ההלכה בוחנת: האם אהבה ויחסים בין בני זוג מותרים בזמן המלחמה באוקראינה?

הלחימה הקשה הפתיעה אתהקהילה היהודית באוקראינה, כמו רבים בעולם, ואנשיה לא העלו על דעתם כי אכןטנקים ייראו ברחובות הערים, וראובאיומיו של נשיא רוסיהאך ורק איומים כצעד טקטי להשגת היעדים.

בתחילת השבוע שעבר בטרם פרוץ הקרבות הוזמנתי על ידי אחד מראשי הקהילותלקייב בירת אוקראינה, לסייע בחוות דעת על מערכת טכנולוגית מורכבת המפעילה את בית הקהילה היהודית והתאמתה לשימוש בשבת וחג. כאשר הסברתי, בהתאם לרוחות המלחמה הנושבות, כי אין זה הזמן המתאים, נעניתי שהתחושה שונה בקייב וכי רק בישראל אמצעי המדיה השונים מלחיצים ומנפחים את האווירה וזורעים פחד ובהלה בציבור. הדובר הסביר לי שכרגע אין אווירת מלחמה ברחובות ושלא נראה שפוטין יתקוף את אוקראינה בקרוב. השבוע הוא כתב לי במבוכה כי הקהילה כולה ממש לא האמינה כי המצב יהיה כה חמור ומאתגר כפי שנגלה לעיניהם בימים טרופים אלה.

רק שבוע עבר מאז הפלישה הגדולה, נראה שהקרבות אינן לקראת סיומן. הקהילות היהודיות מתמודדות עם שאלות מרתקות ומאתגרות, שמגיעות כל העת, ומבקשים הכרעה ועצה טובה.

השאלות מגוונות וחולשות על כל סדר היום והמשפחה של השואלים החל משאלות בנושא טהרת המשפחה, כגון טבילה במקווה או במקורות מים במהלך היום לאור העוצר והסכנה המוחשית להתהלך ברחובות בשעות הלילה, כאשר ההלכה היהודית מגדירה כי את הטבילה לאחר ימי הנידה יש לעשות דווקא לאחר צאת הכוכבים עם חשיכה.

כמו כן מגיעות גם שאלות רבות ומגוונות בנוגע למוסר בעת מלחמה כגון: לקיחת מזון מבית שננטש, קדימות בהצלת חיים, שמירת מאגר המזון הכשר לגדולים ומנגד האכלת מזון טרף או ללא הכשר לילדים הקטנים על מנת לשמור על עתודת מזון לזמן רב יותר. ישנן שאלות לגבי הצלת הפרט על חשבון הכלל, לינה משותפת במקלטים, תפילה וענייני קדושה במקום מטונף (הצרכים נעשים לעיתים בתוך דליים בפינת החדר), שאלות בדבר ההיתר לשקר לילדים ולמשפחה לטובת חיזוק הביטחון האישי, שיחת טלפון במהלך השבת להרגעת הורים מודאגים ובריחה מאזורי לחימה במהלך השבת.

נשאלות שאלו בנוגע להשתתפות בלחימה נגד הרוסים וכן הסתכנות בחיפוש אחרי הרוגים יהודיים בקרב הרוסים והאוקראינים לטובת הבאתם לקבורה בקבר ישראל בהתאם למסורת, שכן ישנם כוחות מיוחדים בחלק מהאזורים אשר מטפלים באיסוף ותיעוד הגופות ובחלק מהמקרים אף שורפים אותם במתקנים ניידים למניעת זיהומים ומחלות בהתאם להסכמתם של הלוחמים טרם יצאו לקרבות.

בימים האחרונים הגיעו שאלות רבות הכרוכות בהיבטים ערכיים ומוסריים בנוגע לגניבת זהויות על מנת לצאת מהתופת לאור הצו הנשיאותי האוסר לבנים בין הגילאים 18-60 לצאת מהמדינה על מנת שיצטרפו ללחימה. כלל השאלות מאפשרות הצצה חיחודית כתמונת מראה של המלחמה ואתגריה.

אחת השאלות שחוזרת על עצמה הינה ההיתר לקיים חיי אישות בזמן מלחמה, כאשר הגמרא במסכת תענית מביאה מקורות מהתורה המעידים על מניעה מכך בזמני מלחמה:
"אמר ריש לקיש : אסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון (שנים של רעב וצער על הציבור) שנאמר (בראשית פרק מ"א, פסוק נ'): "וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב".

תנא (הגמרא מלדמת אותנו כי) : חסוכי בנים (מי שאין לו עדיין ילדים)..."

וממשיכה הגמרא ומבארת:

"תנו רבנן (לימדו אותנו חכמים): בזמן שישראל שרויין בצער ופירש אחד מהן (פרש אחד מהעם מצער הציבור וחי חיי תענוגות בזמן המשבר), באין שני מלאכי השרת שמלוין לו לאדם ומניחין לו ידיהן על ראשו ואומרים פלוני זה שפירש מן הצבור אל יראה בנחמת צבור (מכיוון שלא נשא בעול בעת המשבר הציבורי הרי שלא יוכל להנות מהנחמה הבאה לאחר המשבר ומהנצחון).

תניא אידך (- אמרה נוספת בעניין): בזמן שהצבור שרוי בצער אל יאמר אדם אלך לביתי ואוכל ואשתה ושלום עליך נפשי ואם עושה כן עליו הכתוב אומר (ישעיהו כ"ב) "והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות" .... אלא יצער אדם עם הצבור שכן מצינו במשה רבינו שציער עצמו עם הצבור... וכל המצער עצמו עם הצבור זוכה ורואה בנחמת צבור ושמא יאמר אדם מי מעיד בי? (מי רואה אותי, )אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידים בו שנאמר (חבקוק ב) כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה".

הגמרא מסבירה כי בזמנים של צרה הפוקדת את העולם יש להימנע מיחסי אישות בין איש לאשתו. הסיבה לכך הינה כפולה: ראשית, העולם שרוי בצער ואל לאדם להתנהג באנוכיות לסיפוק תענוגות הגוף בזמנים אלה שכן עליו להשתתף בצער הכלל. סיבה נוספת לכך, היא כפי שמביא רבי יוסף קארו זצ"ל (נפטר ב- 1575 ונקבר בצפת) בספרו השולחן ערוך (אורח חיים, סימן ר"מ), שיש חשש שמא הילדים שיוולדו מקשר זה יצטרכו להתמודד עם חיי שכול, אובדן וחיי מלחמה ורעב כאשר ההורים לא יוכלו לגדלם ולספק צרכיהם.

כיום, בהתאם לפרשנות שההגדרה של צער העולם מתייחסת למשבר גלובאלי ולאו דווקא לאירוע מקומי, הרי שהקלו רבים בעניין זה וביתר שאת כאשר אין לבני הזוג ילדים. כמו כן, כל עוד שיש את המרחב המתאים לכך, הרי שלא אחת הקשר הזוגי והאינטימי אינו בא רק מתוך סיפוק אישי ואנוכי אלא משמש כלי בין-אישי המחזק בתקופה קשה זו את תחושת הביטחון ואת חוסר הבדידות בקרב בני הזוג, ויש בזה מרכיב חשוב לחיזוק בריאות הנפש והיכולת להתמודד יחדיו עם המשבר בעת הזו.

אף לדעה האוסרת זאת גם במלחמה מקומית, הרי אין זה איסור מוחלט אלא הנהגה טובה והידור כפי שמובא בפרשנות בשם בעלי התוספות על הגמרא במסכת תענית וכפי שמובא בתלמוד הבבלי במסכת בבא בתרא ( דף ס') כי טוב היה באם היו גוזרים גזירה מעין זו כתקנה מחייבת על הציבור, אולם מכיוון שזו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה ולקיימה הרי שהיא לא תוקנה כתקנה מחייבת אלא כהגדרה והכוונה מוסרית ואין כאן איסור גורף.

הגדרה זו של לא לפרוש מהציבור ולחיות בחיי נהנתנות בעת שהסובבים אותך חיים בצער ובקושי נכונה לכל תחומי החיים ולכל אדם שמתעלם מצרת הכלל ומגלה ניתוק מוחלט מהציבור. השאלות הערכיות וההלכתיות בהם מתמודדים הציבור בזמן המלחמה נדונו במהלך הדורות ומופיעות בכתבי עת רבים כאשר המקשר ביניהם כחוט השוני העובר בין התקופות הינו הלחימה חסרת הפשרות של הנפש על גבורת הרוח אשר מנצחת את כל האתגרים.

הרב שרגא נתן דהן הינו קצין במיל. והינו בעל תואר שני בתחומי ניהול וטכנולוגיה ומוסמך לרבנות ודיינות. משמש יועץ ומרצה בגופים ציבוריים, ביטחוניים, חינוכיים ומדעיים בנושאי הלכה, טכנולוגיה, רפואה, מדע וחלל