איסור אכילתם והן לעניין החשבתם כ'בשר'. לא נכריע כאן בשאלה זו", הסבירו.

"בשנים האחרונות החלו להתפתח שיטות חדשות להכנת בשר במעבדה על בסיס תאים שאינם בשריים: באחת מהן נלקחים התאים מתוך טרום-עובר שנמצא בביצה מופרית, באחרת נלקחים התאים מתוך טרום-עובר שנלקח מפרה".

"בהלכה נקבע כי מעמדה של ביצת תרנגולת מופרית הוא 'כשר פרווה' ונראה שהוא הדין לטרום-עובר שנלקח מן הפרה. משום כך, מוצרים שמבוססים על תאים אלו וגדלים על מצע צמחי – מעמדם הוא 'כשר פרווה' גם אם מדובר בתאים זהים, בהרכבם ובתכונותיהם, לתאי שומן או שריר שגדלים בטבע", הבהירו. "על אף דמיון חיצוני מסוים של המוצר הסופי למוצרים בשריים, הוא אינו שונה מהותית מתחליפי בשר צמחיים שקיימים בשוק. לכן יש להתיר לבשלו ולאוכלו עם מוצרי חלב, ואין בכך משום 'מראית עין'".

סיוג אחד נכתב בנייר העמדה. אחד החותמים המשמעותיים על המכתב – הרב אריה שטרן, רבה לשעבר של ירושלים, סובר כי אין לבשל את המוצר בחלב משום מראית עין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר