סגר מעגל: שכל אח בצבא - ועלה מאוקראינה לישראל

במשך שנים תכננו אדוארד ואולנה בני ה-39 מהעיר חרקיב שבאוקראינה לעלות ארצה, אך רק כשפרצה המלחמה וגברה הסכנה המוחשית החליטו לקחת את שלושת ילדיהם ולצאת מאוקראינה אל מרכזי החירום שמפעילה הסוכנות היהודית בהונגריה.

"תכננו, עוד לפני החתונה, לעלות יחד לישראל, וגם לאחריה, כזוג, המשכנו לתכנן זאת. לכן גם קראנו בשמות יהודיים מאוד לילדים שלנו - אילנה (12), דוד (10) ועדאל (6). היינו מוכנים לזה רגשית ונפשית, אבל יצא כך שנאלצנו לעזוב רק עכשיו בעקבות המלחמה", מספרת האם אולנה ומתארת בפרוטרוט את שחוו בתקופה האחרונה.

עוד אמרה: "ב־24 בפברואר התעוררנו מרעש של פיצוץ והבנו שהתחילה המלחמה. למחרת, יום שישי, הלכנו לקנות מצרכים לשבת וגם ניגשנו לבית המרקחת למקרה שיהיה מצור על העיר. אין לנו מקלטים, והחלטנו להעביר את השבת במרתף, בלי להדליק נרות שבת ובלי קבלת השבת שאנו רגילים אליה. קיבלנו הודעה מבית הספר לא לשלוח את הילדים עד להודעה חדשה".

על רגע ההחלטה לעלות ארצה משתף אדוארד, אבי המשפחה: "ההתקפות הראשונות היו בהתחלה בפאתי העיר. היינו שאננים, לא חשבנו שהאש תגיע גם אלינו, למרכז. הרבה אנשים הלכו להתנדב, וגם אנחנו, כזוג, החלטנו להתנדב בתורות כדי שמישהו מאיתנו תמיד יהיה עם הילדים. ביום שהלכנו לאוהל המתנדבים נפל שם טיל, והרגשנו שיש סכנה ממשית לילדים שלנו".

העלייה היתה מלווה ברגשות מעורבים אחרי שאדוארד גרמן שכל את אחיו שנפל 20 שנה קודם לכן, בעת שירותו הצבאי. האח, יגאל גרמן ז"ל, עלה לארץ בשנת 1988 מאוקראינה כשהוא בן 18. לאחר גיוסו לצבא שירת כלוחם בחיל התותחנים. בשנת 2001 נהרג במהלך היתקלות עם מחבלים. 

יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית ויו"ר הסוכנות היהודית בפועל, יעקב חגואל, מספר: "המפגש עם משפחת גרמן היה מרגש. משפחה שכולה שהצלחנו לחלץ, ומשם סייענו להם להגשים את החלום הציוני ולעלות לישראל. לא נחסוך מאמצים לסייע לכל יהודי המבקש לעלות ארצה".