יהדות

זמני כניסת וצאת השבתעוד ביהדות >

זמני שבת בישראל

הדלקת נרות
פרשת השבוע
צאת שבת
כניסת ויציאת שבת בערים בישראל
המידע מסופק ע״י Hebcal Shabbat Times API. ייתכנו סטיות/שינויים מקומיים.

פרשת וישלח

הרבנית בילי רבנשטיין (פיזם) היא ראש בית המדרש במדרשת או"ת לינדנבאום מבית רשת "אור תורה סטון" 

יעקב נמלט מבית לבן, ועושה את דרכו חזרה הביתה. בדרך מצפה לו הפגישה המחודשת עם אחיו עשו, ממנו הוא פוחד מאוד. עשרים שנה קודם לכן, ברח יעקב, לאחר שלקח במרמה את הברכה שיועדה לאחיו, וזה נשבע להורגו.

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק…קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת: הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו… בפסוקים אלו מביע יעקב שתי תחושות סותרות: הכרה בטוב מחד, ואימה גדולה מאידך.

בדרך כלל אנחנו נופלים לאחד משני הקצוות: כשרע- רע, כשטוב- טוב. ישנם זמנים בהם תחושת ההצלחה מציפה אותנו בשכרון של שמחה ושביעות רצון. לעומת זאת ישנם זמנים בהם אופפת אותנו חרדה גדולה ומשתקת, שלא ניתן לראות דבר מעבר לה. אנחנו רגילים לחוות את המציאות באחד משני האופנים. היכולת להחזיק יחד גם את ההכרה בטוב, וגם את תחושת האימה היא מיוחדת במינה, ואותה מלמד אותנו יעקב.

יעקב ירא מאוד מפני אחיו: הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו, ובד בבד הוא גם מסוגל להתבונן בשני המחנות שהם משפחתו וכל רכושו, ולהיות אסיר תודה על הפלא שבדבר: כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה - לפני עשרים שנה בבורחי מהבית לא היה לי דבר, מלבד מקל הנדודים, וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת - כעת אני, אותו נווד נמלט, מוביל שני מחנות. בענווה גדולה יודע יעקב לומר: קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים - כל הטוב הזה אינו מגיע לי, תודה לך א-לי.

כך מלמד אותנו יעקב על היכולת להחזיק שני הקטבים: אימה גדולה והודיה עמוקה, הכרת הטוב, ועימה מבט מפוקח שמודע היטב לסכנה האורבת. להודות אך לא להסתנוור, לחשוש אך לא לטבוע בפחד המשתק. ביכולת לשאת את שתי תנועות הנפש המנוגדות גלומה גם ההבטחה לניצחון.

מלחמת חרבות ברזל הכניסה אותנו בעל כורחינו אל נעליו של יעקב: ראינו ניסים גדולים, אך גם פגשנו את עשו, ומבטו היה רע ואכזרי. כאבנו את זוועות הטבח, איבדנו כל כך הרבה, אך גם ראינו איך בפלא גדול הצלחנו לקום אל מלחמה הירואית, שהשאירה את העולם כולו פעור פה. שני קטבים, סותרים זה את זה, שכבר שנתיים, מידי יום, אנחנו נעים ביניהם.

מבטו המפוקח והמורכב של יעקב אבינו העניק לו את הכוחות לצאת למפגש עם עשו ולשוב ממנו מנצח. שנים רבות לאחר מכן נדרשים אנו, צאצאיו, להתבונן במציאות באותו אופן: להודות על הטוב ולכאוב את הרע כשהם שלובים וארוגים זה בזה. אני חושבת שאנחנו מצליחים.

שאלות ותשובות – הרב יוסף צבי רימון

1. מתי צריך לקדש בלילה?

ראוי לקדש ולהתחיל לאכול מיד לאחר החזרה מבית הכנסת כדי לקדש את יום השבת מיד בכניסתו. עם זאת, כאשר האדם אינו רעב או כשיש צורך חיוני, ניתן לדחות את הקידוש והסעודה.

2. האם מותר לקדש על מיץ ענבים?

אפשר לכתחילה לקדש על מיץ ענבים. עדיף להשתמש במיץ ענבים שעבר פסטור ואין בו חומר משמר. ישנו הידור להשתמש ביין.

3. האם אפשר לקדש עם כוס חד־פעמית?

יש אומרים שלא ניתן, כיוון שאיננה נחשבת כלי. ויש מקילים כיוון שבאמת ראויה לשימוש כמה פעמים ורק בגלל שהיא זולה זורקים אותה. לכן, עדיף גביע או כוס רגיל, אבל כשאין – אפשר גם בכוס חד־פעמית.

4. קידוש – בעמידה או בישיבה?

בליל שבת, המנהג הרווח הוא לעמוד בכל הקידוש ולשבת רק בשתיית היין, אך יש הנוהגים לשבת. בקידוש הנעשה ביום, רוב העולם נוהגים לשבת, אך יש הנוהגים לעמוד על פי הקבלה. וכל אחד ימשיך במנהגו.

— סעודות —

הלכות הסעודות בשבת: חיוב, זמנים, לחם משנה ומנהגים.

5. האם נשים חייבות לאכול שלוש סעודות שבת?

נשים חייבות בסעודות. ולמרות שזו מצווה התלויה בזמן, כיוון שהסעודות הן זכר לנס ירידת המן שהתרחש גם לנשים, וכן משום ש"חייב בשמור – חייב בזכור", וכך נפסק להלכה.

6. עד מתי אפשר להתחיל לאכול סעודה שלישית?

לכתחילה יש לאכול כזית (כ־27 סמ״ק) לחם לפני שקיעת השמש (בימים אלו בין 16:30 ל־17:00). מי שלא עשה כך – רשאי לאכול עד 13.5 דקות לאחר השקיעה.

7. האם חייבים לאכול לחם בסעודות השבת?

בשתי הסעודות הראשונות יש לאכול לחם: 1) זכר למן שנקרא לחם; 2) משום כבוד ועונג שבת; 3) "אין קידוש אלא במקום סעודה". בסעודה שלישית – לכתחילה לחם, אך מי ששבע וקשה לו יאכל בשר/דגים או מאכל מרכזי אחר.

8. האם חלה קפואה מצטרפת ללחם משנה?

לכתחילה לקחת שתי חלות מופשרות וראויות לאכילה. כשיש רק אחת מופשרת – אפשר לצרף חלה קפואה, ועדיף להפשיר אותה במהלך אותה סעודה.

9. באילו סעודות יש לכסות את הלחם?

הטעמים: מצד סדר הברכות (קודם לחם) וזכר למן שהיה מכוסה בטל. בסעודה שלישית שאין בה קידוש – נותר רק הטעם השני, ולפיכך יש מנהגים שונים (חזון איש לא כיסה; בן איש חי וחסידים כיסו).

10. איך בוצעים בפועל על החלות?

לפני הברכה מסמנים קלות בסכין (בלי לחתוך) כדי לשמור שלמות ל"לחם משנה". בברכה אוחזים בשתי הידיים, ראוי לשים עשר אצבעות, ובהזכרת שם ה׳ – מגביהים. בסיום – חותכים פרוסה לרוחב כל החלה, ומניחים לפני המסובים (נתינה ליד – מנהג אבלים).

11. איזו חלה מבין השתיים בוצעים?

מנהגי ספרדים: יש הבוצעים תמיד תחתונה ויש דווקא עליונה. מנהגי אשכנזים: בליל שבת – התחתונה (ומקרבים אותה לבוצע); בשאר הסעודות – העליונה.

12. האם יש חובה לטבול את החלה במלח?

מעיקר הדין אין חובה, כי הלחם מתובל וטעים. על פי הקבלה נהגו לטבול, ויש שכתבו לטבול שלוש פעמים.

— הבדלה וצאת שבת —

דיני הבדלה: מי מבדיל, עד מתי, על מה מברכים ומנהגי ישיבה/עמידה.

13. האם אישה יכולה לעשות הבדלה?

מחלוקת הפוסקים. לכתחילה עדיף שתשמע מגבר שלא הבדיל, וגם מפני שנהגו נשים לא לשתות מיין ההבדלה. אם אין אפשרות – תבדיל לעצמה. גבר שהבדיל יכול להבדיל שוב עבור אישה כשיש צורך.

14. עד מתי אפשר להבדיל?

אשכנזים – עד סוף יום שלישי (כשלא טעם עדיין); ספרדים – עד סוף יום ראשון בברכה (וחוששים לברכה לבטלה). ברכות בשמים ונר – רק במוצאי שבת עד עלות השחר.

15. האם מותר לעשות מלאכה לפני הבדלה?

כן, לאחר שאומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול". גם מי שאמר בתפילת ערבית "אתה חוננתנו" רשאי במלאכה. מי שלא התפלל – יאמר "ברוך המבדיל" לפני עשיית מלאכה ולהדלקת נר ההבדלה.

16. האם אפשר להבדיל על משקאות אחרים?

אפשר על "חמר מדינה" – משקה חשוב במקום. לספרדים: רק כשאין יין מצוי בקביעות. לשיטות מסוימות – דווקא משקה משכר. לכתחילה יין/מיץ ענבים; בדיעבד – משקה חריף (כגון בירה במקום שמצוי), ואם לא – קפה/תה, ובשעת הדחק – משקאות קלים משובחים.

17. איזו ברכה יש לברך על הבשמים?

ספרדים: לברך לפי הסוג – "עצי בשמים", "עשבי בשמים", ובספק "מיני בשמים". אשכנזים: נוהגים תמיד "בורא מיני בשמים" לצאת מכל הספקות, ומעדיפים להשתמש בציפורן/קינמון שהברכתם כך לכתחילה.

18. על איזה נר יש לברך?

מצווה מן המובחר – אבוקה, שאורה חזק ורואים גוונים. נר עם שתי פתילות נחשב כאבוקה אם הלהבות מתאחדות. אפשר לקרב שני נרות/גפרורים. ובמניעה – מברכים גם על נר יחיד.

19. הבדלה – בעמידה או בישיבה?

ספרדים: בישיבה לקביעות הוצאת השומעים ידי חובה. אשכנזים: בעמידה מכובדת; אפשר לצאת ידי חובה גם בעמידה סביב המבדיל. את היין שותים דווקא בישיבה.

20. האם סעודת מלווה מלכה חובה?

לדעת המשנה ברורה – מצווה אך לא חובה; בקרב פוסקי ספרד נפוצה יותר הדעה שהיא חובה. מכל מקום – ראוי לקיימה לפחות באופן סמלי להפנמת קדושת השבת ולא "לברוח" מיד לימי החול.

הרב יוסף צבי רימון הוא ראש הישיבה במרכז האקדמי לב, נשיא תנועת המזרחי העולמית, יו"ר עמותת סולמות ורבה של המועצה האזורית גוש עציון.

מתכון לשבת - אסאדו בתנור עם פטריות

עינב בובליל מספרת על המתכון:

"הרשת מפוצצת במתכונים של אסאדו. יש מיליון דרכים להכין את נתח הבשר הזה, ולמען האמת, כולם נראים טעימים ומזמינים. אבל המתכון הזה עשיר מאוד וטעים במיוחד. הילדים הגדולים שלי עפים עליו, הוא נראה יפה ומרשים על השולחן והבונוס הוא שהוא קל להכנה. בהכנת ארוחה חגיגית, אתם יכולים להתחיל בהכנה שלו, ואז, כשהוא בתנור, תוכלו להתפנות ליתר המנות ולדעת שיש לכם כבר מנה אחת בטוחה ומעולה. אתם יכולים לוותר על מרכיבים מסוימים או להוסיף את מה שאתם אוהבים. עבורי, אחרי המון ניסיונות, זה המתכון המנצח."

מצרכים

  • ½ כוס (120 מ"ל) שמן
  • 5–6 בצלים (לבנים ואדומים), חתוכים גס
  • 2 כפות סוכר חום
  • 2 ק"ג אסאדו, חתוך לקוביות גדולות
  • 10 תפוחי אדמה קטנים
  • 2 בטטות בינוניות, קלופות וחתוכות לקוביות גדולות
  • 2 סלסילות פטריות שימאג'י
  • 2 סלסילות פטריות שמפיניון
  • 1 כוס ערמונים קלופים
  • 1 ראש שום שלם
  • 1 כף פלפל שחור גרוס
  • מלח לפי הטעם
  • 1 כף פפריקה מתוקה
  • 1 כף אבקת מרק בצל
  • ¼ כוס רכז רימונים
  • ¼ כוס רוטב סויה
  • 1 כוס (240 מ״ל) מים
  • 3–2 ענפי תימין או רוזמרין טריים

אופן ההכנה

  1. שמים שמן בסיר רחב שמתאים גם לתנור. מוסיפים את הבצלים ומטגנים עד הזהבה קלה.
  2. מוסיפים את הסוכר החום וקוביות האסאדו ומטגנים מכל הצדדים עד השחמה.
  3. מוסיפים לסיר את תפוחי האדמה, הבטטות, הפטריות, הערמונים וראש השום.
  4. מתבלים בפלפל שחור, מלח, פפריקה ואבקת מרק בצל.
  5. מוסיפים את רכז הרימונים ורוטב הסויה ומערבבים היטב.
  6. מפזרים מעל את ענפי התימין או הרוזמרין, יוצקים את המים ומבשלים כשעה על להבה נמוכה.
  7. מחממים תנור ל־180 מעלות (חום עליון-תחתון או טורבו).
  8. מכסים את הסיר בנייר אפייה ורדיד אלומיניום, סוגרים במכסה ואופים 3–4 שעות, עד שהאסאדו מתרכך.

גלו את מתחם המתכונים של ישראל היום

רוצים לגלות מה לבשל בסוף השבוע או סתם להתחדש במנה חדשה לארוחת ערב?
אצלנו תמצאו מגוון עצום של מתכונים - ממנות חגיגיות לשבת ועד קינוחים מפנקים וארוחות קלות באמצע השבוע.
היכנסו ל מתחם המתכונים של ישראל היום ותמצאו השראה טעימה לכל יום בשנה.

המלצות לפני כניסת שבת

הכנות טכניות

  • לכוון את שעון השבת בהתאם לזמני ההדלקה
  • להניח את הפלטה מבעוד מועד ולבדוק שהשעון עובד
  • להרתיח מים ולמלא בקומקום שבת
  • להגדיר טיימר למכשירים שצריכים לפעול במהלך השבת
  • לכוון מזגן או חימום בהתאם למזג האוויר
  • לכבות את האור במקרר ולבדוק שאין תאורה אוטומטית

שולחן וארוחה

  • להכין את שולחן השבת מראש - מפה, כלים ויין לקידוש
  • להכין את הקידוש: כוסות, יין, מלח ולחם
  • להכין או לקנות חלות ולהניחן על השולחן
  • להכין את ארוחת השבת ולוודא שהכול מוכן לחימום על הפלטה

אווירה והכנות רוחניות

  • להכין את נרות השבת ולמקם במקום בטוח
  • לוודא שהאורות דולקים במקומות הרצויים ונכבים היכן שצריך
  • לסדר את הבית ולטאטא - תחושה נעימה לשבת

סדר והתארגנות

  • לגהץ את בגדי השבת ולהניחם מוכנים
  • לבדוק שלא נשאר מוקצה בכיסי המעילים והבגדים
  • להכין נייר חתוך, טישו ונייר סופג לשימוש בשבת

לפני כיבוי אורות

  • לטעון מכשירים חשמליים לפני כיבוי
  • לכבות או להשתיק את הטלפון הנייד
  • להשאיר מפתחות במקום נגיש למקרה חירום
  • לעבור על רשימת הקניות ולוודא שלא שכחתם דבר

ברכת המזון בשבת – תוספת "רצה והחליצנו"

בשבתות מוסיפים בברכת המזון את הקטע "רצה והחליצנו", המופיע בתוך ברכת "בונה ירושלים".

הנוסח המלא של "רצה והחליצנו"

רצה והחליצנו ה' אלוקינו במצוותיך, ובמצוות יום השביעי השבת הגדול והקדוש הזה, כי יום זה גדול וקדוש הוא לפניך, לשבות בו ולנוח בו באהבה וברצון כמצוות רצונך. וברצונך הניחנו ה' אלוקינו שלא תהיה צרה ויגון ואנחה ביום מנוחתנו. והראנו ה' אלוקינו בנחמת ציון עירך ובבניין ירושלים עיר קדשך, כי אתה הוא בעל הישועה ובעל הנחמה.

אם שבת חלה בראש חודש או בחג – אומרים תחילה "רצה והחליצנו", ולאחר מכן מוסיפים "יעלה ויבוא".

מתי מוסיפים כל תוספת בברכת המזון?

  • בשבת – אומרים "רצה והחליצנו".
  • בראש חודש, חג או חול המועד – אומרים "יעלה ויבוא".
  • בחנוכה או פורים – אומרים "על הנסים".
  • אם זה שבת + חג או ראש חודש – אומרים תחילה "רצה והחליצנו", ולאחר מכן "יעלה ויבוא".
  • אם זה שבת + חנוכה או פורים – אומרים תחילה "רצה והחליצנו", ולאחר מכן "על הנסים".

לנוסח עדות המזרח, ספרד, אשכנז, שאמי ובלדי - לקריאה נוחה מהנייד לחצו כאן.

משמעות הדלקת נרות שבת והברכה

המשמעות הרוחנית של הדלקת הנרות

הדלקת נרות שבת היא אחת המצוות היפות והמרגשות ביותר בכניסת השבת. היא מסמלת את המעבר מששת ימי המעשה אל קדושת היום השביעי, את האור הרוחני שמאיר את הבית, ואת השלום והשלווה ששבת מביאה עמה. הנרות מוסיפים תחושת חמימות והרמוניה בבית, ומהווים ביטוי לקדושת המשפחה והאמונה.

לפי המסורת, הדלקת הנרות נועדה גם למנוע מחלוקות ולהשרות שלום בית - כדי שבשבת ישרה אור ולא תישאר המשפחה בחושך. מעבר לסמליות, זהו רגע של התבוננות, הודיה והזמנה לשלווה הפנימית.

מתי מדליקים נרות שבת?

מדליקים את הנרות כ־20 דקות לפני שקיעת החמה (בארץ ישראל - לפי זמני הערים השונים). מי שנמצא מחוץ לבית יכול להדליק מוקדם יותר, בתנאי שהנרות יבערו בזמן כניסת השבת.

ברכת הדלקת הנרות

לאחר הדלקת הנרות, מכסים את העיניים בכפות הידיים ומברכים:

"ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת."

לאחר הברכה נהוג להתפלל תפילה אישית - לבקש על שלום, בריאות, פרנסה טובה וברכה למשפחה. זהו רגע אישי של חיבור עמוק בין האדם לבין הקדושה של השבת.

לקריאה נוספת על ברכות ותפילות לשבת, חגים וימי חול - לחצו כאן.