הרב הראשי דוד לאו, שמכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול, ייאלץ להעביר בתקופה האחרונה כל מינוי שירצה לבצע לאישור של היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, ולא יוכל לעשות זאת ללא אישורו, כך קבעו שופטי בג"ץ.
לפני כמה חודשים עתרה עו"ד בתיה כהנא־דרור לבית המשפט העליון, בטענה כי הרב לאו מינה את גיסו, הרב מרדכי רלב"ג, לתפקיד אב בית הדין האזורי ירושלים, תוך התעלמות מניגוד עניינים ברור ונגד עמדת היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט.
הרב משמש בתפקיד כפול: ראש אבות בתי הדין בירושלים (ראב"ד), תפקיד המקביל לנשיא בית משפט מחוזי; וכן בתפקיד אב בית דין (אב"ד). ביולי 2021 החליט הרב הראשי להאריך את מינויו של גיסו לתפקיד אב"ד בארבע שנים נוספות, בהסתמך על אישור שקיבל מוועדה שמכונה ועדת השניים, שבה מכהנים שני דיינים. אלא שעו"ד כהנא־דרור טוענת כי הוועדה בעייתית, מכיוון שהדיינים משיבים לרב לאו. גם לדעת היועמ"ש לשעבר מנדלבליט יש חשש לניגוד עניינים, ובמקום זאת יש להקים ועדה חיצונית לאישור מינוי שכזה.
השבוע אמור היה להיערך דיון בנושא בבית המשפט העליון, אך היועמ"שית החדשה, גלי בהרב־מיארה, ביקשה דחייה על מנת ללמוד את הנושא. לכן, החליטו השופטים להטיל בינתיים הגבלות על יכולתו של הרב לאו לערוך מינויים חדשים.
"המשיבים מסכימים כי עד להקמת מנגנון שבאמצעותו ייבחנו מינויים הנעשים על ידי משיב 1 (הרב לאו), במצב שבו מתעורר חשש כי המשיב מצוי בניגוד עניינים, הוא יימנע מלערוך מינויים חדשים שמעוררים חשש לניגוד עניינים", כתבו השופטים. "בהתאם לכך, כל מינוי שיבקש לבצע עד להקמת המנגנון האמור ובחינתו על ידי בית המשפט הנכבד, יובא בפני היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים, אשר יחווה דעתו האם קיים ניגוד עניינים בנוגע לאותו מינוי. חוות דעת זו תועבר לידיעת היועצת המשפטית לממשלה", הוסיפו. בכל מקרה שבו חוות הדעת של יועמ"ש בתי הדין תקבע כי יש חשש לניגוד עניינים – לא יבוצע המינוי.
עו"ד כהנא־דרור בירכה על ההחלטה שקיבל בג"ץ: "על כל נושא משרה ציבורית בכירה, ובפרט כשמדובר בנשיא בית הדין הגדול, חלה חובת זהירות בבואו למנות בעלי תפקידים, ובמיוחד כשמדובר במינויי קרובי משפחה", כתבה כהנא־דרור.
מלשכת הרב לאו נמסר בתגובה: "מדובר בעתירה קנטרנית של עותרת סדרתית, ששמה לה למטרה לנגח את בתי הדין. זה שנים שנשיא בית הדין הקים ועדה בלתי תלויה - ועדת שניים - אשר עוסקת וקובעת לגבי כל מינוי אשר עולה בו חשש לניגוד עניינים, וכפי הנוהג הקיים במערכת המשפט במדינת ישראל. אנו בטוחים כי בית המשפט יירד לעומקם של דברים ויאשרר את החלטות הנשיא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו