לא מעט משפחות שכולות הביעו שמחה לאחרונה, כשהצעת חוק ההמשכיות, שמתירה להם לעשות שימוש בזרע בנם שנפל לצורך הפרייה, עברה בקריאה טרומית. אולם למרות הנושא הרגיש והאמפתיה למשפחות שאיבדו את היקר להן מכל, במכון פוע"ה ואיגוד רבני קהילות מתנגדים ליוזמה וטוענים כי יש בה בעיות הלכתיות ומוסריות.
הצעת חוק ההמשכיות, שאותה מובילים ח"כ עידית סילמן (ימינה) וח"כ צביקה האוזר (תקווה חדשה), מאפשרת לבת זוגו או הוריו של חייל שנפל במסגרת שירותו הצבאי, ובתנאי שנתן לכך את הסכמתו, לבצע הליך הפרייה ולידת תינוק מזרעו. הצעת החוק מציעה כי לכל חייל שמתגייס תינתן האפשרות להביע את דעתו על הליך שאיבת זרעו במידה וייפול, ומציינת כי גם במקרה שהחייל לא נתן את הסכמתו, אך גם לא הביע התנגדות מפורשת, ניתן יהיה לכנס ועדה שתבחן את רצון הוריו לעשות שימוש בזרעו.
"חיילי צה"ל שמוסרים ומקריבים את נפשם למען הגנת המדינה הם קדושים", הדגישו רבני המכון, שמתמחים ברפואה, מחקר והלכה, בפתח נייר עמדה בנושא. "ההורים השכולים שהקריבו את היקר להם מכל למען המדינה, ואין לתאר את כאבם, ראויים לכל הכבוד הערכה והתמיכה האפשרית".
עם זאת, ציינו כי "ניתן לומר על הצעת החוק, כפי שנאמר בספר הכוזרי: 'כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים'. הרצון לתת נחמה להורים השכולים הוא כמובן חיובי, אך הדרך לכך בהצעת החוק אינה נכונה. גישה זו נוגדת את כללי האתיקה הבסיסיים. כללי האתיקה אמורים לשמור על האוטונומיה של האדם. טיפול רפואי בגופו אמור להיעשות רק לאחר שהוא נתן סכמה מדעת. שאיבת זרע מגוף האדם והבאת ילד עם אישה שהוא אינו מכיר בלי הסכמתו היא לכאורה הפרה של האוטונומיה שלו".
"החוק המוצע אינו עולה בתפיסה אחת עם מצוות פריה ורביה כפי העולה מהתורה", הביעו התנגדות בכל הנוגע לצד ההלכתי של הדברים. לטענתם, "קיים חשש שילד שייוולד לרצון ההורים השכולים יהווה מצבת וקיר זיכרון לילדם שנהרג. התורה רואה ערך עצמי בכל נשמה שיורדת לעולם. לא נראה אתי שילדים ייוולדו כדי להזכיר את ההורה שנפטר, או לכל מטרה שאינה עצם הבאת הילד". רבני מכון פוע"ה אומרים כי מצוות פריה ורביה שייכת לאדם חי, ומוסיפים כי "עמדתנו היא שלידת ילד לכתחילה בלא דמות אב איננה מתאימה להלכה היהודית".
"נכון הוא שיש רווקות שמחליטות על לידת ילד בלא אב, אך שם מדובר על החלטה אישית של האישה. במקרה זה המדינה באופן ישיר מעודדת לידת ילד בלא אב. האם מותר לכתחילה 'לייצר' ילד יתום? האם אין כאן פגיעה בעיקרון של 'ואהבת לרעך כמוך – אל תעשה לחברך מה ששנוי עליך'. כאשר אבי המשפחה נפטר מתאונה או פיגוע זה בעצמו טרגדיה לכל בני הבית, האם מותר לייצר מציאות כזאת מתוך בחירה?".
בארגון פוע"ה ובאיגוד רבני קהילות מתנגדים להצעת החוק גם מכיוון שיש בה לטענתם בעיות מעשיות. "מטרת החוק היא לתת מזור להורים של ילדים שנהגו בקרב. אולם לצערנו יש עוד מקרי מוות מצערים במדינת ישראל - תאונות דרכים, פיגועים, תאונות עבודה ועוד. אנו מניחים שגם הורים לנפגעי תאונות דרכים יקבלו סעד מבית המשפט בגלל אי שיווין בחוק שמפלה בין האזרחים. זהו מדרון חלקלק שחייבים לתת עליו את הדעת".
על כן, הם פונים ציבורית לחברי הכנסת בבקשה להקים ועדה רחבה, שתכלול אנשי מקצוע – משפטנים, פסיכולוגים, אנשי אתיקה, רבנים ופילוסופים, על מנת שתגנוז את הצעת החוק הנוכחית – או לפחות תייצר בה בלמים. לדברי אנשי פוע"ה, הדבר נצרך "על מנת לא לפגוע בזכויות החיילים גם בצד האתי וההלכתי וכדי שהחוק יתחשב יותר בטובת הילד".
"אנחנו לא רוצים לעודד לידת ילד ללא אבא", מסביר ל"ישראל היום" אחד ממנסחי נייר העמדה, הרב ליאור שגב. "לצד זה, אנו מבינים שאנחנו חיים במציאות אחרת שיש בה דעות שונות ומגוונות, ועדיין בתוך החוק הקיים יש לא מעט חסרונות והנוסח הנוכחי מצריך תיקונים. מעבר לזה, חשוב לנו שיתקיים דיון ציבורי שבו יישמעו כלל הקולות והתפיסות, בין אם של הורים שכולים ובין אם של רבנים או מומחים שידברו גם על טובת הילד. כי בנושא כל כך חשוב ורגיש חובה שייבחנו כל ההיבטים".
ראש מכון פוע"ה הרב מנחם בורשטין מוסיף כי' "הרעיון והמגמה של החוק, לנחם את ההורים השכולים שאיבדו את היקר להם מכל - היא מטרה נעלה וחשובה מאוד. יחד עם זאת, החוק לצערנו קובע עמדה גם כאשר לא ידוע רצון החייל עצמו וחסרה התחשבות ואיזון מקצועי בנוגע לטובת הילד, גידולו ללא אב חי והצורך בהענקת מעטפת מקצועית למקרים אלו. אנו מודים לח"כ עידית סילמן על כוונתה לפעול להקמת הוועדה שהמלצנו להקים ונשמח לסייע בפתרונות השאלות ההלכתיות העונות למצבים אלו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו