חלקים רחבים מהציבור היהודי שומרים, כך על פי הסקרים, על חלקים שונים מהמסורת היהודית. חלקנו אוכלים כשר אבל מחללים שבת, אחרים ישמרו על שבת ולא יקפידו על כשרות. חלקנו מדליקים נרות או משתתפים בתפילות יום כיפור וסדר פסח אך מוותרים לעצמנו בתחומים אחרים. ואז נשאלת השאלה – האם אדם צריך לברך על אוכל לא כשר? האם אדם מסורתי שמבלה במלון הכל כלול בטורקיה או בטרק בדרום אמריקה, ולא מקפיד על אכילת אוכל כשר, צריך לברך על האוכל.
הרב יוני לביא מתייחס בחיוב לשאלה, שנובעת מרצון לקיים מצוות, אך מסביר שלמעשה אין אפשרות שכזו. "עמית ותומר הם שני דתיים לשעבר שגרים ביישוב בשומרון", הוא מדגים באמצעות סיפור שקרה. "בכל ליל שבת הם נוסעים לתל אביב כדי לבלות במועדונים. 'זה העונג שבת שלנו', הם אומרים. בדרך לעיר הגדולה הם כפר ערבי עוין שתושביו פיתחו תחביב מוזר של השלכת סלעים על מכוניות ישראליות חולפות ולכן השניים מקפידים לומר תפילת הדרך בכוונה ברגע שהסובארו שלהם יוצאת משער היישוב".
"כשהם שאלו אותי מה דעתי בעניין אמרתי להם שהרצון שלהם להתפלל בהחלט חיובי. כרב, משמח אותי לראות שגם יהודי שנוסע בשבת לא מאבד את האמונה באלוקים. ובכך זאת, האם ההלכה בעד תפילה על מעשה שנחשב כעבירה? התשובה היא: תלוי במה מדובר".
"בתקופת השואה, למשל, שאלו יהודים מגטו ורשה האם צריך לברך על אכילת בשר סוס. הנאצים הרעיבו את הגטו למוות ופה ושם הצליחו יהודים להגניב בשר טרף מהחלק הפולני של העיר ומי שרצה לשרוד נאלץ לאכול אותו. ההלכה במקרה הזה היתה חד-משמעית: צריך לברך על הבשר הטרף כיוון שיש באכילתו מצווה גדולה: פיקוח נפש. התורה קובעת "וחי בהם" (ויקרא יח,ה) וקדושת החיים היא ערך עליון ביהדות. המקרה שלנו שונה. במצב רגיל יהודי שנאמן להלכה צריך לאכול כשר ולשמור על קדושת השבת. להתנהג באופן שסותר חזיתית את ציווי של אלוקים ולהגיד לו על זה תודה רבה או 'תעשה טובה ותשמור עלי בדרך' זוהי התנהגות מוזרה שלא לומר עקומה, שגם עלולה ליצור בלבול ותחושה מוטעית של הצדקה מסוימת של המעשה שהרי בירכתי או התפללתי עליו. לכן, הרצון לשמור על קשר עם אלוקים בכל זמן ומצב – הוא נהדר. אך צריך לעשות זאת בדרך ישרה וללא סתירות פנימיות", אומר הרב לביא.
תברכו על האוכל הכשר // צילום: גטי אימג'יס
הרב שלמה הכט, דובר ארגון רבני בית הלל, מסביר שיש לחלק גם בחו"ל בין אוכל כשר לאוכל לא כשר. על האוכל הכשר יש לברך, ועל מה שלא אסור לברך מכיוון שמדובר בעלבון כלפי הבורא שציווה על הברכה רק במקרה של אוכל כשר בלבד.
"יש פעמים רבות שאכילה היא מעשה של עבירה: אם האוכל אינו כשר, אם אוכלים בזמן שאסור לאכול בו (למשל אדם בריא ביום כיפור), אם אוכלים אוכל גנוב, וכדומה. במילא מי שעושה עבירה בעצם מעשה האכילה אינו יכול לברך. זה נראה כעלבון כלפי הקדוש ברוך הוא, ההפך מהשבח של הברכה. כמובן, מי שאוכל מאכלים שאינם כשרים בגלל צורך בריאותי כלשהוא (בגלל מחלה, או בגלל שאין לו דרך להשיג אוכל אחר וחייו בסכנה) אז האכילה מותרת ולרוב הדעות עליו לברך עליה. אפילו מי שבירך בטעות על מאכל וגילה לאחר הברכה שהמאכל אינו כשר או אסור לו באכילה (חלבי בסוף סעודה בשרית, למשל) לא יאכל את המאכל למרות שבירך עליו. וכמובן, מי שאכל חלילה מאכל לא כשר לא יברך עליו ברכה אחרונה".
"ישנם אנשים רבים השומרים על חלק מההלכות, או שהם בתהליך של תוספת שמירת מצוות – חזרה בתשובה. מי שקיבל על עצמו לברך, אבל עדיין אינו אוכל כשר. האם יברך? נראה לי שההלכה שלא לברך על מאכלים שאינם כשרים עדיין תקפה. אמנם, רוב האוכל שאנחנו אוכלים יום יום הוא כשר, ובהחלט אפשר ברך עליו. כלומר – גם מי שעדיין לא אוכל תמיד רק אוכל כשר, טוב שיברך על המאכלים הכשרים שהוא אוכל", מסביר הרב הכט.
רבנים אחרים, כדוגמת הרב שלום אילוז והרב ברוך אפרתי, סוברים כי יש לברך על המוצרים הכשרים. אם הלחם כשר והאדם אוכל ממנו כמות שמחייבת ברכת המזון, אזי אפשר לברך על הלחם עצמו", אמר הרב אילוז. הרב אפרתי ציין כי הוא שמח על הרצון לברך, וייעץ לברך על המאכלים הכשרים, כדוגמת ירקות ומוצרים שמותרים לאכילה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו