יותר משני מיליון ישראלים שנוהגים להגיע לתפילות בבתי הכנסת בחגי תשרי עלולים למצוא את עצמם השנה בעסק ביש. לאור העלייה בתחלואה כתוצאה מנגיף הקורונה, קיימת סבירות גבוהה כי את החגים הקרובים אנו נחגוג בבית, ואת התפילות נעשה בחצרות הבתים.
- מסתמן: ראש השנה וחגי תשרי - עם המשפחה הגרעינית בלבד
בניגוד למצב בשבתות סטנדרטיות, הימים הנוראים וחגי תשרי בכלל מזמנים איתם אתגרים עצומים. לא מדובר על עשרה או עשרים מתפללים בחניית בית או בחצר, אלא במאות אלפי אנשים שמעוניינים להתפלל. ביום כיפור נוהגים מסורתיים וחילונים רבים להצטרף לתפילות, מה שייאלץ היערכות מסיבית על מנת לספק את הצורך. גם אם חלק מהמתפללים בשנים סטנדרטיות יוותרו על תפילה במניין ביום כיפור השנה, עדיין מדובר במספרים גדולים במיוחד של מתפללים שיצאו מהבתים ויצטרפו למניינים, תוך רצון לשמור על כללי המרחק והבריאות.
עונת החגים צפויה להתחיל בפועל בעוד מעט יותר מחודש, בראש חודש אלול, אז יתחילו בקהילות הספרדים לומר את ה"סליחות" לפנות בוקר. אליהם יצטרפו בשבוע לפני ראש השנה גם האשכנזים, דבר שיצריך היערכות מיוחדת מכיוון שמדובר במתפללים רבים שיצטרכו להתפלל בשעות הבוקר המוקדמות או באמצע הלילה. באיגוד רבני קהילות פנו לאחרונה למל"ל בדרישה לבחון אם אפשרי להתיר כניסה של יותר מ-20 מתפללים לבתי הכנסת הגדולים, מתוך הבנה כי מדובר במתחמי ענק שמאפשרים שמירה על מרחק וכן תפילה של רבים. אם הדבר לא יותר, ייאלצו המתפללים לומר את הסליחות בשעות מוזרות, כשהם בחניות הבתים ובחצרות, תוך ניסיון לא להפריע לשכנים הישנים.
אך עם כל הכבוד לסליחות, עיקר העבודה היא בהיערכות לקראת חגי תשרי, בהם מתפללים מיליוני בני אדם, מה שמצריך התארגנות מיוחדת. "אנחנו עומדים השנה בפני תקופה מיוחדת מאוד - בראש השנה ויום הכיפורים", אומר הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר. "גם אם לא יהיה סגר מלא, בתי הכנסת בוודאי לא יהיו בהיקף מלא, מכיוון שרבים יפחדו לבוא ותהיה הגבלה על מספר המתפללים".
איגוד בתי הכנסת העולמי ואיגוד רבני קהילות, שני ארגונים שמאגדים תחתיהם מאות רבנים וקהילות, פועלים בתקופה האחרונה מול העיריות השונות ברחבי הארץ, במטרה להקים ציליות ומאהלי ענק, שיוכלו להיכנס אליהם מתפללים רבים, תוך כדי שמירה על חוקי המרחק ולא להידבק, ובמקביל להתפלל במסגרת הימים הנוראיים. הרב עמיחי אליהו, יו"ר איגוד רבני קהילות, מספר כי כבר כעת נעשתה לחלק מעיריות כדי להכשיר את המהלך בעוד כחודשיים.
במקביל, פועל איגוד בתי הכנסת לגבש הנחיה לקצר את התפילות, מתוך הבנה שהמתפללים אינם יכולים לשבת או לעמוד במשך ארבע וחמש שעות בחום שעלול להיות בראש השנה וביום כיפור. "בין היתר ייתכן שהתפילות יתחילו מ"שוכן עד" ולא מפסוקי דזמרא, מתוך הבנה שאנשים יצטרכו לעמוד בחום במשך זמן ארוך. בנוסף, ייבחן להוריד את חלק מהפיוטים, ללמוד מה עיקר וטפל ולפי הסיטואציה לבחון עם להאריך או לקצר", מסביר מנהל איגוד בתי הכנסת, הרב שמואל סלוטקי. כמו כן, הוא מציין כי ככל הנראה התפילות ייערכו בשעות המוקדמות של הבוקר על מנת להימנע מהשעות החמות של היום. "בכל מקרה, אם תהיה התלבטות אם להתפלל במרחב הפתוח או להמשיך לצום – כמובן שלצום חשוב יותר".
"האתגר הגדול ביותר יהיה ביום הכיפורים, מכיוון שבדרך כלל מדובר ביום חם. התפילה בחוץ מאוד תקשה על הצום, ולכן התפילות יהיו יותר מוקדמות בום או מקוצרו, מכיוון שיהיה מאוד קשה לקיים תפילות ארוכות בצום תחת השמש הקופחת. זה יהיה מאתגר ולעיתים אפילו מסוכן", מחזק את דבריו הרב סתיו.
"בניגוד לשנים רגילות, שבהן אנו עורכים כ-500 כינוסי תפילה ושיח ברחבי הארץ, הפעם נבקש להעביר את מרכז הכובד למנייני החצרות", מסביר הרב סתיו. "אנו נשתמש באלפי המוקדים לצורך הזמנה של השכנים הלא דתיים שגרים בבתים להצטרף לתפילות בחצרות".
אחד הדברים שעומדים על הפרק הוא כיצד להכשיר שליחי ציבור שיובילו את התפילות. בעוד שבשנה רגילה החזנים הם בעלי ניסיון רב בתחום ועושים זאת במשך שנים ארוכות, הרי שהפעם יצטרכו למצוא חזנים חדשים שלא בהכרח מכירים את התפילות ברמה שכזו. "ההנחיה שלנו היא להכשיר בעלי תפילה, כי אנשים יצטרכו להתמודד עם תפילות שאותם הם לא מכירים לעומק", אומר הרב סלוטקי.
בארגון צהר יפיקו השנה עשרות אלפי חוברות מיוחדות שבהן תפילת כל נדרי ונעילה, שישמשו כמחזורים למתפללים לא דתיים שיצטרפו למנייני החצרות. "לקראת החגים נערוך ימי היערכות לגבאי מנייני חצרות, כדי לאפשר לכל מי שלא יכול להגיע לבתי הכנסת להשתלב בתפילות הללו - דתיים ולא דתיים כאחד", מסביר הרב סתיו.
השנה חל ראש השנה בימים שבת וראשון, מה שמקל במקצת על ההיערכות לחג, מכיוון שביום הראשון לא תהיה תקיעת שופר. יחד עם זאת, בארגונים השונים נערכים כבר כעת להכשרה של בעלי תוקע נוספים. הרב אליהו: "אנחנו נערכים לתפילה של מאות אלפי אנשים, וכבר התחלנו בפעולות להכשיר בעלי תוקע נוספים שיוכלו לתקוע בשופר". גם בארגון צהר יכשירו בעלי תוקע שיפעלו בערים וביישובים השונים.
באיגוד בתי הכנסת פיתחו יחד עם בנות שירות לאומי בפרויקט "כרמל 6000", שמכונה 8200 של השירות הלאומי, אפליקציה ייעודית שתשדך בין מתפללים שמעוניינים לשמוע תקיעת שופר ובעלי תוקע מקצועיים בסביבת מגוריהם. "אם אתה גר במקום כלשהו ורוצה לשמוע שופר תוכל להירשם באפליקציה וכך תוכל לתאם עם בעל תוקע ברחוב או בחצר. אם אתה בעל תוקע תוכל להירשם ולמצוא אנשים שירצו לשמוע תקיעת שופר".
האתגרים אינם נגמרים ביום כיפור. אחת התופעות המוכרות ביותר לקראת חג הסוכות היא שווקי ארבעת המינים. אלפים מגיעים לשווקים מיוחדים בכל רחבי הארץ ובוחנים לעומק את הלולבים, ההדסים והאתרוגים (לרוב הערבות נקנות מאוחר יותר, בסמוך לחג). הפעם, מבינים הגורמים הרלוונטיים, לא יוכלו הדתיים והמסורתיים לרכוש את ארבעת המינים בדרך זו, שעלולה להביא לנדבקים רבים.
"אנחנו מבינים שהשנה לא יהיו שווקי ארבעת המינים, ולכן אנחנו דואגים שיהיה אדם בכל קהילה שידאג למכירה ולשיווק של העניין", אומר הרב עמיחי אליהו. הוא מציין גם כי בניגוד לשנים אחרות, הפעם ארבעת המינים יגיעו בקופסאות ולא לבחירה אישית, מתוך מטרה למנוע הדבקה על ידי מגע.
גם שמחת תורה לא תיראה אותו הדבר. "נצטרך לבטל את ההקפות וגם עלייה לתורה תהיה בעייתית", אומר הרב סלוטקי. בבתי הכנסת נהוג לבצע שבע הקפות עם ספרי התורה, אך מכיוון שמגע הוא בעייתי, וגם העברת ספר תורה מיד ליד, הדבר לא יהיה אפשרי. בנוסף, נהוג שכל אדם בבית הכנסת עולה לתורה בשמיני עצרת, אך השנה זה לא ריאלי מחשש להדבקה במגע.
"יכול להיות שבמציאות הנוכחית פחות אנשים יגיעו לתפילות, אנשים מבוגרים, קבוצות סיכון וגם בגלל החום. נצטרך ללמוד להכיל את זה, כמו שהתמודדנו ולמדנו לעשות ולהכיל דברים שלא האמנו שנעשה. אנחנו נראה סיטואציות שבהם אנשים יתחברו לתפילות בעצמם, בביתם, זה אתגר של עבודת השם שלא חווינו מעולם, אבל לא צריך לחשוש – זה לא יגרום לשבר או התרחקות מבית הכנסת. בשנה הבאה הכל יחזור לשגרה", מסכם הרב סלוטקי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו