ט"ו בשבט יצויין ביום שני הקרוב, כשבמוסדות חינוכיים רבים – גנים, בתי ספר, אולפנות וישיבות, יעסקו ביום האהוב שנחשב לחגו של הטבע, ולחגה של ארץ ישראל. אולם השנה נוספת דרגת קושי משמעותית לטקסי הנטיעות שמחייבת שינויים משמעותיים, מכיוון שהשנה היא שנת שמיטה, שאוסרת על החקלאים ועל כל הציבור בארץ לטעת עצים ולטפל בעצים ובשיחים שבשדות. המטרה היא להזכיר לכולם שאפילו דבר יציב וחזק כמו הבעלות שלנו על הארץ היא דבר ארעי בלבד, ושהבעלים היחידי היציב והקבוע של הארץ הוא בורא העולם.
אך כאן עולה השאלה כיצד ניתן השנה לציין את החג האהוב והמיוחד? כיצד יצאו השנה הילדים לרחבי הארץ ויחזקו את הקשר שלהם עם ארץ ישראל, בעוד כשכל עבודות השדה אסורות?
"צריך להזכיר שהמנהג לטעת בט"ו הוא לא הלכה", אומר הרב שלמה אבינר, אך מחדד: "הרב קוק אמר שבט"ו בשבט מתעוררת חיבת ארץ ישראל וזה אכן כולל נטיעת עצים ונטיעת העצים עזרה להותיר את הארץ בידינו וכן לשנות את האקלים של הסביבה לטובה. אבל בשנת שמיטה מותר לטעת עצים רק לצורך לאומי כדי לשמור את הארץ מהאויבים, זה לא שייך לגנים ובתי ספר". אז מה ניתן לעשות? "אפשר לטעת בתוך בית הספר על הרצפה עצים וירקות, באמצעות עציץ או בגידול הידרופוני".
הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר ורב העיר שהם, מסביר כי מנהג הנטיעות בארץ חדש יחסית, וקיים רק במאה השנים האחרונות. קודם לכן המנהג הרווח בט"ו בשבט היה אכילת פירות, בדגש על פירות שמגיעות מארץ ישראל. "ודאי שהמנהג של הנטיעות הוא ראוי, הוא מחבר את הילדים לארץ ומייצר אצלם תחושת קשר ושייכות לארץ ישראל. הבעיה היא שבשמיטה אסור לטעת עצים או לזרוע וזה כדי לבטא את הנקודה שהארץ שייכת לבורא ולא לנו", גם הוא מציע לבצע נטיעות אלטרנטיביות באמצעים המותרים. "מכיוון שאנו רוצים לשמר את המנהג הזה וליצור את אווירת ט"ו יש דרכים כן לגדל דברים אבל לא מחוברים לקרקע. אפשר לקחת גלעיני אבוקדו ולשים אותם בבקבוקים שקופים על הרצפה שהיא אינה אדמה. כך הילדים יכולים לעקוב אחרי גדילת עצי האבוקדו לאורך השנה בלי לעבור על איסור או על דין השמיטה".
הרב אבינר מציע פעילות אלטרנטיבית לחג האילנות. "חיבת ארץ ישראל מתעוררת גם כשמנקים את הארץ. יש אנשים שמשאירים טונות של אשפה ולכלוך בטבע. זה נורא ואיום זה פוגע בבעלי החיים וגם מלכלך מאד. לכן חיבת ארץ ישראל היא לנקות את האדמה, שכל תלמיד או ילד יקבל שקית וינקה את הארץ ויקבל נקודות ופרסים על כך זו חיבת ארץ ישראל לנטוע אבל גם לנקות את הארץ".
"עוד פעולה שאפשר לעשות, אמנם לא בטבע אבל זה קשור לחיבת פרות ארץ ישראל זה לקנות פירות ולחלק לאנשים גלמודים בודדים מסכנים, אתה ככה מחייה את האנשים האלו. יש בארץ ניצולי שואה בודדים ויש כאלו שלא נתמכים בביטוח לאומי כי הם לא באו ישר ממחנות ההשמדה וחסר להם אוכל וחשמל ועוד. כשאתה עכשיו מביא להם פירות ואוכל אתה מקים את האנשים האלו לתחייה. מגיעים עם ילדים אליהם משמחים אותם וזה מחייה את האנשים, זה אולי לא הנטיעות של כל ט"ו בשבט אבל זה לא פחות חשוב", מסכם הרב אבינר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו